''ילדים זה שמחה,סימן שאלה...?!'' 

כאמא לילדים,מצאתי את עצמי מהרהרת ותוהה מה על נושא שכזה לכתוב? מה יאמרו עליי כאמא ?הרי ילדיי הם כל-עולמי וכמובן חלק בלתי נפרד ממני.

 שמעתי הרצאות ושוב קראתי מחקרים,מאמרים וכתבות והחלטתי כן .... זה הנושא שעשוי לעניין לא רק אותי אלא גם עוד הורים .... ואילו שעדיין לא-הורים או שבדרך ....

מרבית האנשים מניחים שהולדת ילדים תהפוך אותם למאושרים יותר,אולם מחקרים אקדמיים מראים כי הורים אינם מאושרים יותר מאילו שאינם הורים ובמקרים רבים הם מאושרים פחות,וזהו ממצא אשר הופיע בעיקביות במחקרים שונים שנערכו.

הרעיון שהורים מאושרים פחות מאלה שאינם הורים אינו חדש בתחום האקדמיה,אך למרות זאת מרבית ההורים הנתקלים בממצא זה סבורים שהוא אינו-נכון,ואף בעייתי.

מרביתנו היו טוענים שלולא הילדים לא היינו מי שהיינו ואף יתכן מאוד כי היינו ההיפך ממאושרים..

אך אהבת ההורות ואהבת הילדים אינו אותו הדבר כלל.

ילדים עשויים פעמים אינספור להעניק רגעי אושר עילאיים שאינם ניתנים למדידה והערכה במילים כלל,החל מהיווצרותם בבטן- האם(התזוזות הקטנות והמדהימות שרק מי שחוותה זאת יכולה להבין)והמשך עם יציאתם לאוויר העולם וכל צעד וצעד  בתהליך התפתחותם וגדילתם ללא ספק הינו מדהים לאין שיעור אבל...וכאן בא האבל...כל הורה באשר הוא ,יכול להצביע על כך שהילדים אחראים לא פעם לרגעים יותר קשים של חרדה,תסכול,חוסר מימוש עצמי(מתאים מאוד לעידן שלנו שבו האינדיבידואל גובר על הפרט),עצב,אכזבה,דאגה ועוד...ואכן יש להודות בכך שהורות פעמים רבות קשה. ההורות ללא ספק מטילה על ההורה חובות כמעט בכל מישורי החיים.

ויש לזכור כי החוק קובע רשימה ארוכה של חובות וזכויות בהן ההורה מחויב ואם לא יקיימן הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

בחברה הישראלית  שיעור הילודה (בקרב יהודים וערבים) גבוה לעומת שיעור הילודה במדינות אירופה ההולך ומצטמצם משנה לשנה.

בעוד שבארצות אילו שיעור הילודה הולך ומצטמצם הרי שמחקר שנערך על ידי האנס פטר קולר,מרצה לסוציולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה גילה שבמדינות עם מערכות רווחה מקיפות יותר נולדים יותר ילדים וראו איזה "פלא" גם ההורים מאושרים יותר...

מה שבישראל רק החלק האמצעי של המשפט הקודם בדוק ומוכח כנכון...

אם ניתן להשוות הרי שבארצות אירופה ישנה שנה (כן,כן!!)של חופשת לידה בתשלום,המדינה מממנת את מעונות היום של הילד כשההורה שב לעבודתו וכמובן חוק חינוך חינם (שהינו  חינם באמת),ואם כל זה אינו מספיק...אז אל לנו להשוות בין ההוויה הישראלית למה ששורר באירופה(לרוב).

בעוד שהחברה הישראלית מאופיינת ב"מירוץ" אחר הידוע ואחר הלא-ידוע,הפחד הקיומי וההישרדותי לאורך כל שנות קיומנו במדינתנו,החברה המשוסעת ועוד ועוד ועוד...אז  מישהו עוד מתפלא שבארצות אחרות הולדת ילדים מוסיפה "אושר"באופן חד-משמעי?לא.

אך עליי להסתייג ולומר,למרות כל המימצאים ,הכתבות והמחקרים "המאיימים" יותר או "מאיימים" פחות ,הדילמות,השאלות והרהורים שבגידול והבאת ילדים- עדיין "אין כמו ילדים" שהם ללא ספק,לדעתי, המשכיות ומקור מעיין -החיים.

והדרך שאנו מסכמים חיים או מתארים "חיים" אינה במידת האושר שעשינו בהם אלא במה שעשינו איתם.

ואם התחלתי במחקר אסיים גם כן במחקר שנערך בקרב נשים וגברים ובו הם נשאלו על חייהם,איש מהם לא אמר שהוא מתחרט על שהביא ילדים לעולם אולם חלקם טענו שהם מתחרטים על שלא הקימו משפחה והביאו ילדים,משמע אנשים נוטים להתחרט על דברים שלא עשו,מאשר על דברים שעשו...

"תביאו שניים,תביאו שלושה,תביאו ארבעה ילדים....ילדים זה שמחה,ילדים זו ברכה" סימן קריאה..!!.