גני משחקים - מתקני סיפור מול מתקני מסגרת, וכיצד ניתן לאתגר את הילד על קורת שיווי משקל 

במאמר זה אני רוצה לדון בהבדל בין "מתקני סיפור" לבין "מתקני מסגרת" בגני משחקים. מה תורם יותר לילד, ואיזה מתקן מאפשר לילד יותר יצירתיות.

ההבדל בין "מתקני סיפור" ל"מתקני מסגרת" הוא כמו ההבדל בין רדיו לטלויזיה.

בעוד שתכניות ברדיו מעוררות ומפתחות את הדמיון, תכניות הטלויזיה, חושפות את כל הפרטים והדמיון לא מתפתח.

מתקני סיפור מקבילים לטלויזיה. המתקן "מספר סיפור", ולילד נשאר להשתלב בסיפור. המתקן מוביל את הילד לפעילות מאוד מוגדרת שלא מאפשרת לו, כמעט, להביא את הדמיון והיצירתיות שלו לידי ביטוי. דוגמאות למתקן סיפור, למשל סולם, גשר ומגלשה, או מתקנים משולבים המורכבים ממתקנים אלו. מאוד ברור מאיפה מתחילים לעלות על המתקן, איפה מסיימים את המסלול, ומה עושים באמצע על המתקן. נכון, יש ילדים יצירתיים שיעשו את המסלול הפוך ויעלו על המגלשה מלמטה, אבל מעט מאוד ילדים יבחרו לרדת בסולם.

מתקני הסיפור מאוד פופולריים, יש להם צבעוניות עזה, והם נראים למרחוק, אבל לרוב, מספר הפעולות שהילדים עושים עליהם הוא מאוד מצומצם, ולרוב לא מאתגר.

מתקני מסגרת מקבילים לרדיו. המתקן מהווה רק מסגרת והילד ממציא את הפעילות על המתקן, וכל פעילות היא "נכונה" ואפשרית. במתקני מסגרת יש לילד הרבה מקום ליצירתיות, ומאחר ולא מוגדר באופן ברור מה צריך לעשות על המתקן, זה מאפשר לילד לעשות עליו כמה וכמה פעילויות שכולן "נכונות". דוגמאות למתקן מסגרת, למשל מתח, מקבילים, קורת שיווי משקל.

מתקנים נוספים המאפשרים ומעודדים את הילדים לפתח את הדמיון ואת המשחק הסוציודרמטי, הינם מתקנים כמו בית קטן או אוטו. מהמחקר שאני עושה מתקנים בגני משחקים, אני כמעט לא רואה את המתקנים האלו בגני משחקים. אמנם ברוב גני הילדים נמצאים המתקנים האלו, אבל זמן השהייה בחצר הגן הוא מאוד מוגבל, ובנוסף לזה, לילדים מעל גיל הגן המתקנים האלו אינם זמינים.

המתקן שלא תראו עוד...

אחד ממתקני המסגרת הקלאסיים, שלדאבוני כבר אינו עומד בתקנים של מכון התקנים, הוא הסולם הקשתי שהיה נפוץ פעם במחוזות ילדותינו. לרוב, המתקן היה מגיע ב-3 גבהים, והייחוד שלו היה בזה שילדים בגילאים שונים ועם יכולות שונות היו מוצאים בו עניין ואתגר. ניתן היה לעשות על הסולם הזה המון פעילויות שונות ברמות אתגר שונות.

המתקנים החדשניים

לאחרונה מותקנים בארץ מתקנים תוצרת דנמרק, וגם חברות ישראליות התחילו לחקות אותן. "מתקני מסגרת" אלו מאפשרים לילדים להיות יצירתיים ולהחליט מאיפה הם מתחילים את המסלול ומה הם בוחרים לעשות על המתקן.

כשהגעתי לפני כמה שנים לגן משחקים כזה עם 3 בנותיי, השאלה שהן שאלו היתה: "אמא, מה עושים על זה?". כלומר, המתקן היה מאוד לא ברור, הוא לא היה מוכר להן והכיל חלקים מוזרים שלא היה ברור מה צריך לעשות עליהם.

בעקבות השאלה שלהן, הבנתי עד כמה גני המשחקים הסטנדרטים כל כך צפויים, כל כך ברורים, כל כך מכוונים את הילד לפעילות מסויימת, שהילדים פשוט איבדו את הסקרנות שלהם ואת היצירתיות והתרגלו להגדרות מאוד ברורות.

כאמור, גם חלק מהמתקנים הקונבנציונלים הם "מתקני מסגרת" המאפשרים יצירתיות ופיתוח הדמיון. אחד המתקנים האלו הוא קורת שיווי המשקל.

כיצד ניתן לאתגר את הילד על קורת שיווי משקל?

לכאורה, על קורת איזון (שיווי משקל) רק הולכים בשיווי משקל, אבל ישנם דרכים בהם ניתן לאתגר את הילד גם על מתקן כל כך פשוט.

הוראות בטיחות:

כל פעילות או אתגר חדש לילד, דורש למידה, התנסות ובדיקת היכולות, ולכן, בשלב הזה מאוד חשוב להיות קרוב אליו, להנחות אותו ולהשגיח עליו.

• ללכת על הקורה בכמה אופנים: על הצד, לאחור, בעיניים עצומות... ניתן לשים גם מכשולים, כמו נעליים או גרביים, על הקורה, והילד צריך לעבור מעליהם.
• להוסיף כדור למשחק ולמסור לילד כדור תוך כדי ההליכה (על הצד) על הקורה. המסירה והתפיסה מכניסים עוד פעילות מעניינת ומאתגרת הגורמת לילד לעשות שתי פעילויות בו זמנית ולהיות מאוד מרוכז.
• לעמוד בצד הקורה, לאחוז בשתי הידיים את הקורה, ולהעביר את הרגליים לצד השני תוך כדי דחיפה בעזרת הרגליים, ניתור ונחיתה בצד השני על שתי הרגליים. התרגיל הזה מאוד יעיל לחיזוק שרירי חגורת הכתפיים אשר מתפתחים כתוצאה מהעברת משקל הגוף לידיים. חשוב להעביר את שתי הרגליים יחדיו, ולא רגל אחרי רגל, על מנת להגדיל ככל הניתן את משך הזמן שמשקל הגוף נשען על הידיים.
• אם הקורה גבוהה, ניתן לזחול מתחתיה.
• ליצור מסלול המכיל כמה משימות, למשל: ללכת באופן רגיל על הקורה, לאחר מכן לקפוץ מצד לצד 4 פעמים, לאחר מכן לזחול מתחת לקורה ולעבור מעל הקורה, 3 פעמים, ולבסוף ללכת לאחור על הקורה.

שחקו יותר ! העזו יותר ! נסו יותר !