כבוד האדם והמורשת 

על פי המורשת היהודית האדם נברא בצלם אלוהים ומשום כך יש להניח כי כבוד האדם הוא ערך עליון, כבוד האדם אשר נברא בצלמו ובדמותו של האל הוא בעצם כיבוד האלוהים עצמו, בורא האדם.

''שורשיו של כבוד האדם שתולים במורשת היהודית שלנו, על פי עולמה של היהדות כל הכבוד שבעולם נאצל מן הבורא מפני שהאדם נברא בצלמו. כבוד האדם פירושו שלא לבייש את צלם האלוקים שבאדם. אכן כבוד האדם או כפי שהוא מכונה, כבוד הבריות, הוא ערך מרכזי ביהדות'' (אהרון ברק, כבוד האדם כזכות חוקתית, הפרקליט מא חוברת ג')

ניתן לראות את השתקפותה של המורשת בפסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שכן הפגיעה בכבוד האדם אל לה להיעשות אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית קיימים ערכים של המורשת אשר לוקחים חלק במהפיכה החוקתית.

מהי המשמעות של צמד המילים יהודית ודמוקרטית? מגמת המחוקק הינה מגמה דו ערכית ושלובת ערכים, הערכים הדמוקרטים מחד והערכים היהודיים מאידך. המתח בין דת ומדינה קיים לאורך כל חייה של מדינת ישראל ונראה כי עם חלוף השנים המתח גובר וגואה והקונפליקטים בין הערכים המנוגדים, מתעצמים.

''ישראל, עם עתיק יומין ומדינה צעירה, ליבה במערב והיא בסוף המזרח. מבחינה גיאוגרפית נמצאת במזרח התיכון, ברם מבחינת תורת המשפט והשקפותיה הפוליטיות, בת נאמנה היא למורשת המערבית. אולם מושגי דת ומדינה תובעים לעצמם תשומת לב מיוחדת, שהרי תפיסתם המערבית אינה תואמת את מדינת ישראל. אכן לאחר מאתים שנות חילון ואירופיזציה של המנהיגות הציבורית והאינטלקטואלית היהודית, עוד לא נמצאה הנוסחה הגואלת: קו מבדיל ברור בין דת לבין לאום'' (פרופסור אהרון קירשנבאום, תורה ומדינה-בענין מקומן של הדת,היהדות והציונות בחוקה המוצעת,עיוני משפט טו 1)

על סמך הדברים ניתן לומר כי העוסקים בשפיטה לשלב בין ערכים הסטורים אשר נותרו מקובעים וקפואים כל ערך בתקופתו הוא לבין ערכים קיימים ומתהווים לאורך ההווה של מדינת ישראל והחברה הישראלית ועוד אשר יתהוו בעתידה. מלאכה זו אינה קלה כלל ועיקר שכן יש להיות מעורים בערכי החברה הקיימים הבולטים אשר מהווים קונצנזוס חברתי לבין ידע הסטורי בדת ובמורשת. בין שני הניגודים הללו יש לשלב בדרך שתתיישב עם מטרתו ומהותו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אין ספק שהמהפיכה החוקתית חוללה שינוי כשם שדרכן של מהפיכות לעשות בחיי המשפט בישראל, אך יחד עם השינוי והעלאתן של זכויות חוקיות לחוקתיות, שזר המחוקק את מורשת עם ישראל בין ערכיה של הדמוקרטיה.