השקדיה פורחת? 

לזוגות רבים פריחת השקדייה והבשלת הפירות אינן מופיעות בהכרח עם השמש הזורחת, 

שלב נישואי הצאצאים מעמיד זוגות רבים בסיטואציה שלא הורגלו אליה, פרותיהם, ילדיהם,שגידלו וטיפחו במשך שנים רבות, עזבו את העץ, ויחד עם השמחה הגדולה עולים לעיתים רגשות של בדידות, ותחושת ריקנות.

כיצד ניתן להתמודד עם רגשות אלו? ומה ניתן לעשות ע"מ שתתחזק הקרבה והאחווה שהייתה ביניהם בתחילת הדרך?

"כשילדנו היו צעירים", שחו בפני בני זוג, שחיתנו זה מכבר את צאצאיהם, "לא העלנו בדעתנו לצאת לחופשה ולהשאיר אותם לבד, פחדנו שיגרם להם נזק, המסירות שלנו לילדים הייתה לשם דבר בכל השכונה "בייביסיטר" היה מושג של מוקצה בביתנו, חשבנו עליהם יומם וליל וסיפקנו את כל מחסורם, בילינו יחד עימם שעות רבות, והרגשנו מאושרים כאשר ראינו כיצד השקעתנו עוזרת להם לממש את הפונטצייל שלהם ולהצליח בחיים. היינו הורים למופת אך כעת אנחנו מרגישים תחושת ניכור וזרות בינינו, תחושה שאיננו מכירים מספיק טוב אחד את השני ושלא השקענו מספיק בקשר הזוגי"

רגשות של  בדידות, עצב, ריקנות, ופחד מההתמודדות עם שינויים במבנה המשפחתי המוכר, נגרמים כשבמהלך השנים בני הזוג לא דאגו לטפח את הזוגיות, במקביל להשקעה ולטיפול בילדים. זוגות אלו מתאפיינים בכך שלא נתנו ביטוי לעולמם האינדוידואלי והאישי מעבר לתפקודם כהורים ומקום הזוגיות עבורם הייתה לתפקיד משני שכרגע אין זמן לטפחו  ועיקר התמקדותם הייתה בטיפוח ילדיהם.  

כדי להבין את השלב שנמצאים בו הורים רבים המשיאים את ילדיהם עלינו לחזור אחורה אל שלבי נישואיהם בתחילת הדרך.

שלבי התפתחות הנישואין במעגל החיים

השלב הראשון בטיפוח עץ הזוגיות, הינו שתילת הגרעין באדמה, גרעין קטן, וזעיר שמכה שורש באדמה הלחה,  זהו שלב התנתקות בני הזוג ממשפחות מוצאם כמאמר הפסוק על כן יעזב איש את אביו ואת אמו"(בראשית ב,כד)".

מטרת הפירוד בין דור ההורים לדור החדש נועד לפתוח קשר יציב וטוב עם בן הזוג העתידי.

כשבני זוג מערבים בחייהם האישיים את משפחות המוצא שלהם יתר על המידה,הם עלולים למצוא את עץ הזוגיות שלהם במצב של רוח זלעפות שמאיימת לתת לו לגדול ולהתפתח, השתיל עוד רך וצעיר, ויש לדעת כי התקופה הראשונה של חיי הנישואין חשובה בעיצוב וביסוס ה ''ביחד'' של בני הזוג.

יש לתת לזרע מרחב גדילה בקרקע, לנכש עשבים מסביבו, ללחוש תפילה, לחפור גומה סביבו ולסמן אותה בעיגול אבנים, לאמור, כאן נשתל עץ צעיר, היזהרו לא להיכנס לתחום גדילתו.

כאשר  בני הזוג בונים את היחידה הזוגית הייחודית להם, מתפתחים בניהם דפוסי התנהגות בין אישיים, כגון התחברות רגשית הבעות של חיבה ודפוסי תקשורת שמאפיינים אותם, אות הוא כי הגיעו בהצלחה אל השלב השני.

שלב ההתרחבות, הוא השלב השלישי בו העץ עושה פירות, ביתם מתמלא בצאצאים, אותם יש לגדל ולטפח, לשלב זה יש גם שנים קשות לעיתים, שנים של בצורת, שנים של רוחות עזות, אך אם שורשיו איתנים, אם ישכילו בני הזוג לדשנו בדשן של חיבה, להשקותו במים של סלחנות והבנה, ולנכש עשבים של כעס ומרירות,  יעמוד העץ בגאון וישמור על חוסנו.

לאחר שנים, כשגזע האילן רחב קוטר, וצמרתו נושקת אל השמיים, מגיע שלב ההצטמצמות,

פרותיו עוזבים אותו, והוא נשאר לבד, בשלב זה מרחפת מעל בני הזוג תחושת אמביוולנטיות של התמודדות עם רצון עז ללכידות המשפחה ושלמותה ויחד עם זאת יצירת תחושת עצמאות ומקורות עידוד  אל הילדים בעזיבתם את הבית החם אל העולם הגדול.

כיצד יוצאים מהסבך

זוגו העומדים בפני התמודדות זו בחייהם צריכים לדעת כי הזהות ההורית שלהם השתנתה ולכן עליהם  לבחון את היחסים בניהם  ולהגדיר מחדש זהות ותפקידים. כרגע תפקידם כהורים לאפשר לילדיהם לפתח את האינדבידום הייחודי שלהם, ולעודד אותם לעצמאות.כמו כן עליכם בד בבד לעשות הבניה מחדש של סדר יומם ולהשקיע בארגון מחדש של משאבי המשפחה, אחר שכיום יש להם זמן רב להיות יחד בשונה משנים עברו" .

"הרווח הנוסף של השקעה באינטראקציה הזוגית הוא שלא יצטרכו לפתח תלות ולהיות מעורבים בצורה לא בריאה בחיים הפרטיים של ילדיהם"

אין ספק כי בדרך זו תהיה הזוגיות שלהם במגמת פריחה ושגשוג מתמדת.