במדינת ישראל, הגופים הממלכתיים: משרד הבריאות והמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, קבעו קריטריונים ברורים שלפיהן אדם הופך לרופא ואחר כך למומחה בתחום מסוים ברפואה. אדם מקבל את התואר רופא רק לאחר שסיים כדת וכדין את ביה"ס לרפואה, עמד במבחני הגמר בהצלחה וסיים שנת התנסות (סטאג'). רק אחר כך ניתן להוסיף לשמו את התואר דוקטור לרפואה ובעל רישיון לעסוק ברפואה. בשלב זה, אחרי שבע שנות לימוד, רופא זה הוא עדיין לא מומחה בתחום מסוים ברפואה. על מנת להפוך את הרופא למומחה קבעה המדינה ומוסדותיה, מסלול שעל המתמחה לעבור כדי להפוך למומחה.
הכשרה מקצועית זאת, נקראת התמחות ומשתרעת על פרק זמן שבמהלכו נחשף המתמחה לתחום התמחותו, מודרך ע"י מומחים מנוסים ועליו לעמוד במבחנים, כל זאת ע"פ תכנית מקצועית מוגדרת ומחייבת.
כך הדבר גם בכירורגיה פלסטית. לאחר שבע שנות לימוד והתמחות ראשונות, נכנס הרופא למסלול שאורכו שש שנים נוספות במהלכן המתמחה מקבל הכשרה של ½ 4 שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית מוכרת להתמחות ע"י משרד הבריאות.
בנוסף להכשרה נוספת של חצי שנה בכירורגיה כללית, שלושה חודשים במחלקה האורטופדית, שלושה חודשים בכירורגית כף-ד, שלושה חודשים באחת ממחלקות אלה: א.א.ג, עור, עיניים, פה ולסת או אורולוגיה. חצי שנה נוספת מבצע המתמחה עבודת מחקר (מדעי יסוד) בתחום הכירורגיה הפלסטית.
במהלך שש שנות ההכשרה בכירורגיה פלסטית, נחשף המתמחה למגוון גדול של ניתוחים שחובה עליו להתנסות בהן, תחת הדרכת מומחה, כדי להיהפך בעצמו בסיום ההכשרה למומחה בכירורגיה פלסטית.
מגוון הניתוחים נקבע מספרית והוא חובה במסלול ההכשרה: ניתוחים משחזרים למומים מולדים, כוויות, ניתוחי ידיים, שחזורי פנים, שחזורי שד, חשיפה לניתוחים מיקרוכירורגיים וניתוחי עצמות פנים.
על המתמחה חובה להיחשף ולהתנסות במגוון ניתוחים אסתטיים כמו: ניתוחי פנים, שדיים ועיצוב הגוף.
המתמחה חייב לעמוד בשתי בחינות במהלך ההתמחות. הבחינה הראשונה, שלב א' היא בחינה המקיפה חומר תיאורטי בעיקרו בתחום הכירורגיה הכללית והכירורגיה הפלסטית.
הבחינה השניה, שלב ב', היא בחינת גמר התמחות , בחינה קלינית בעיקרה, במהלכה נבחן בפני שלוש ועדות של רופאים מומחים הקובעים באם המתמחה מסוגל לתפקד כמומחה לכירורגיה פלסטית. אין ספק שוועדה זאת נושאת באחריות גדולה ותואר מומחה ניתן רק לאחר שהמתמחה שיכנע ללא ספק את הוועדות השונות שהוא ראוי לתואר.
למידע נוסף כנסו לאתר של חברת מדיקארט בכתובת:
http://www.medicart.co.il/
הכשרה מקצועית זאת, נקראת התמחות ומשתרעת על פרק זמן שבמהלכו נחשף המתמחה לתחום התמחותו, מודרך ע"י מומחים מנוסים ועליו לעמוד במבחנים, כל זאת ע"פ תכנית מקצועית מוגדרת ומחייבת.
כך הדבר גם בכירורגיה פלסטית. לאחר שבע שנות לימוד והתמחות ראשונות, נכנס הרופא למסלול שאורכו שש שנים נוספות במהלכן המתמחה מקבל הכשרה של ½ 4 שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית מוכרת להתמחות ע"י משרד הבריאות.
בנוסף להכשרה נוספת של חצי שנה בכירורגיה כללית, שלושה חודשים במחלקה האורטופדית, שלושה חודשים בכירורגית כף-ד, שלושה חודשים באחת ממחלקות אלה: א.א.ג, עור, עיניים, פה ולסת או אורולוגיה. חצי שנה נוספת מבצע המתמחה עבודת מחקר (מדעי יסוד) בתחום הכירורגיה הפלסטית.
במהלך שש שנות ההכשרה בכירורגיה פלסטית, נחשף המתמחה למגוון גדול של ניתוחים שחובה עליו להתנסות בהן, תחת הדרכת מומחה, כדי להיהפך בעצמו בסיום ההכשרה למומחה בכירורגיה פלסטית.
מגוון הניתוחים נקבע מספרית והוא חובה במסלול ההכשרה: ניתוחים משחזרים למומים מולדים, כוויות, ניתוחי ידיים, שחזורי פנים, שחזורי שד, חשיפה לניתוחים מיקרוכירורגיים וניתוחי עצמות פנים.
על המתמחה חובה להיחשף ולהתנסות במגוון ניתוחים אסתטיים כמו: ניתוחי פנים, שדיים ועיצוב הגוף.
המתמחה חייב לעמוד בשתי בחינות במהלך ההתמחות. הבחינה הראשונה, שלב א' היא בחינה המקיפה חומר תיאורטי בעיקרו בתחום הכירורגיה הכללית והכירורגיה הפלסטית.
הבחינה השניה, שלב ב', היא בחינת גמר התמחות , בחינה קלינית בעיקרה, במהלכה נבחן בפני שלוש ועדות של רופאים מומחים הקובעים באם המתמחה מסוגל לתפקד כמומחה לכירורגיה פלסטית. אין ספק שוועדה זאת נושאת באחריות גדולה ותואר מומחה ניתן רק לאחר שהמתמחה שיכנע ללא ספק את הוועדות השונות שהוא ראוי לתואר.
למידע נוסף כנסו לאתר של חברת מדיקארט בכתובת:
http://www.medicart.co.il/
ישראל בלייכר מחברת il-biz קידום ושיווק אתרים.
www.il-biz.com
www.il-biz.com