הליך העמסה מיידית 

העמסה מיידית ביום אחד נשמע רעיון די חדש, אבל למעשה הדבר מבוצע כבר יותר מ-15 שנה. ההליך מורכב וכולל חילוץ והוצאת כל השיניים הנגועות בבת-אחת ומייד לאחר מכן השתלה של שתל על גבי המקום ממנו הוצאו השיניים הנגועות. מחקרים ישנים טוענים כי עקירת שן לפני מיקום השתל חייבת בהכרח להיות טראומטית, אולם לא כל השיטות נבדקו בהרחבה. עקירת שיניים מבוצעת כבר עשרות שנים באותה שיטה ובאותה הדרך. משיכה תוך כדי תפיסת השן בצבת ונידנודה עד לעקירתה. בדרך זו לא רק שהשן נעקרת אלא שגם קצוות העצבים נפגעים. השינוי המשמעותי היחיד הוא שעם השנים הכלים שוכללו ומשך הזמן שנדרש לביצוע העקירה והריפוי קוצר באופן משמעותי. בצורה זו לא רק שנקרעת רצועה החניכיים (PDL) והסיבים השונים סביב השקע, אלא גם שהדם המתחיל לנזול מאותו השקע ממנו נעקרה השן מפריע לעבודות השיקום. הגישה הזאת צריכה להתחלף בגישה יותר ידידותית, אחת כזאת שמפחיתה את הטראומה הנגרמת על ידי הוצאת השן בצורה שהייתה בעבר מקובלת.

ניתוח אולטרא-סוניק, הידוע גם בשם piezosurgery, הציג לאחרונה מספר חידושים בתחום ניתוחי הפה. המכשירים בהם משתמשים ב-piezosurgery מוביל ליישום שיטות טיפול חדשות, למשל, הסרה כירורגית של רקמה שניזוקה בחולה סוכרת, חיתוך חניכיים ללא דימום, עקירות שיניים, והכנה אוסטאוטומית-פעולה כירורגית המצריכה חיתוך העצם והכנת הפה לפני הכנסת השתל. Vibrating syndesmotomes הוא אחד הרעיונות שפותחו לאחרונה לעקירת השן וטיפול בשורש. בצורה זו מוגנים העצבים המוליכים לשורשי השן מעצם זה שהעקירה מתבצעת בצורה לא "אלימה" ובכך תורמת לעיקרה א-טראומתית.

הכנה אוסטאוטומית ללא קידוח של השתל מבוצעת באותה הדרך זה זמן מה באמצעות כלים בצורות שונות כדי להתאים לגיאומטריה של השתל. בחלק הקדמי של הלסת העליונה, הקיר החיצוני בחלל הפה דק ולכן עובר תהליך של ספיגה מחדש באופן מיידי. כדי להגביל את הספיגה המהירה אותו הקיר, מומלץ להשאיר לפחות 2 מ"מ בין השתל לבין קצה הלסתי של הקיר החיצוני בחלל הפה. כתוצאה מכך, השתל מוזז מציר השורש אל הציר החכי. כדי להשיג שינוי זה, יש צורך לקדוח בקיר של החך בשקע. במיקום זה, קודחים עיגול תחילה בעצם הצפופה כדי ליצור חריץ בקיר החכי ולאחר מכן, החריץ מורחב באמצעות מקדח בקטרים שונים כדי להגדיל את השתל עד שיתאים לשקע. עם זאת, מחקרים קליניים מראים כי שימוש במקדח שמסתובב בזמן קידוח הקיר החכי לעיתים זז בזמן התנועה או מחליק בשקע. בצורה זו קשה יותר לקדוח חור מדוייק במקום הרצוי. לעתים קרובות, תעלת השן איננה חשופה לפני ביצוע הקידוח הראשוני, מה שגורם לציר השתל להיות במקום הלא נכון. כאשר הדבר לא מושג, הליך הספיגה מחדש הופך לבעייתי. היכולות של מגוון הכלים המשמשים לניתוח piezosurgery, והרעיונות החדשים שפותחו כדי להכין את התשתית לשתל בשקע השן ידועות. עם זאת, מעט מאוד ידוע על יכולתם להכין את הפעולה הכירורגית המצריכה חיתוך העצם ולאפשר קליטה של השתל. למרות כל זאת, השימוש באמצעים רוטטים ודרכי הטיפול הקונבנציונלים הם עדיין דרך הפעולה המועדפת. היום, ולאחר מחקרים רבים, ידוע שהכנה א-טראומטית באמצעות כלים לא רוטרים היא יותר אפקטיבית, פחות טראומתית ויותר נכונה ביולוגית.