פעם בכל בית היה מזנון אם הייתם נכנכסים לבית אשר אין בו מזנון אין לי ספק כי הייתם עושים סיבוב של מאה ושמונים מעלות כדי לחפש גם אם טרם הבנתם מה אתם מחפשים..
וכידוע המודה חוזרת ולכן היום כמו פעם תוכלו למצוא מזנונים בבתים אלא לא חייבים להיות מזנונים יקרים מאד או מפוארים מאד..מספיק שהם יהיו תואמים לספה ולשולחן ולשטיח ולאדנית...נחמד לראות איך אנחנו יכולים דרך העיצוב לראות את ההיסטוריה ממש וכמו בעיצוב כך גם במזנונים בפרט וברהיטים מעוצבים בכלל. והנה כמה דוגמאות.
בתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה נוצר באירופה ובגרמניה בפרט מצב קשה בו גרמניה כולה מלאה הריסות ושברים ועכשיו פתאום צריך לשקם את הכל אבל אין אמצעים מספיקים כדי לשקם כמו שגרמנים יודעים לשקם יסודי ומאד מאד טוב..מה עושים?
בליית ברירה התחילו לצוץ חיקויים מעל פני השטח, של תכשיטים של בדים וכן גם של רהיטים..עד אז שולחן היה יכול להחזיק שנים בלי להתבלות והנה היום אנו צריכים להחליף את הקולקציה בסלון אחת לכמה שנים רק בגלל התכונה הזאת.. אז גם את המזונים החלו הגמנים לחכות, ובכך תרמו לסלון, ולבני הבית בהוספת אביזר נוסף שאפשר להניח עליו דברים ולבלגן בו את הבית.
מצב נוסף שיצרו החיכויים, ולדעתי הוא טוב, לפני המלחמה, מי שלא היו לו האמצעים לשלם על ריהוט יפה, לא היו לו רהיטים, פשוט ומחריד, הם היו ישנים על קש, כי לא היה כסף למיטה או שמוצאים בפח משהו חלופי.. והחיקויים תרמו הרבה מאוד לשכבות הנמוכות, כשפתאום גם הם יכולים להרשות לעצמם מזנון, או מטבחים מעוצבים, היה צורך בשינוי תפיסתי, אבל הוא נעשה ובסופו של דבר הוא היה טוב.
החכמה הכי גדולה היא לדעת להצביע על השינוי תוך כדי שהוא קורה, וזאת כבר גאונות, ישנם בודדים שאכן יודעים להצביע על הפיכה או על טרנד עוד לפני שהם קורים אבל מה שכן, כולם חכמים לאחר מעשה, ישנו אמן אמריקאי שאיני זוכרת את שמו, שהיה לו את הכישרון המיוחד הזה. הוא אפיין את תופעת מרלין מונרו, בפוסטר אחד בו משוכפלת מונרו פעמים רבות, הוא רצה להראות לאומה המריקאית איפה היא עומדת, היינו במצב בו כל בני העשרה מוצאים מושא להערצה, ומחכים אותו. מחריד.
