סיפורים וטרינריים - ארנבון שמירה 

טקילה הוא ארנבון מבוית, מדושן ומעלה פימה, פרוותו בוהקת בלבן עם עיגולי פרווה שחורים סביב העיניים. הוא שייך לבחורה מקסימה, סטודנטית לתואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

היא מחלקת את זמנה בין בית הוריה ברמת גן לבין דירתה השכורה בעיר הבירה, ולוקחת את טקילה בכלוב נשיאה מיוחד עם רצועה על הכתף, לכל מקום.

טקילה מוחתם אנושות על גברתו המקסימה , והוא לא נותן לאף גבר להתקרב אליה.

על אף העובדה שארנבונים בדרך כלל הם יצורים צמחוניים, צנועים ונחבאים אל הכלים, טקילה כנראה שלא שמע על כך, ובכל פעם שמגיע אורח לבית, במיוחד לביתה הירושלמי, הוא תוקף אותם בשצף קצף ובצרחות, ואפילו נושך את שולי מכנסיהם .

הגברים הנבוכים לא יודעים כל כך מה לעשות, מי שמע על ארנבון תקיפה? איך מתמודדים עם ארנבון השומר על גברתו בקנאות? לאן מוליכים את הבושה, כאשר הגברברים המנסים להרשים את הבחורה, מותקפים לפתע כמו משום מקום על ידי טיל שעיר עם אוזניים שמוטות ושיניים חותכות ארוכות?

הגיעו הדברים לידי כך , שטקילה הוגלה למחסן בכל פעם שמגיע אורח הביתה, בכדי למנוע אי נעימויות.

אולם הארנבון הפעלתני נכנס למעין דיכאון כאשר לא מאפשרים לו להסתובב ברחבי הדירה כאוות נפשו. כאשר גברתו מנסה להכניסו לארגז הנשיאה, הוא מתלונן מרה, משתולל ומסרב.

לאחרונה, עקב הלחות במחסן כנראה, הגברת שמה לב שטקילה נראה מעט שונה מהרגיל.

פרוותו לא כל כך מבריקה. כפות רגליו קירחות משיער, העור בהם אדום ומגורה, וציפורניו נראות ארוכות כאילו הן ציפורני טורף ולא של ארנבון שמוט אוזניים.

בחופשתה האחרונה מן הלימודים, ניצלה הגברת את שהותה בבית הוריה והביאה את טקילה אליי לבדיקה.

אני מכיר את הזוג המקסים שנים מספר.

אולם בביקור זה כמעט ולא זיהיתי את טקילה.

בבדיקת מגרד עור שביצעתי בו, גיליתי במיקרוסקופ כי טקילה המסכן נדבק במחלת הגרב, הידועה בשם "סקביאס".

זוהי מחלת עור הנגרמת ע"י הטפיל sarcoptes scabie '  , המחלה רשומה, זואונוטית, היכולה בקלות לעבור מבעלי חיים לבני אדם. ללא טיפול, ימות הארנבון בוודאות.

הסברתי לבחורה המבועתת על מהות המחלה.

היא החליטה בו במקום להתמסר כל כולה לטיפול בטקילה האהוב שלה.

הסברתי לה שהמחלה יכולה להימשך, עם הטיפול מספר שבועות, אולם היא החליטה בנחישות שהיא נשארת ברמת גן, ומטפלת באהובה הארנבון במסירות, ועד שהוא יחלים היא לא חוזרת לירושלים.

וכך היה.

ראשית הזרקתי לארנבון תרופה נגד הטפיל (דקטומקס), והסברתי לה את הצורך לחזור ולקבל את הטיפול מדי שבוע.

בנוסף, נתתי לה תרסיס אנטיביוטיקה , והסברתי לה כיצד עליה לרסס אותו פעמיים ביום , על ארבע כפות רגליו. כמו כן היא התבקשה לדאוג לכך שהמצע בכלוב יוחלף מידי יום.

וכך היה. הבחורה טיפלה בארנבון במסירות אין קץ, שובת לב. מדי שבוע הגיעה למרפאתי לביקורת ולהמשך טיפול.

בתחילה נראה היה שאין התקדמות ולא ניכרה הבראה , ואפילו נוצר מעין "חדק" של כפל עור על אפו של הארנבון, אולם לאחר כשבועיים חל שיפור , ומאז הארנבון התחזק והבריא.

לפני מספר ימים הגיעו טקילה וגברתו לטיפול האחרון.

שמחתי לראות שהוא שוב נראה בריא ושמנמן, פרווה סמיכה מכסה את רגליו, הגלדים נשרו מחוטמו, וקצה פניו מכוסים שוב בשיער בריא ועדין.

הכרזתי עליו כבריא לחלוטין , וגברתו המאושרת פרצה בבכי של הקלה ושמחה, ואימצה את טקילה בחוזקה אל ליבה.

אמש היא התקשרה אליי לדווח על מצבו, והוסיפה שהוא החלים כל כך טוב, ששוב תקף את המחזר התורן שבא לבקרה בביתה, וקרע לו את המכנסיים...