האם אני זקוק לטיפול פסיכולוגי? 

מי לא מצא את עצמו במהלך חייו עוסק בשאלה הרת הגורל "האם אני זקוק לטיפול?". הרי כל בני האדם נתקלים בקשיים ובבעיות במהלך חייהם אך כיצד נדע האם זו בעיה או קושי שעדיף לפתור לבד, בעזרתם של חברים או משפחה, או שמומלץ לפנות לאיש מקצוע? לא כולם זקוקים לטיפול אך אנשים רבים זקוקים ואינם פונים. אין תשובה חד משמעית לשאלה זו אך על מנת לעזור לכם להגיע להחלטה הטובה ביותר מומלץ להתייחס למרכיבים הבאים.

דרכי התמודדות

אנשים מתמודדים עם קשיים כל חייהם ולאורך הדרך צוברים ניסיון ומיומנויות התמודדות רבות. התמודדויות עם קשיים מהווה את אחד ממנופי הצמיחה האישית הגדולים ביותר אך לעיתים יש בעיות שאינן עוברות מאליהן ונראה שדרכי ההתמודדות שמתפתחות באופן ספונטאני אינן יעילות. לעיתים מנגנון ההתמודדות אפילו מחמיר את הבעיה, למשל בהפרעות חרדה ידוע כי מנגנון ההתמודדות הנפוץ ביותר הוא הימנעות. במקרה כזה, הימנעות אכן מקטינה את הסיכוי לחוות את החרדה בו ברגע, אך יוצרת חווית חרדה גדולה יותר לאורך זמן תוך הימנעויות הולכות וגדלות עד לויתור על מרכיבים משמעותיים בחיים (יציאה למקומות בילוי, נסיעה, מפגש עם חברים ועוד). במרבית המקרים טיפול בכלל וטיפול התנהגותי - קוגניטיבי בפרט עשוי לעזור ברכישת אמצעי התמודדות יעילים לבעיה איתה אתם מתמודדים.

תפקוד

תפקוד הוא אחד המדדים המרכזיים שלפיהם ניתן להבין את גודלה של הבעיה. ככל שהקושי שלכם משפיע בעוצמה גדולה יותר ועל אזורי תפקוד רבים יותר כך גדל הצורך בטיפול. נושאים מרכזיים שאותם יש לבחון: עבודה, יחסים בין אישיים וחברתיים, קשרים משפחתיים, זוגיות, ולימודים. בעיה יכולה להיות רוחבית ולבוא לידי ביטוי במספר אזורים והיא יכולה להיות בתחום אחד. למשל אדם בעל קשיים ביחסים בין אישיים עלול להרגיש את השפעתו בכל אחד מהתחומים בזמן שאדם אחר עם קשיים דומים עשוי להצליח בעבודה, להיות מוקף בחברים אך להתקשות באינטימיות זוגית. במידה ואתם מזהים אזור או אזורים בהם קיימים מאפיינים של פגיעה תפקודית או אפילו תחושה של אי מימוש עצמי ניתן לפנות להתייעצות ולבחון יחדיו את הצורך בטיפול.

סבל

מימד נוסף שיש להתייחס אליו הוא רמת הסבל שהאדם חווה כתוצאה מהבעיה. סבל הוא מימד סובייקטיבי אך ניתן להעריך אותו על סמך ההשפעה שיש לו על מצב הרוח, מידת הנאה, ומידת הכוחות שלנו. הסבל מופיע בדרך כלל בפער בין המצוי לרצוי והוא זכה להתייחסות משמעותית עוד בתקופת הפילוסופים של יוון העתיקה, דרך תרבויות בודהיסטיות, ועד לעידן המודרני. הטיפול ההתנהגותי - קוגניטיבי שואב חלק מרעיונותיו מתקופות קדומות אלו כמו למשל מהגישה הסטואית שהתפתחה במאה השלישית לפני הספירה וסברה שמרבית הסבל האנושי לא נגרם מהמציאות עצמה אלא מהפרשנות הייחודית שהאדם נותן לאותה מציאות; או מגישות של מיינדפולנס אשר מלמדות אותנו קבלה, השלמה, קשיבות ונוכחות. ככל שאתם חשים שמידת הסבל גדולה יותר ומלווה אתכם לאורך זמן ובחלקים שונים במשך היום כך מומלץ להקדים ולפנות לעזרה מקצועית. בתחום זה לגישה הקוגניטיבית קיים מענה יעיל אשר מאפשר חקירה משותפת של דפוסי חשיבה לא יעילים ומאפשר בהמשך התהליך הטיפולי ללמוד כיצד ניתן לזהות, ואף לתקן מחשבות אלו. חשוב להדגיש שהמחשבות שלנו מהוות פילטר מרכזי דרכו אנו חווים את המציאות ומשפיעות באופן משמעותי על הרגשות שלנו ועל האופן בו אנו בוחרים להתנהג. לעיתים שינוי קטן במחשבות עשוי להוביל לשינוי משמעותי בחיים.

חשש ממשמעויות הטיפול

אנשים נוטים לחשוב שטיפול מיועד אך ורק לאנשים משוגעים, חולים, דפוקים או פרפראזה אחרת לדעות קדומות נפוצות. אך למען האמת בחלק גדול מהמקרים אנשים חוששים שהמשמעות של קבלת עזרה תיתפש על ידם או על ידי החברה כביטוי לחולשה, הוכחה לכישלון, ופגיעה בתחושת המסוגלות העצמית. חשוב לא ללכת שבי אחר תחושות אלו ולא לוותר על איכות החיים שלכם. לעומת גישה זו קיימת התפישה כי הבחירה ללכת לטיפול היא ביטוי של חוזק, הכרה בצורך בשינוי ומהווה את הצעד הראשון לעבר חיים טובים יותר. חשוב לציין כי פנייתם של מרבית האנשים לטיפול בעולם המערבי בשלושים השנים האחרונות  הם סביב בעיות נורמטיביות לחלוטין (בעיות תקשורת בזוגיות, הדרכת הורים ועוד).

היחס לשינוי

לעיתים קרובות אנו מבחינים בתופעה אנושית ידועה שבאה לידי ביטוי בהחלטה אם ללכת לטיפול (לעיתים גם במהלך הטיפול) והיא הצורך בשמירה על המצב הקיים. אנשים רבים לא מעוניינים בשינוי אפילו אם הם אינם מרוצים ממצבם הנוכחי. חלקם הגדול חושש מאי הוודאות הכרוכה בשינוי ומשתמשים בשכנוע עצמי כי אינם זקוקים לו (רציונאליזציה). חשוב להבין שהמח האנושי פועל בצורה כזאת שמחזקת דפוס זה ומעודדת המשך התנהלות ללא שינוי.

זמן וכסף

מרכיב נוסף שעשוי להשפיע על ההחלטה כרוך בעלות הרבה של טיפול פסיכולוגי ולעיתים התקופה הארוכה שנדרשת כדי לחולל את השינוי. לרבים תשלום של מאות שקלים לשעה טיפולית נראה לא הגיוני במיוחד אם נדרשים לפגישה שבועית ולמשך חודשים ואף שנים. רוב המטפלים גובים לפגישה בין 250 ל 400 ש"ח אך המרכיב שבאמת משפיע באופן דרמטי הוא משך זמן הטיפול. כיום קיימות גישות טיפוליות שונות החל בגישות מוקדמות יותר כמו פסיכואנליזה, דרך גישות דינאמיות, ועד לגישות התנהגותיות קוגניטיביות הנתמכות במחקר וביסוס מדעי. לא ניתן לומר שבהכרח גישה אחת עדיפה על פני האחרת אך הן נבדלות זו מזו במישורים רבים וכדי לדון בהן יש צורך במאמר נפרד. יחד עם זאת, חשוב לדעת שאחד ההבדלים המהותיים שמכתיבות הגישות השונות הוא פרק הזמן הנדרש לטיפול. פסיכואנליזה לדוגמא דורשת לפחות ארבע פגישות בשבוע ועשויה להימשך פרקי זמן ארוכים. הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית לעומתה נחשבת לקצרת מועד ושמה דגש על מטרות, יעילות, ועידוד לשינוי. [גילוי נאות: כותב המאמר הינו מטפל התנהגותי קוגניטיבי]. לקבלת פרטים נוספים על גישה זו לחצו כאן.

במידה ובחנתם מרכיבים אלו ועדיין נותרתם ללא תשובה אתם יכולים לקבוע פגישת ייעוץ חד פעמית עם מטפל ולבחון יחדיו את הצורך והיתרונות בטיפול. בשלב זה מתעוררת שאלה חדשה וגם היא אינה פשוטה "איך לבחור מטפל?" ואיזו גישה טיפולית מתאימה ביותר לבעיה שלכם, אך כאמור שאלה זו נבחן במאמר אחר שנייחד לנושא זה.