כשרות לעמוד לדין
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מסבירים , כי :
בהתאם לחוק הנוהג במדינתנו, יישא באחריות פלילית - כל אדם מעל גיל 12, אשר ביצע
עבירה פלילית, ולא הוכרז כחולה במחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בשכלו, וידע להבחין
בין טוב לרע ולשלוט במעשיו. (זאת, כמובן
למעט החריגים לכלל וההגנות השונות שנקבעו מפני נשיאה באחריות פלילית, כדוגמת הגנה
עצמית).
משחר הימים, ניסו נאשמים שונים להכתיר עצמם כבלתי שפויים, על מנת לחמוק מנשיאה
באחריות פלילית. זכורים היטב מקרים, החל מרוצחי ילדיהם וכלה במחבלים, אשר ניסו
להיבנות מטענת העדר הכשרות המשפטית.
במקרה של החשוד ברצח הרב אבוחצירא, אשר דהאן, פורסמה קביעתו של הפסיכיאטר המחוזי
במחוז הדרום, לפיה החשוד אינו כשיר לעמוד
לדין ויש לשולחו לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי.
נשאלת השאלה האם בכלל ניתן להגיש כתב אישום נגד אדם, לאחר שבשלב המעצר קבע
הפסיכיאטר המחוזי, כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין.
בפסיקת בתי המשפט נקבע, לא אחת, כי כאשר יש ראיות לכאורה המספיקות לקשור את הנאשם
למעשה העבירה, על אף שבצד אותן ראיות יש חוות דעת של פסיכיאטר הקובעת שהחשוד לוקה
בנפשו, אין חוות הדעת הפסיכיאטרית כשלעצמה מונעת את הגשת כתב האישום.
המחוקק הטיל על בית המשפט דווקא לבחון את מצבו הנפשי של אדם העומד לדין – הן לענין
חבותו בפלילים והן לענין מסוגלותו לעמוד לדין.
בית המשפט ייעזר ככל הניתן באנשי מקצוע לבירור מצבם הנפשי של חשודים ושל נאשמים,
אולם ההכרעה בשאלה אם אלה נושאים באחריות מבחינת מצבם הנפשי, או אם מצבם הנפשי
מאפשר להם לעמוד לדין, ניתנה לבית המשפט, ולא למומחים לבריאות הנפש בלבד.
חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי אינה מונעת את הגשת כתב האישום, ואין די בה, כשלעצמה,
כדי לסתום את הגולל על ניהול ההליך הפלילי.
לאחר שהפסיכיאטר המחוזי אמר את דברו, שומה על בית המשפט לומר את דברו. זאת, לאחר
שתינתן לפרקליטות האפשרות להגיש חוות דעת פסיכיאטרית נוספת, מטעמה. או אז, יתקיים
דיון בפני בית המשפט, בסוגיית כשירותו של הנאשם לעמוד לדין.
כך, אומנם הוגש כתב אישום נגד אשר דהאן, ברם זה לא יוכל להחל להתברר, אלא לאחר
שייקבע האם אומנם כשיר הוא לעמוד לדין.
אם לאחר דיון, בו ייחקרו המומחים הפסיכיאטריים ויישמעו סיכומי הצדדים בסוגיה זו,
ישוכנע בית המשפט כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, יופסק ההליך המשפטי הפלילי נגד
הנאשם, ובית המשפט יוציא תחת ידו צו המורה על אישפוז הנאשם בבית חולים פסיכיאטרי,
או קבלת טיפול פסיכיאטרי.
יש לזכור, שבית המשפט אינו כפוף לחוות הדעת הפסיכיאטרית, ואינו מחוייב לקבלה. כך,
בסמכותו של בית המשפט לקבל כל החלטה, לאחר חקירת הפסיכיאטרים השונים.
כך, ההגנה תנסה להוכיח, באמצעות מומחה פסיכיאטרי, כי הנאשם אינו נושא באחריות
פלילית, הואיל ומחלת נפש או ליקוי בכושרו השכלי מנעו ממנו להבין את מעשיו. מנגד,
תנסה הפרקליטות לערער טענה זו, באמצעות מומחה פסיכיאטרי אחר.
בית המשפט יכול להוציא תחת ידו אחת משלוש קביעות :
אחת – לקבוע, כי החשוד אכן כשיר לעמוד לדין ולשאת
באחריות פלילית. במקרה זה, ימשיך ההליך הפלילי שהחל בהגשת כתב האישום.
השניה – לקבוע, כי מחלה נפשית בה לקה הנאשם במועד ביצוע העבירה
מנעה מהנאשם להבין את מעשיו, שאז יופסק
ניהול ההליך הפלילי.
והשלישית – לקבוע, כי מחלה נפשית בה לוקה הנאשם כעת מונעת את העמדתו של הנאשם לדין.
באם כך ייקבע, אזי לאחר שהנאשם יבריא ויהיה כשיר לעמוד לדין, יהא בידי הפרקליטות
לחדש את ההליכים הפליליים נגדו. שלא כמו במקרה בו ייקבע שבמועד ביצוע הרצח לקה
הנאשם במחלה נפשית שמנעה ממנו להבין את מעשיו.
בר-און, כהן, עורכי-דין Bar-On, Cohen, Advocates 03-6123333
