פעם שימשה הקלנועית, רק את הנכים והמוגבלים בניידותם, אולם היום מבינים רבים, ולאו דוקא קשישים, שכלי העזר הזה יעיל גם בדרך לים או אפילו לסיבוב קניות בקניון.
הקלנועית מאפשרת לזקוקים לה המשך חיים נורמלים. היא משמשת ככלי תחבורה הנע ממקום למקום כגון כבישים, וכן מעניק יכולת תנועה גם במקומות שכלי רכב רגיל אינו מורשה ואינו יכול לנוע בהם כגון על מדרכות ומגרשי חניה.
עם עליית מעמדה של הקלנועית במשפחת כלי התחבורה, מקבלת שאלת סווגו של כלי רכב זה משנה תוקף. האם עצם העובדה שהיא מצוידת במנוע הופך אותה ל"רכב מנועי" או לעגלת נכים או כסא גלגלים ממונע?
התשובה לשאלה האמורה רלוונטית במקרה של תאונת דרכים בה מעורבת הקלנועית.
נהג קלנועית שהתהפך ונפצע או הולך רגל שנדרס ע"י רוכב קלנועית, האם הללו זכאים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
כידוע, סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") מגדיר "תאונת דרכים" כ "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", כאשר אחד המרכיבים ההכרחיים הנדרשים עפ"י חוק הפיצויים היא שהארוע יגרם ע"י "רכב מנועי".
פקודת התעבורה מגדירה "רכב מנועי": "כרכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי?", ובקבוצה זו נכללת גם הקלנועית.
אולם לא כל "רכב מנועי" עפ"י פקודת התעבורה הוא "רכב מנועי" המוגדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חוק הפיצויים מגדיר "רכב מנועי" "כרכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור? ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות"
לאור האמור עולה לכאורה כי למרות היות הקלנועית רכב מנועי שעיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, הנע על פני כבישים ויעודו להעביר אדם ממקום למקום, קובע הסיפא של הסעיף כי למעשה הקלנועית נכנסת כחריג של המושג רכב מנועי ואינה נחשבת ככזו עפ"י חוק הפיצויים .
כך גם היה סבור בית המשפט השלום בנהריה, בת"א 2183/92, נעים נוצה נ' הפניקס, אשר קבע כי קלנועית דינה ככסא גלגלים המונע בכוח חשמלי.
המשמעות הפרקטית של פסק דין זה היא שהולך רגל שנפגע מקלנועית או רוכב הקלנועית עצמו שהתהפך, לא היו זכאים לפיצויים לפי חוק הפיצויים, אלא אם כן היתה מעורבת הקלנועית בתאונה עם רכב אחר ואז ניתן היה לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב האחר בביטוח חובה.
חשוב לציין כי פסק דין זה התקבל בשנות ה90-, כאשר הקלנועית היתה בשימושם, הכמעט בלעדי, של אנשים נכים או בעלי מוגבלויות ומהירותה לא היתה גבוהה במיוחד, ואז נכון היה מקום להשוותה עם כסא גלגלים [ראה תקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, הקובעות בסעיף ההגדרות כי "כסא גלגלים לנכה - כסא המותקן על גלגלים, המיועד למושבו של נכה רגליים, המונע בכוח חשמלי ומהירותו אינה עולה על 10 קמ"ש", כאשר הגדרתו של אדם נכה היא פועל יוצא של קביעת נכות רפואית בדבר הנכות].
אולם, כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והעלאת רמת החיים, ניתן למצוא אנשים מבוגרים רבים שאינם נכים, הנעזרים ברכב זה לנסוע למרפאה, לקניות או סתם לעשות סיבוב בעיר.
מעבר לכך, עם השנים ההתפתחות הטכנית של הקלנועית השתפרה פלאים וכיום מסוגלת הקלנועית להגיע למהירות נסיעה של 22 קמ"ש.
וככזו, קשה לסווגה כ"כסא גלגלים".
ואם אכן הקלנועית עונה על ההגדרה של "רכב מנועי" כי אז לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי, יש צורך בביטוח חובה.
בתי המשפט התלבטו בשאלה זו ובפסק דין עדכני מיום 1.4.07 של כב' השופטת ג'דעון מבית המשפט השלום בחיפה (ת"א 1515/06) קבעה באופן חד משמעי כי הקלנועית אינה נחשבת כ"כלי רכב" עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולפיכך אדם הנפגע כתוצאה משימוש בקלנועית אינו זכאי לפיצוי עפ"י החוק.
יושם אל לב כי אם הקלנועית מבוטחת בביטוח חובה, כי אז אע"פ שאינה נחשבת "רכב מנועי" עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שחברת הביטוח תחוייב בתשלום פיצויים, כפי שנעשה בפס"ד זיאד חמאדה, שם חוייבה "אליהו" לשלם פיצויים לאדם שנפגע ממחפר אע"פ שאינו "רכב מנועי", וזאת מאחר והוציאה למחפר פוליסת ביטוח חובה.
הנ"ל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
הקלנועית מאפשרת לזקוקים לה המשך חיים נורמלים. היא משמשת ככלי תחבורה הנע ממקום למקום כגון כבישים, וכן מעניק יכולת תנועה גם במקומות שכלי רכב רגיל אינו מורשה ואינו יכול לנוע בהם כגון על מדרכות ומגרשי חניה.
עם עליית מעמדה של הקלנועית במשפחת כלי התחבורה, מקבלת שאלת סווגו של כלי רכב זה משנה תוקף. האם עצם העובדה שהיא מצוידת במנוע הופך אותה ל"רכב מנועי" או לעגלת נכים או כסא גלגלים ממונע?
התשובה לשאלה האמורה רלוונטית במקרה של תאונת דרכים בה מעורבת הקלנועית.
נהג קלנועית שהתהפך ונפצע או הולך רגל שנדרס ע"י רוכב קלנועית, האם הללו זכאים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
כידוע, סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") מגדיר "תאונת דרכים" כ "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", כאשר אחד המרכיבים ההכרחיים הנדרשים עפ"י חוק הפיצויים היא שהארוע יגרם ע"י "רכב מנועי".
פקודת התעבורה מגדירה "רכב מנועי": "כרכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי?", ובקבוצה זו נכללת גם הקלנועית.
אולם לא כל "רכב מנועי" עפ"י פקודת התעבורה הוא "רכב מנועי" המוגדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חוק הפיצויים מגדיר "רכב מנועי" "כרכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור? ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות"
לאור האמור עולה לכאורה כי למרות היות הקלנועית רכב מנועי שעיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, הנע על פני כבישים ויעודו להעביר אדם ממקום למקום, קובע הסיפא של הסעיף כי למעשה הקלנועית נכנסת כחריג של המושג רכב מנועי ואינה נחשבת ככזו עפ"י חוק הפיצויים .
כך גם היה סבור בית המשפט השלום בנהריה, בת"א 2183/92, נעים נוצה נ' הפניקס, אשר קבע כי קלנועית דינה ככסא גלגלים המונע בכוח חשמלי.
המשמעות הפרקטית של פסק דין זה היא שהולך רגל שנפגע מקלנועית או רוכב הקלנועית עצמו שהתהפך, לא היו זכאים לפיצויים לפי חוק הפיצויים, אלא אם כן היתה מעורבת הקלנועית בתאונה עם רכב אחר ואז ניתן היה לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב האחר בביטוח חובה.
חשוב לציין כי פסק דין זה התקבל בשנות ה90-, כאשר הקלנועית היתה בשימושם, הכמעט בלעדי, של אנשים נכים או בעלי מוגבלויות ומהירותה לא היתה גבוהה במיוחד, ואז נכון היה מקום להשוותה עם כסא גלגלים [ראה תקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, הקובעות בסעיף ההגדרות כי "כסא גלגלים לנכה - כסא המותקן על גלגלים, המיועד למושבו של נכה רגליים, המונע בכוח חשמלי ומהירותו אינה עולה על 10 קמ"ש", כאשר הגדרתו של אדם נכה היא פועל יוצא של קביעת נכות רפואית בדבר הנכות].
אולם, כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והעלאת רמת החיים, ניתן למצוא אנשים מבוגרים רבים שאינם נכים, הנעזרים ברכב זה לנסוע למרפאה, לקניות או סתם לעשות סיבוב בעיר.
מעבר לכך, עם השנים ההתפתחות הטכנית של הקלנועית השתפרה פלאים וכיום מסוגלת הקלנועית להגיע למהירות נסיעה של 22 קמ"ש.
וככזו, קשה לסווגה כ"כסא גלגלים".
ואם אכן הקלנועית עונה על ההגדרה של "רכב מנועי" כי אז לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי, יש צורך בביטוח חובה.
בתי המשפט התלבטו בשאלה זו ובפסק דין עדכני מיום 1.4.07 של כב' השופטת ג'דעון מבית המשפט השלום בחיפה (ת"א 1515/06) קבעה באופן חד משמעי כי הקלנועית אינה נחשבת כ"כלי רכב" עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולפיכך אדם הנפגע כתוצאה משימוש בקלנועית אינו זכאי לפיצוי עפ"י החוק.
יושם אל לב כי אם הקלנועית מבוטחת בביטוח חובה, כי אז אע"פ שאינה נחשבת "רכב מנועי" עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שחברת הביטוח תחוייב בתשלום פיצויים, כפי שנעשה בפס"ד זיאד חמאדה, שם חוייבה "אליהו" לשלם פיצויים לאדם שנפגע ממחפר אע"פ שאינו "רכב מנועי", וזאת מאחר והוציאה למחפר פוליסת ביטוח חובה.
הנ"ל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
שלהבת רובין הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי המתמחה בתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי, יצוג ולווי משפטי.
