כביסה לא מיועדת לאלימות ומילים 

כביסה לא מיועדת לאלימות ומילים

כששומעים חדשות(מה שאני ממעטת לעשות), מפריע לי טון הדיבור החדגוני, אדיש ומונוטוני של הקריין/נית. אני קוראת גם לזה "כיבוס" (גרינוואש, הלבנת הון ): טון דיבור, מילים, מושגים, מחשבה וכד'.  מה שלא תהיינה החדשות הן נאמרות באותו טון, בין אם זו חדשה חשובה או קטנה, חלילה אסון או משהו שמח - תמיד בטון של "הכול רגיל, בסדר, לא נורא, שום דבר לא קרה".

בחיים יש דברים טובים ויפים וגם מכוערים וקשים, ובעלי עניין, תאגידים, ועסקים, מנסים למעט בחשיבות ה"לא טובים" הקשורים בהם, לגרום להם להראות טוב ע"י שכירת יחצנ"ים, פרסומים, ו - גרינוואש.

טרנד ה"כביסה" התפשט, וגם מילים עוברות כיבוס, עד להותרתן כמעט ללא מהות, ומכאן לעיתים זה מתפשט לכיבוס מחשבות-חוסר מודעות, וכד'....

כך קורה שהציבור עלול לשכוח איך לחשוב "עצמוני", לנפות את המוץ מהתבן, לשים לב למשמעות האמיתית של הדברים.  הוא רגיל ש"מאכילים" אותו, זה נוח, הכול מגיע לעוס (בתוספת כמובן שלף מרגיעים, סודה לשתייה ו"צבע ורוד").

לפחות עם עצמנו, במילים שלנו בואו נהיה כנים, ואם מנסים לדחוף לנו מילים מכובסות לא חייבים לבלוע כל כך מהר. 

בתקשורת משתמשים בוואריאציה "מרוככת" לתיאור מושגים ותופעות, עד שזה הופך שגור ונפוץ, וגולש לחיים. כדאי לעצור לרגע, לחשוב על משמעותן ומהותן המקורית של המילים, ולזכור שזה לא משנה את חומרת המעשה עצמו, גם אם המילה לכך "רוככה".

במידה גורם מסוים עשה מעשים לא ראויים, זה לא אמור לשנות את חומרת המעשה או העבירה על החוק, נכון?!

ואם המעשה שאינו ראוי או מוסרי במסגרת החוק, זה משנה את העובדה שהוא כזה?

למשל:

איש ציבור שמבצע עבירות מין בכפייה באשה, מהות המעשה משתנה כי הוא איש ציבור? לא, זה עדיין אותו מעשה.

משנה במי מהיצורים החיים פוגעים מתעללים ורוצחים?

אז זהו, שכאן למרבה הצער, החוק והנורמות החברתיות מבדילות פתאום.

אם מישהו מתעלל, פוגע, הורג אדם - הוא צפוי לעונשים כבדים, מאסר בפועל, וקנסות כספיים, ככל שהאדם ידוע יותר.

אם הוא מעולל אותו דבר ממש ליצור חי אחר כחתול רחוב, או חסר בית....מישהו בכלל יגלה זאת? ואם כן, והעבירה בכלל תגיע לערכאות, העונש יהיה מרתיע?   

גורנישט. עושים צחוק מהחוק, וכל "יבחוש בן דומן" מוציא את האגרסיות שלו על חסרי ישע החלשים ממנו.

אפילו המושגים לכך "מכובסים": כשזה בעלי חיים זו "הרדמה" או "דילול" ולא "רצח" או "הרג".

מדוע החוק מתיר פגיעה כה חמורה, בקנה מידה כה גדול, ב:תעשיית חיות המשק (עגלי חלב, תרנגולות סוללה, רפת) או בתעשיית הניסויים בבע"ח? לא תשמע כאן חלילה את המילים התעללות או הרג, דברים נעשים מאחרי דלתות סגורות, אף אחד לא רואה ושומע את הזועקים.

אולי לחלק זה יראה כ"הגזמה", אך עקרונית זה מה שקורה כשלא הכול שווים בפני החוק, כשאכיפה וחוקים מתפקדות כמערכות דו ערכיות, כשנפגעי עבירת אלימות מטופלים בצורה של "איפה ואיפה", וכשהעניינים "מתגמשים" ...

נורמות התנהגות אלימות הן דבר רגיל, קריין החדשות מעביר מידע בטון חסר גוון, עוברים לסדר היום על מקרים "קטנים" - הרשויות, וכל אחד מאתנו (כמה אפשר?), תלונות נסגרות כבמטה פלא בשל "חוסר עניין לציבור", ועבריינים יוצאים בעונשים שרק מעלים גיחוך וחוסר הערכה למערכת המשפט והאכיפה.

תרגום כל אלה, מכיבוס מילים עד מעשים, במציאות - הוא בין היתר, שאנו כחברה לא יוצאים ממעגל האלימות.

יש מי שעושים בהפוכה - לא מכבסים, וכל כביסה מלוכלכת קטנה כגדולה מכבסים בחוץ, בתקשורת, עושים רעש, ואולי כדי להראות ש"עושים משהו", מקימים "ועדות חקירה", ש"טוחנות מים", ולא נעשה דבר בפועל לשינוי המצב.

הנה דוגמא בנושא "לא חשוב": 

ynet  "סערה ברשת: חייל קרבי תועד בועט בגור חתולים"(12.7.2011) ארז ארליכמן

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4094400,00.html

העובדה שיש מי שמתייחס לכנ"ל כלאחר יד, והתנהגות אחראית וחוק אינם נאכפים במלוא חומרת הדין גורמת לזילות החוק, ונורמות התנהגות שגויות ומזעזעות, ואין לזה קשר עם אהבת בעלי חיים, הרבה יותר מזה, החתול הוא כל אחד ואחד מאתנו (אריק קרפ ז"ל).

שימו לב איך מתייחסים לדברים דומים אצלנו, ואיזו התייחסות הם קיבלו בעבר ומקבלים בחו"ל...

ynet "ארה"ב:"שנת מאסר לאדם שמחץ גור כלבים" (10.7.2011) ap

שום כביסה לא תעזור לאלימות 

אין קיצורי דרך להתמודדות,

ו"מקרים קלים" בגילויי אלימות,

ועבירה קטנה הרי מובילה לגדולה,

בצעד קטן ו"לא חשוב" מתחילה.

גילויי אלימות כלפי חברה, אישה,

ילד, או בכלל בפנים במשפחה,

כלפי חסר ישע, חלש ממך ואחר,

או סתם אידיוט שבכביש שדוהר.

הוא עצבן אותי שזו לא מילה,

שילמד לקח, הפלקתי לו כמה,

פירקתי כמו שקית חלב אותה,

אמר אבי-סב רוז פיזם הי"ד.

אלימות היא גם במילה גסה,

בצעקה ובאיומים ולו הם מילים,

יש מי שכשפסע בינו למעשים,

הגבולות לא אצל כולם ברורים.

אלימות כלפי בעלי חיים עזובים,

בבתי ספר, בין תלמידים ובליינים,

בתגרות שנגמרות בסכינים,

בשל אנשים שבמוח חמומים.

אלימות זו בעיה בחינוך ואכיפה,

נורמות חברתיות שגויות,

שתייה לשוכרה, נהיגה פרועה,

ונטייה לא בריאה שלא נעצרה בתחילתה. . .

בעיית תפקוד רשויות אכיפה וחקיקה,

שמוציאות עבריינים בעונש בדיחה,

וכשחוק אינו נאכף בצורה שווה,

ככה אנו נראים כחברה...

עלה במקור כולל הלינקים והתמונות בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2295223/