בנים או בנות- מי סובל יותר מנזקי הסביבה? 

בנים או בנות- מי סובל יותר מנזקי הסביבה?
ד"ר מוטי חיימי
בדו"ח של האיגוד הקנדי למען בריאות הילד שהתפרסם לאחרונה ("דיווח ליום האב", יוני 2007)-ישנו ניתוח מפורט של הגורמים הסביבתיים המסכנים את בריאות הילדים בקנדה. ניתן להשליך מממצאים אלה על בריאות הילדים בכל העולם, ובישראל בפרט, הידועה כ"ברוכה" בשפע של נזקים סביבתיים .
עד היום, ידוע על מאות חומרים רעילים , כמו חלקיקים הגורמים לזיהום אויר, התורמים לפגיעה בבריאות הילדים. עוד ארוכה הדרך להבנה מליאה של הקשר בין הגורמים הסביבתיים לבין המצב הבריאותי, אך כפי שנאמר:
It is better to be safe than sorry?.
עפ"י הדיווחים בקנדה- לכ-12% מהילדים יש אסטמה, ל-26% מהילדים בגילאי 6-11 יש בעיה התנהגותית או הפרעת למידה אחת לפחות, פגמים מולדים- הם סיבה מובילה למות תינוקות, וישנה עליה במספר הגידולים הסרטניים בקרב מבוגרים-צעירים.
מסיבות שונות, נמצא כי בנים- נמצאים במיוחד בסיכון מוגבר. שכיחות הסרטן, האסטמה, הפרעות ההתנהגות והלמידה , ופגמים מולדים מסוימים- גבוהה יותר בקרב בנים מאשר בבנות.
לעומת זאת,מחלות שעבורן הבנות נמצאות בסיכון גבוה- הן סרטן השד בקרב נשים צעירות, אסטמה לאחר גיל 15, ושני מומים מולדים :ספינה ביפידה (פתח בחוליה אחת או במספר חוליות בעמוד השדרה ) , ו- CDH ( דיסלוקציה מולדת של הירך).
הסיבות שבגינן הבנים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות הנ"ל ?אינן לגמרי ידועות. הוצעו כמה הסברים הכוללים הבדלים גנטיים, הורמונליים ופיסיולוגיים בין שני המינים.
לפי דיווחים על הנעשה בארה"ב , נמצא כי לגברים, בהשוואה לנשים, יש עומס גוף (( body burden גבוה יותר של כימיקלים מסוימים כמו עופרת, דיבנזופוראנים, הידרוקרבונים פוליציקליים ארומטיים, מדבירים אורגנופוספטיים ועוד. ההסברים שהוצעו להבדלים אלה מתרכזים בהבדלים במטבוליזם, ובמידת החשיפה לחומרים השונים.
ידוע גם, כי חשיפת האבות לכימיקלים רעילים- יכולה להשפיע על בריאות ילדיו (בנים או בנות). מחקרים רבים מצאו קשר בין החשיפה התעסוקתית של האב לבין פגיעה בבריאות הילדים כולל מומים מולדים, סרטן, ועיכובים התפחותיים.

פרט לגורמי הסיכון המוכרים לכולם כמו עישון , אלכוהול וסמים, מין הראוי שכולנו נהיה מודעים לגורמים הסיכון הסביבתיים ה"רוטיניים" שנתקלים בהם בבית ומחוצה לו, בהשפעתם על תחלואת הילדים. עדין יש לחקור את הסיבות לכך שבנים יותר רגישים לנזקים הסביבתיים הללו.
סרטן: למרות שמחלת הסרטן בילדים הנה נדירה,זוהי מחלה חמורה שיש לה השלכות רציניות על הילדים החולים ועל משפחתם, כולל השלכות לטווח ארוך בקרב השורדים. למרות שחל שיפור בשיעורי התמותה מסרטן בעשורים האחרונים, זוהי עדין הסיבה המובילה למוות כתוצאה ממחלה בילדים מעל גיל שנה. לפי הדיווחים מקנדה, יותר בנים בגילאי 0-19 מאובחנים עם סרטן מדי שנה מאשר בנות. לא ברורות הסיבות להבדל זה.
למרות שבקרב מבוגרים-צעירים (גילאי 20-44) - שכיחות הסרטן נותרה גבוהה יותר דווקא בקרב נשים- עדין נמצא כי לגבי שני סוגי סרטן חלה עליה לאחרונה בקרב גברים צעירים. (סרטן האשכים, ולימפומה שאינה הודג'קין).
מאחר וידוע כי מחלת הסרטן מתפתחת בד"כ לאחר תקופת חביון ממושכת, ייתכן ויש תרומה לחשיפה לגורמים סביבתיים בתקופת הילדות המוקדמת ואפילו בתקופת ההריון. קיים חשש כי גם לחשיפת ההורים לפני הכניסה להריון, או במהלך ההריון עצמו- ישנו תפקיד. לחשיפה כזו שמתרחשת בתקופה שסבה יש חלוקה מהירה של התאים (במיוחד בזמן ההתפתחות ברחם) - ישנה השפעה רבה יותר.
אסטמה: זוהי מחלת ילדות שכיחה, והיא יותר שכיחה בקרב בנים מאשר בבנות. לא ברור מדוע זה כך, אך חוקרים מסוימים הציעו כי זה אולי נובע מכך שהבנים נולדים עם דרכי-אויר צרות יותר, יחסית לגודל הריאות, לעומת המצב בבנות. ייתכן ועובדה זו נובעת גם מכך שבבנים יש נטייה גבוה יותר למחלות אלרגיות, שיכולות לחשוף אותם לפתח אסטמה בהמשך. החוקרים כיום סבורים כי אסטמה היא מחלה שנובעת מאינטראקציה בין הנטייה גנטית , לבין טריגר סביבתי. ישנן הוכחות הקושרות בחוזקה בין זהום סביבתי תוך-ביתי (כמו קרדית אבק הבית ועישון) לבין התפתחות אסטמה.בנוסף, יש כיום עדויות המקשרות בין זהום סביבתי חיצוני( במיוחד אוזון) לבין החמרת הסימפטומים של האסטמה. יש כיום גם הוכחות לכך שחומרי הדברה וחומרים אורגניים נדיפים- שמשתחררים מרהיטים , חומרי ניקוי יכולים לפעול כטריגרים לאסטמה.
הפרעות התפתחות ולמידה: שכיחות ההפרעות הנוירו-התפתחותיות וההתנהגותיות בקנדה הינה מאד גבוהה. מנתונים שנאספו לפני כ-10 שנים- ל-26% מהילדים בגילאי 6-11 בקנדה יש לפחות הפרעה רגשית/התנהגותית אחת. ל-16% מהילדים בקנדה בגילאי 4-5 שנים יש עיכוב באוצר המלים, ובנוסף- שעורי האוטיזם בקנדה טיפסו מ- 1 ל-10000 לפני 20 שנה, ועד לשכיחות של 1 ל- 200 ילדים!
מסיבות לא ברורות, גם כאן ניתן לראות כי בנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את אחת ההפרעות הללו, בהשוואה לבנות. הדברים אמורים במיוחד לגבי- אוטיזם, ADHD (הפרעת קשב וריכוז) , הפרעות למידה, טורט סינדרום, CP (שיתוק מוחין) ודיסלקציה. אוטיזם שכיח פי 4 יותר בבנים מאשר בבנות, ואלה הנתונים האחרונים גם לגבי ה-ADHD. ההסברים השונים שניתנו להבדלים אלה בין בנים לבנות כוללים- הבדלים גנטיים, קצב איטי יותר של הבשלה ביולוגית בבנים, רגישות גבוהה יותר לפגיעות גופניות (בתאונות) בקרב בנים, דגם שונה של ייצור הורמונלי המשפיע על התפתחות המוח לפני הלידה,מספר חלוקות גדול יותר של תאי אב שמתרחשות במהלך ההתפתחות העוברית של הזכר- דבר המאפשר סיכון גבוה יותר לטעויות גנטיות, והבדלים במבנה ,תפקוד והרכבו הכימי של המוח בין בנים לבנות.
תוארו חומרים רעילים סביבתיים רבים כתורמים לשכיחות המוגברת של הפרעות נוירו-התפתחותיות (יש להם אפקט מזיק על המוח ומערכת העצבים). המפורסמים שבהם הם: עופרת, כספית, ארסן, קרינה מייננת, חומרי הדברה מסוימים, חומרים סולבנטיים (ממסים),Dioxins ( פחממנים מסוימים שתואר כי הם עלולים להשתחרר ממוצרי פלסטיק בעת חימום במיקרוגל ובהקפאה) , PCB (כימיקלים תעשייתיים מסומים).
פגמים מולדים: מבין 350000 התינוקות הנולדים בקנדה מדי שנה- 2-3% נולדים עם הפרעות מולדות.פרט לפגמים מסוימים השכיחים יותר בקרב בנות ( כמו ספינה ביפידה ו-CDH), רוב הפגמים יותר שכיחים בקרב בנים מאשר בבנות. פגמים במערכת הרבייה ,ובמיוחד היפוספדיאס (פגם מולד בו פתח השופכה נמצא מתחת לפין ולא בקצהו) ואשך טמיר- אחראים לכמחצית הפגמים המולדים בקרב בנים. מחקרים שונים מראים כי ישנה עליה בשכיחות שני פגמים אלה בעשורים האחרונים שארצות מתועשות.
זאת ועוד, מות עוברים והפלות - שנובעים במקרים רבים כתוצאה מקיום פגמים מולדים- גם יותר שכיחים בקרב בנים.
גורמים סביבתיים זוהו כגורם הוודאי ב- 2-3% ממקרי הפגמים המולדים. סיבות ידועות אחרות כוללות מצבים גנטיים,וזיהומים תוך רחמיים. ואלום, ברוב המקרים (כ- 60%) ?הסיבה אינה ידועה. רוב המומחים מסכימים כי רוב הפגמים המולדים נובעים מגורמים רבים כמו אינטראקציה בין גן אחד או יותר לבין גורם סביבתי שהשפיע לפני הלידה או אף לפני ההריון עצמו.
טרם נחקרו כל הגורמים הסביבתיים הקשורים ספציפית לפגמים המולדים בבנים, ואולם ידוע כי לגבי היפוספדיאס- ישנו קשר במיוחד לחשיפה לחומרי הדברה ו-dioxins, למגורים בסמוך לאתרי פסולת, לעבודת האם בתעשיית עור, ולעבודת האב במכונאות רכב.
ההשערות שהוצעו לרגישות הגבוהה יותר של בנים לפגמים מולדים כוללות את התצפיות הבאות: ההתפתחות של מערכת הרבייה של הזכר מתרחשת במהירות והנה יותר מורכבת מזו של הנקבה- כך שיש סיכוי גדול יותר לטעיות או הפרעה באחד השלבים שבדרך. בנוסף, פגמים מסוימים נובעים מבעיה בכרומוסום ה-X , המצוי בעותק אחד אצל זכרים ובשני עותקים אצל הנקבות, דבר המאפשר להן ל"נטרל" את הפגם שהתעורר עקב כך.
לאחרונה גם נמסרו דיווחים על כל שתסמונת ה- TDS ( Testicular Dysgenesis Syndrome) - קשורה לחשיפה לגורמים סביבתיים. תסמונת זו כוללת צבר של בעיות הקשורות למערכת הרבייה- כמו פגמים מולדים (אשך טמיר והיפוספדיאס), איכות זרע ירודה, פוריות נמוכה יותר ואולי אפילו סרטן אשכים. נמצא כי הפרעות אלה עולות בשכיחותן בארצות מתועשות. החוקרים משערים כי תסמונת זו נובעת מחשיפה לכימיקלים הפוגעים במערכת האנדוקרינית (הורמונים) במהלך ההריון כאשר מתפתחים איברי הרבייה הזכריים.



הכותב:
ד"ר מוטי חיימי
מומחה ברפואת ילדים
מומחה במטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים,
המרכז לבריאות הילד ( ארמון) ,שירותי בריאות כללית, חיפה.