הפרייה חוץ גופית 

הפריה חוץ גופית היא אחד הכלים המשמשים לטיפול בבעיות עקרות אצל נשים כיום.
בהפריה מסוג זה מפרה הזרע את הבית מחוץ לגוף האישה, הביציות המופרות עוברות לרחם.
ברחם מתפתח ההריון כהריון רגיל וטבעי.
הפריות אלה מבוצעות מעל כ20 שנה באופן שגרתי ועדיין נחשבות לאחד ההשגים המופלאים של הרפואה המודרנית.
למעלה מ2 אחוז מהילדים הנולדים מדי שנה בישראל נולדים בהפריה זו.
לטיפול ההפריה החוץ גופית הוענק גם השם הפריית מבחנה,מכיוון שבשלב המרכזי בטיפול הוא מפגש בין ביצית לזרע במבחנה.
כדי להגיע לשלב זה צריך להשלים מספר שלבים חשובים.
לפני תחילת קיום הטיפול נדרש אולטרסאונד בכדי לשלול כל אפשרות להריון,או הימצאות ציסטות באיברי הרבייה אשר עלולים להתפתח כתוצאה לתופעות הנלוות אשר כרוכות בתהליך.
בנוסף לכך נלקחת דגימת דם לצורך קביעה של רמת ההורמונים ההתחלתיים בכדי למנוע בעיות אפשריות נוספות כמו זיהומים.
בשלבו הראשון של התהליך האישה מקבלת טיפול הורמונלי תרופתי בכדי להגביר את הבשלת הזקיקים והביציות,ובנוסך בכדי להגיע למצב בו תיווצר בשחלות יותר מביצית אחת,מצב שכיח שקורה אצל נשים מדי חודש.
הטיפול ההורמונלי משלב מתן אנטי אסטרוגנים וגונדוטרופינים שנועד להגדיל את כמות ההורמון FSH,אשר נועד לגרות את השחלה וליצור זקיקים.
בין התרופות המצויות כיום בשוק אשר ניתנות להשגה ניתן למצוא את התרופות הבאות:
אנטי-אסטרוגנים-כלומיפן ציטראט הידוע יותר בשמו כאיקאקלומין זהו אנטי אסטרוגן אשר ידוע כשימוש מוצלח למעלה כ30 שנה.
תפקידו של הכלומיפן הוא לעצור את קולטני האסטרוגן דבר אשר גורם ליצירת הורמון FSH אשר יוצר זקיקים. 
תרופה נוספת אשר ידועה כשימושית ומצליחה היא גונדוטרופינים.
מטרת השימוש בגונדוטרופינים היא לעורר את הבשלת הזקיקים בשחלה והבשלה של הביציות בזקיקים.
ההורמונים ניתנים בדרך כלל במינונים יחסית גבוהים בכדי לעורר הבשלה מוגברת של הביציות לפני שאיבתן.
אפשר לחלק את התרופות לשני חלקיים עיקריים,תרופות טבעיות ותרופות מלאכותיות.
ההיתרון של התרופות המלאכותיות הן שהתרופות יותר אסטתיות לעומת תרופות טבעיות, ותופעות הלוואי מופחתות באופן משמעותי.
לסיכום הפריה חוץ גופית היא מקרה שכיח בקרב הרבה נשים בכל מדינות העולם יכולות להתקל בו. 
ההפריה מתבצעת לכל אישה בצורה המתאימה לצורת ההפריה אותה ההפריה דורשת.
כיום עם הטכנולגיה המודרנית לנשים אין כלל מה לחשוש.