ביום בהיר אחד התבהר לכם לפתע שאתם צריכים, אישור נוטריון לצורך המשך הליך או תחילת הליך בו אתם מעוניינים.בוודאי עולות בכם שאלות מיהו נוטריון?, איזה צורך יש בו בכלל?, מה זה נוגע לחלוקת הרכוש שהותיר סבי המנוח?
הרבה שאלות ותחומים נוגעים בעבודת נוטריון מתוקף חוק הנוטריונים, שקבעה המדינה אי שם בשלהי שנות ה70, בו קובצו כל סעיפי ותתי סעיפי עבודת נוטריון במדינה ומטרת עבודתו.
ראשית עבודת נוטריון נוגעת במסמכים,תוקפם, מהימנותם, תוקף החתומים עליהם.
עבודת נוטריון יכולה להסתכם באישור מקורות המסמך, אישור המסמך, או לחלופין תרגום מסמך, הפיכתו לתקף בתרגום ורשויות זרות וכדומה.
נוטריון הליך המינוי והמשך הדרך
לרב שמדובר על צורך האדם בחתימה על חוזים,אישור ותחילת הליכים בתחומי החיים השונים –מדובר בצרכים משפטיים, בהנחיית עורך דין, צו משפטי, או כל הליך בירוקראטי אחר בעל היבטים משפטיים.
גם נוטריון משתייך למערכת המשפטית ויותר מכך, נוטריון הוא גם עורך דין, שעסק בתחום עריכת הדין לכל הפחות במשך 10 שנים, ולאחריהן נבחר והוסמך להיות נוטריון.
אז איך נעשית ההסבה מעורך דין לנוטריון?, כאמור לאחר שעורך דין בישראל צבר ותק משפטי של לפחות עשר שנים, והוא בעל גיליון נקי מטעם לשכת עורכי הדין, כלומר לא דבק בו רבב או עבירות עם קלון, הוא רשאי להציג מועמדות בפני ועדת נוטריונים במערכת המשפט.
לאחר בחינת כל הדרישות שהוצגו לעיל שעיקרן ותק וניקיון כפיים, הועדה תאשר למי מכל המועמדים להמשיך לקורס/ השתלמות במערכת המשפט בתחום עבודת הנוטריונים.לאחר הקורס תחליט הועדה למי מעורכי הדין המועמדים, להעניק תעודת הכשר להיות נוטריון במדינת ישראל.
אותה ועדה תמשיך להיות חלק מעבודתו של הנוטריון, כאשר היא תהיה הגוף האחראי עליו בהיבט הביקורתי, מקצועי וכל מה שנקבע בחוק הנוטריונים.
נוטריון חלק ממערך בינלאומי
כאמור לעבודת נוטריון יש פנים נוספים הכרוכים אמנם בתוקפם של מסמכים, אך נוגעים בהיבטים של תרגום, שפה, חוקים זרים וכדומה.ישנם אישורים שנחתמים באישור מיוחד, שעליו חתומות מספר מדינות באמנת האג, שנועד לקצר הליכי זיהוי, ובירוקרטיה נוספים ומיותרים במדינות זרות.
