לידה, לנשים בלבד -
מיקומו של הגבר במהלך הלידה
בבואי לכתוב מאמר זה אינני יכולה להתווכח עם השינוי הרב שעבר ועודנו עובר מוסד המשפחה.
הרי לפני כמה עשורים איש לא היה מעלה על דעתו לשאול שאלה שכזו, כי מראשית הבריאה הריון היה קשור בקשר שאינו משתמע לשתי פנים - לאישה.
האישה נשאה את העובר ברחמה, האישה ילדה (ברוב המקרים לבדה), האישה גידלה, האישה חינכה, האישה טיפלה.
ה שינוי מתבטא במשפחה שבה בן הזוג מעורב יותר, שינוי שבו הדינמיקה המשפחתית חובה בתוכה את כל בני הבית על פרטיו השונים, שינוי בהגדרות של המשפחה. היום ניתן לומר כי הגדרת המשפחה באה מהתפיסות שלנו וכיום המשפחה היא מוסד שהפרט מגדיר וקובע .
אין ויכוח על כך שמשפחות השתנו באורח דרמטי בעשורים האחרונים, חייהן של רוב הנשים והציפיות שלהן השתנו באופן קיצוני ב-30 השנים האחרונות ולפיכך ניתן להסיק כי מעמדו של הגבר נחלש עם שינויים אלו מכיוון שהאישה צוברת כוח, השכלה ומעמד ודורשת שותף לחיים כשם שהיא שותפה לכלכלת הבית ולדברים נוספים, האישה מבקשת לצידה שותף תומך שילווה אותה מן הסתם גם במעמד הלידה . שינויים אלה במשפחה הובילו לשינויים בגישות אישיות ופוליטיות, למשל שאיפה לחום ואינטימיות במשפחה ובמערכות יחסים אחרות.
כאשר גדל השוויון בין נשים לגברים השתנה מעמדו של הגבר במשפחה כשם שהשתנה מעמדה של האישה. בכדי לשמור על המסגרת המשפחתית היה חייב הגבר ליצור בסיס של תקשורת רגשית או של אינטימיות –אותה אינטימיות מבוקשת מתייחסת לחידוש שבו הגבר מתבקש ורוצה להיות שותף בתהליך האינטימי של מהלך הלידה, זהו צורך "חדש" לעומת המשפחה המסורתית שבה תפקידו של הגבר היה לדאוג אך ורק לכלכלת המשפחה, בכדי שהמשפחה "תשרוד" את השינויים הללו על הגבר להתאים את עצמו לכללי המשחק החדשים.
לפי מחקרים שקראתי גיליתי כי במערכות יחסים רבות ישנם קונפליקטים גלויים וסמויים בנוגע למשפחה וכי על אף הסידורים המסורתיים שעדיין קיימים ישנה אי שביעות רצון גוברת והולכת מצדן של נשים. ההתמקדות במשפחה משתנה ומתפצלת להתמקדות נפרדת בגברים ונשים כאנשים פרטיים, להתקשרות שלהם למשפחה דרך ציפיות ומטרות שונות, אופי חיי המשפחה משתנה בהדרגה. גם כאן ישנו אלמנט ברור של שינוי שדרכו אפשר להניח הנחות יסוד כי הגבר ה"חדש" מרגיש בלבול וחוסר אונים לנוכח דרישות האישה וההתמקדות ברצונותיה ולנוכח דרישותיו הוא להיות שותף יותר בתהליך שבו הגבר הופך להורה, תלות הדדית ורצונות אישיים הם חלק מההגדרות החדשות של "מוסד המשפחה".
לסיכום, אין ספק ששינויים רבים הובילו את הגבר ה"חדש" להבין שבכדי לייצור מערכת יחסים המושתת על כבוד, אמון הדדי וסולידאריות עליו להתאים את עצמו לדרישות ה"חדשות" של האישה. הריון נתפס בידי הגברים כתהליך "מאיים" לאור העובדה שאין בידם את הכלים להתמודד עם ה"חידושים" שעוברים על מוסד המשפחה ככלל ועל האישה בפרט. גבר ההופך לאב הוא בדרך כלל מבולבל ותוהה מול דרישות אשתו ומול ציפיות החברה. במשפחה כל חבר ממלא תפקיד גם אם אין בצדו סנקציה פורמלית על אי עשייה. אדם לא ייענש אם לא ירצה ללוות את אשתו במהלך ההיריון והלידה, ובכל זאת, הלחצים החברתיים חזקים כל כך וכרוכים מאוד בתגמולים ישירים או עקיפים עד כי כמעט כולם מצייתים לדרישות המשפחתיות (רצונה של האישה לבעל ואב שותף).
יחסים טובים הם יחסים בין צדדים השווים זה לזה בזכויות ובחובות. במערכת יחסים כזאת כל אדם מכבד את האחר ורוצה את הטוב ביותר בשבילו. יחסים טהורים מבוססים על תקשורת ולכן הבנת נקודת המבט של האחר חיונית (Giddens,A. 2005 ).
שמי לימור בוצ'ן אני בת 37. יש לי שלושה ילדים ואני סטודנטית לתואר שני בלימודי משפחה במכללה למנהל.
את התואר הראשון עשיתי בחינוך ובפסיכולוגיה.