לאורך ההסטוריה נהגו בעלי השמחות ומארגני הכנסים להזמין מספר סיפורים. המספרים הנעימו את קהל המוזמנים בסיפורי חכמה ודעת, מוסר ,אהבה ועוד. בתרבויות מסוימות , בעיקר במזרח, נהוג בכל אירוע להקדיש לסיפור או לחלק ממנו. בשנים האחרונות חזר הנוהג להזמין מספר סיפורים . יותר ויותר אירועים פרטיים מזמינים מספר סיפורים המתאים את הופעתו לקהל היעד ואופי האירוע.
כיום חלק גדול ממספרי הסיפורים בוחרים לרוב בסיפורי הומור ובונים את הערב בצורה קלילה. אך חשוב לציין כי קיים הבדל ניקר בין מספר סיפור לבין סטנדפיסט . בעוד השני בונה את המופע דרך סיומות מהירות כשמטרתו היא להצחיק גרידע. מספר הסיפורים מתבל את סיפוריו בהומור אך מלבד ההומור מתלווה גם הערך מוסף. יש הטוענים כי גם בדיחה היא סוג של סיפור, לדעתי זה נכון, אך תפקיד המספר הוא למלא את הסיפור בחיות והזדהות הקהל עם גיבורי הסיפור .
לא כל מספרי הסיפורים בוחרים בסיפורי הומור. ישנם מספרי סיפורים הבוחרים להמשיך את המקצוע כמימי קדם ולספר במובן הקלאסי ,סיפורים מהחיים, אהבות,בינה ופתרון לבעיות. בסוג זה של סיפורים ,הקצב לרוב יהיה יותר איטי והמרחב לדמיון יגדל.
נהוג להזמין מספרי סיפורים בערבי בית, ימי הולדת, כנסים, מסיבות פרישה ואף בחתונות. בחברה החרדית מספר הסיפורים או הבדרן כפי שהוא מכונה מופיע בחתונות כמסורת מימי עברו. ידוע לי על מקצוע המקוננות, אותן מספרות שהוציאו מהאבלים את העצב והכעס על ידי סיפורים מעניין לבחון אם המקוננים יכולים להשתלב בתרבות המודרנית.
ניתן להבחין כי הצורך לשמוע סיפור ,מובנה אצל האדם כצורך אבולציוני. דרך הסיפור האדם חווה רגשות מפנים מצבים וכן, גם צורך תרבות עשירה ומשמעותית. ובידיוק כמו בעבר כך גם היום, מספרי הסיפורים הופכים להיות חלק מרכזי באירועים למיניהם.
http/www.hamesaper.com
