דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


מזונות ילדים 

מאת    [ 21/08/2007 ]

מילים במאמר: 760   [ נצפה 3097 פעמים ]

מזונות ילדים סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט - 1959, קובע את החובה לחיוב הורים במזונות ילדיהם. לאור סעיף זה, החיוב במזונות ילדים יהיה על פי הדין האישי. הדין האישי בנוגע ליהודים הוא הדין העברי. המשפט העברי קובע כי החיוב בנוגע למזונות ילדים (למעט מזונות מדין צדקה) מוטל על האב. (לעניין זה ראה: ע"א 222/83, פלונית נ' אלמוני, פ"ד ל"ח (4), 420: "...על פי הדין האישי מתמקד החיוב רק בחובתו של האב, שהרי חובת האם קמה לפי הדין האישי מדין צדקה בלבד..." לא בכל מצב ובכל מקרה יחוייב האב במזונות ילדיו, כך לדוגמא במצב בו "הילד מורד", או במקרים אחרים לפיהם האב הוא המשמורן על הקטינים. נושא המזונות הוא ה"בטן הרכה" במרבית תיקי הגירושין, משום שמדובר בסכום משמעותי, אותו יישא לרוב, האב, עד שהילדים יגיעו לגיל 18, וכשליש מסכום זה עד שיסיימו את שירות החובה הצבאי. הסמכות העניינית למזונות ילדים נתונה לבית משפט לענייני משפחה, אלא אם ישנה הסכמה של שני ההורים שהנושא יידון בבית הדין הרבני. כל ילד זכאי למזונות, ללא קשר אם הוריו נשואים או אם אביו אינו יודע כלל על קיומו. כל ילד יכול להגיש את "תביעת המזונות", באמצעות אימו כאפוטרופסית הטבעית. היקף החיוב במזונות מקדמית: ההיקף מתייחס למזונות עד גיל 15, שכן בין גיל 15 לגיל 18 המזונות הם מדין צדקה, כלומר בגילאים אלו החיוב במזונות ילדים מוטל על האב והאם ביחס להכנסותיהם. מזונות הם הצרכים הבסיסיים והחיוניים של הילדים, שבלעדיהם לא ניתן להתקיים. מהם צרכי הקטינים? צדדים המצויים בהליכי גירושין, ייטיבו את מצבם אם ילקטו כמות גדולה של קבלות, ככל שניתן, העוסקת בהוצאות בסיסיות של הקטינים. בין היתר, בצרכים אלו נכללים, הוצאות מזון, ביגוד, מדור והוצאות מדור. כחלק מתביעת המזונות יש למלא טופס "הרצאת פרטים במזונות" הנותן לבית משפט אינדיקציה לגבי מצבם הכלכלי של הצדדים. טופס זה כולל פירוט הכנסות של הצדדים, רכוש, זכויות ממקומות עבודה, התחייבויות, חשבונות בנק וכדומה. כחלק ממאבקי גירושין, "משנים" צדדים את מצבם במקומות העבודה. חשוב לציין כי הערכאות מודעות למצב זה, ולרוב, הנושא מוכח בקלות על ידי הצגת 12 תלושי שכר אחרונים. הורה ש"פוטר" מעבודתו, יחויב במזונות, בהתאם "לפוטנציאל ההשתכרות" שלו, על סמך רכושו והכנסות ממקורות אחרים. מזונות משולמים עד גיל 18. עם זאת, יש סמכות לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לחייב בתשלום המזונות עד לסיום שירות החובה הצבאי או עד לסיום הלימודים. ככלל, גובה המזונות מעבר לגיל 18 הוא כשליש מגובה המזונות שנפסקו. גובה תשלום המזונות הבסיסי עומד כיום על כ - 1200 ?. כמו כן, מעבר לסכום הבסיסי, כחלק מתשלום המזונות, ייקבע גובה מדור והוצאות דמי המדור, בהתאם למספר הילדים, כך לדוגמא: עבור ילד אחד - 30%, שני ילדים 40%, שלושה ילדים - 50% מדמי המדור והוצאות המדור. חשוב לזכור כי פסק דין למזונות לעולם אינו פסק דין סופי. במקרה של שינוי נסיבות מהותי בצרכי הילד או בהשתכרות האב, ניתן לפנות לבית משפט/בית הדין, לפי העניין, ולבקש את הגדלת המזונות או הפחתתם. מזונות כחלק מהסכם גירושין, והסכם שיפוי: הסכמת ההורים לגבי גובה מזונות אינה כובלת את ידי הקטינים מלפנות בעצמם "בתביעה למזונות". חרף מילות הסכם הגירושין, וההסכמה על סכום קבוע מראש, לא ניתן לגרוע מזכותו של הקטין לתבוע את מזונותיו, "הסכם בין ההורים שעניינו מזונות הילד, אינו מחייב אלא את ההורים עצמם שהתקשרו באותו הסכם, וההסכם אינו מעכב בעד הילד מלהגיש, בשמו הוא, תביעת מזונות נגד אביו שלא על-פי תנאי ההסכם" (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי). הרציונאל בבסיס קביעה זו, טמון "בטובת הילד", ובכך שהקטינים אינם צד להליך הגירושין. תכליתה של הוראה זו היא למנוע פגיעה בקטינים כתוצאה מהאינטרסים של ההורים בהליכי הגירושין והרצון לסיים את הסכסוך. אבות רבים מעוניינים להסדיר את סוגיית המזונות באופן סופי, כך שלא ניתן יהיה לתבוע אותם בעתיד על הגדלת הסכום. קיימים מקרים לפיהם האם מסכימה כי לא תתבע את הגדלת הסכום בעתיד. אולם עולה השאלה, מה תוקפו של הסכם זה, שכן הילד יכול לתבוע את מזונותיו ואינו כבול להסכם הגירושין בין הוריו: הדרך המומלצת להבטיח את ביצוע ההסכמות בכל הנוגע להסכם הגירושין ומזונות הקטינים היא לקבוע סעיף שיפוי של האם כלפי האב, לפיו, ייקבע בהסכם ערב לביצוע הסעיף שיפוי כלפי האב. משמע: הערב יחזור אל האם ויתבע ממנה את סכום השיפוי, בדרך זו יבטיח האב את עצמו לעתיד. הבעייתיות הקיימת בהליך זה היא, שהערב יחזור אל האם ויתבע את הסכום האמור, ובכל מקרה הקטינים ייפגעו, משום שאם האם תיתבע, היא תשלם מכספיה לערב, דבר שעלול לפגוע בסופו של יום בקטינים ויאיין מתוכן את ההגנה עליהם. נושא זה הגיע לפתחו של בית המשפט ונקבע בד"נ 4/82 קוט נ' קוט, כי יש תוקף לחובתו של הערב לבצע את סעיף השיפוי על פי הסכם הגירושין, אולם הוא לא יוכל לחזור אל האם ולגבות ממנה את החוב על פי ההסכם, אלא עד שהאם תעשיר. יודגש כי לעניין הסכם זה קיימים סייגים נוספים http://www.forgetit.co.il/מזונות_ילדים.php

עו"ד סנדרוביץ סיימה את לימודי המשפטים ב"מסלול האקדמי של המכללה למינהל" בהצטיינות, התמחתה בבנק ישראל וכיום עוסקת בתחום האזרחי
http://www.forgetit.co.il/מזונות_ילדים.php



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב