אפריקה היא יבשת של קצב – תיפוף וריקודים.
לפני שאפריקה הייתה בשליטה של מדינות אירופאיות , היא הייתה מחולקת לאימפריות שונות, כמו למשל האימפריה הגדולה של מאלי ששלטה במערב אפריקה החל מהמאה ה- 12 לספירה.
תוף ה- דג'מבה שמקורו באימפריה הגדולה של מאלי נפוץ כיום במדינות שונות במערב אפריקה כמו:
גינאה, סנגל, חוף השנהב, גמביה, גאנה וכמובן מאלי.
למעשה תוף ה- דג'מבה הוא התוף האפריקאי הפופולרי ביותר כיום.והוא משמש כיום כמו בעבר לתיפוף באירועים של
חיי השבט באפריקה.
ה- דג'מבה הוא תוף בצורת ' גביע ' העשוי מיחידה אחת של עץ מגולף, שעליו מתוח עור ( בדרך כלל של עז) באמצעות חבלים המחוברים בטבעת ברזל לגוף התוף.
הדג'מבה הוא בעצם תוף המנגן מקצבים שונים ביחד עם עוד תופים וכלי הקשה שבהרכב התיפוף.
התופים האחרים המנגנים יחד עם הדג'מבה הם בגדלים שונים:
- תוף קטן עם צליל גבוה ( קינקני).
- תוף בינוני עם צליל ביניים ( סנגבן).
- תוף גדול עם צליל נמוך ( דונדון).
על גבי תופים אלו מתוח עור של פרה ומתופפים בהם עם מקל כאשר היד השנייה מנגנת עם מקל על גבי פעמון מברזל.
המקצבים האפריקאים המסורתיים הם בדרך כלל ' פוליריתמיים ' זאת אומרת מורכבים מ – 4 עד 7 תפקידים שונים שיחד יוצרים
את המורכבות של המקצב.
בדרך כלל ישנם מקצבים ספציפיים לכל סוג של מאורע בחיי השבט וישנם מקצבים שמנוגנים בכל סוגי האירועים.
תיפוף המקצבים האפריקאים תמיד מלווה בריקוד ובשירה אפריקאית.
תוף הדג'מבה משמש בהרכב התיפוף גם כתוף המנגן סולו.
בתוף הדג'מבה ישנם 3 מכות עיקריות:
1. באס- מכה עם כל כף היד במרכז התוף. מייצרת צליל נמוך.
2. טון - מכה עם האצבעות בקצה התוף. מייצרת צליל גבוה.
3. סלאפ- מכה עם קצות האצבעות בקצה התוף. מייצרת צליל גבוה עוד יותר.
נגן דג'מבה המתופף סולו, מנגן מלודיות שונות של מקצבים ומאלתר על גבי מקצב בסיס של שאר התופים בהרכב.
