גביית חוב בעבור עריכת אירוע 

כל בעל עסק נתקל, במידה כזו או אחרת, בקשיי גבייה של חלק מחובות לקוחותיו. בתחילת ההתקשרות העסקית, כאשר בעל העסק מבקש לרכוש לו לקוח נוסף, לרוב אין מדקדקים עמו על כל תג ותו ולא תמיד דואגים לקחת מהלקוח את כל הבטחונות המתאימים שישריינו את פרעון התמורה. השיקול העסקי הצר מורה על "גמישות" ומניעת הכבדה על הלקוח, פן יירתע מביצוע העסקה ויימנע מההתקשרות המיוחלת, לא פעם על חשבון צמצום אפשרויות הגבייה.

הנטייה "ללכת" לקראת הלקוח ולא להתעקש על קבלת בטחונות, נעשתה לאחרונה גדולה יותר, בפרט בענף השמחות והאירועים, הסובל בחלקו גם משפל ותחרות עזה.

ישנם לא מעט לקוחות אשר מודעים למצוקתם של בעלי העסקים ומנצלים, באופן ציני, את המאבק שמתנהל על כל לקוח, לצורך הימנעות מתשלום מלוא המחיר המוסכם. לאחרונה התרחבה מאוד התופעה של העלאת טענות סרק על-ידי מזמיני אירועים, בתום האירוע ובבוא העת לסגור חשבון, לגבי טיב ואיכות השירות והמוצרים שקיבלו, לצורך סחיטת הנחה או הפחתה מגובה התשלום המוסכם. מנהל אולם המציג את חוזה ההזמנה, המפרט את סכומי התשלום המוסכמים ומתעקש לקבל את יתרת כספו, נתקל, לא אחת, בתגובה מזלזלת מצד לקוחו, שכבר דאג לקבל את כל אשר הובטח לו, ומפנה אותו לפעול נגדו באמצעות ערכאות המשפט, אם לא ייעתר לדרישתו האולטימטיבית להפחית מגובה התשלום.

רבים מעדיפים, כמעט בכל מחיר, שלא להתעמת עם לקוחותיהם באמצעות בתי המשפט, בין השאר, בשל איטיות ההליכים המשפטיים, ההוצאות הכבדות הנלוות להם ועקב החשש לאפשרות שעד למועד שיהיה בידיהם פסק דין לטובתם יתעוררו קשיים ביישומו. במילים פשוטות, בעל העסק מעדיף, לרוב, את קבלת סכום הכסף הנמוך מהמגיע לו, כאן ועכשיו, מאשר לנהל הליכים משפטיים יקרים ומסורבלים, שאת תוצאותיהם ואת הצלחת הגבייה בסופם, איש אינו יכול לחזות במדויק.

חלק ניכר מהסיטואציות הללו יכול להימנע אם מקבל ההזמנות באולם ידאג, כחלק מהפעולות השוטפות המתבצעות לצורך אישור הזמנת האירוע, לוודא קבלת שיק ביטחון או שטר חוב (רצוי להחתים על גביו, במקום המיועד לכך, גם ערבים). טרם החתמת הלקוחות על שטרות אלו, ראוי להסביר להם מהי תכליתם של השטרות הללו ובאלו נסיבות עשוי להיעשות בהם שימוש, ולאחר מכן להפקיד אותם במשמרת עד לפרעון מלוא סכום התשלום המוסכם עבור האירוע.

כמובן שאין בקבלת הבטחונות מהלקוחות כדי לצמצם ו/או להפחית ממחויבות בעל האולם למלא אחר כל התחייבויותיו ולהעניק שירותים ומוצרים ברמה שהוסכמה בין הצדדים מראש.

חשוב להדגיש, כי גם נקיטה באמצעי בטחון אלה אינה מבטיחה את תשלום מלוא התמורה, וייתכן שעדיין יעלה הצורך בנקיטת הליכים משפטיים כנגד הלקוח הסרבן במקרה של חילול השיק או אי פרעון שטר החוב. עם זאת, קבלת הבטחונות מהלקוחות מצמצמת, באופן ניכר, את תופעת החיכוכים עם הלקוחות בתום האירוע על רקע דרישת תשלום התמורה ומקצרת ומחישה, בדרך כלל, את הליכי הגבייה, במידה והלקוח עומד על סירובו לפרוע את חובו, למרות שקיבל תמורה מלאה.