פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית 

מאת    [ 03/07/2007 ]
מילים במאמר: 831   [ נצפה 3586 פעמים ]

 
 

בית משפט השלום ברחובות: לדברי ההסבר של בריסל אין מעמד פרשני מועדף.

עו"ד גיל נדל
 
לא אחת מגיעות מחלוקות סיווג עם רשות המכס לפיתחם של בתי המשפט. במרוצת השנים הצטברה כמות נכבדת של פסקי דין העוסקים בענייני סיווג, חלקם ניתנו ע"י בית המשפט העליון וחלקם ע"י ערכאות נמוכות יותר. כיום עומדת לרשותו של סוכן המכס ועורך הדין העוסק בתחום התייחסות מפורטת של בתי המשפט בענייני סיווג מגוונים.
 
עם זאת, "אין בית מדרש ללא חידוש", ולאחרונה הצליח בית משפט השלום ברחובות להפתיע בענין עקרוני הנוגע לפרשנות צו תעריף המכס. (ת.א. 2104/01 אגרוקל יבוא יצוא ושיווק בע"מ נ` מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, פסק דין מיום 1.12.02)
 
כפי שבוודאי ידוע לעוסקים בתחום, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין מושתת על האמנה הבינלאומית לתיאור מצרכים וקידודם של בריסל.
במספר פסקי דין נעזר בית המשפט באמנת בריסל לשם קביעת הסיווג הנכון של המוצר שעמד להכרעה באותו ענין, תוך שהתייחסו לאמנה ככלי עזר פרשני רב חשיבות לצורך קביעת סיווג טובין.
 
נציין בענין זה את דבריו של בית המשפט העליון בענין דידקטיקט (ע"א 6296/95, פ"ד נג(2) 861):
 
"המוצרים בצו סווגו על פי שיטה בינלאומית מתואמת שנערכה על ידי המועצה לשיתוף פעולה בענייני מכס שמקום מושבה בבריסל (Harmonized Commodity Description and Coding System) (להלן: "אמנת בריסל") והמעוגנת באמנה אליה הצטרפה ישראל... הצו אם כן הוא השתקפות השיטה הבינלאומית המגדירה את הפריטים השונים ומקטלגת אותם בקבוצות, אף כי אין אמנת בריסל מחייבת כהוראת חוק...
 
האפשרויות להחיל במסגרת מסמך כתוב את כל המוצרים הקיימים או שיהיו קיימים בעתיד, מוגבלת. כדי לתת מענה לבעייה זו מתווה אמנת בריסל כללים שיש בהם כדי לסייע בידי הרשויות ובידי חייבי המס הפוטנציאלים לסווג פרטים במסגרת חלק זה או אחר של האמנה. הכללים מהווים חלק מהשיטה ההרמונית לקטלוג המוצרים. כיוון שהכללים מופיעים באמנת בריסל וכיוון שהצו הישראלי נסמך על שיטה זו, ניתן להשתמש בכללים המפורטים שם, לפרשנות וסווג מוצרים בהתאם לקטגוריות הצו הישראלי, גם אם כאמור אין הם מחייבים כהוראה חוקית."
 
עד לענין אגרוקל התייחסו בתי המשפט להוראות שהוצאו מכח אמנת בריסל  באופן שווה. גוף האמנה, החלוקה לחלקים ולפרקים, הכללים שבראש כל חלק וכל פרק, וכן דברי ההסבר (explanatory notes) שהוציאה המועצה לשיתוף פעולה בתחום המכס (Customs Cooperation Council) -  כל אלו קיבלו מעמד פרשני מועדף בנוגע לסיווג טובין.
פסק הדין בענין דידקטיקט, למשל, נעזר בכללים לחלק 17. פסקי דין של בית המשפט המחוזי נעזרו גם בדברי ההסבר.
 
פס"ד אגרוקל הבחין בין רכיבי אמנת בריסל וקבע כי לעומת גוף האמנה והכללים הנהנים ממעמד פרשני מועדף, לדברי ההסבר אין כל מעמד פרשני מיוחד.
 
מעשה שהיה כך היה. חברת אגרוקל ייבאה מכשיר המיועד לגיזום קצוות של כרי דשא ויישורם, הקרוי בשם "חרמש מכני". החברה סיווגה מזה שנים את המכשיר בפרט 1000-84.33 הכולל "מכסחות דשא או שחת - מכסחות למשטחי דשא, לגנים או למגרשי ספורט".
 
בשנת 1998 הודיעה רשות המכס לחברת אגרוקל כי הסיווג הנכון של המכשיר הינו בפרט 8900-84.67 הכולל "כלים לעבודת יד, פניאומטיים, הידראוליים או עם מנוע לא חשמלי הנתון בגופם - אחרים".
 
אגרוקל שילמה אגב מחאה את המסים שנדרו ממנה והגישה תביעה נגד רשות המכס להשבת המסים ששילמה.
 
עמדתה של רשות המכס נתמכה בדברי ההסבר לפרט 84.33 שם נקבע כי פרט 84.33 כולל מכסחות דשא הקוצצות דשא באופן אופקי, ואינו כולל מכונות ניידות הקוצצות דשא ועשבים לאורך קירות, גדרות ותחת שיחים, שסיווגן בפרט 84.67. רשות המכס טענה כי המכשיר אינו מכסחת דשא בלבד ויש לו שימושים נוספים (גיזום עצים ועוד).
מנגד, אגרוקל טענה שהשימוש של המוצר הינו מכסחת דשא, והסיווג המתאים הינו בפרט 84.33.
 
על פי הראיות שהובאו בפניו מצא בית המשפט כי שימוש המוצר הינו לכיסוח דשא ולא לגיזום עצים. ואולם, בית המשפט ציין כי הוא יגיע לאותה מסקנה אף אם יניח שהמכשיר מבצע גם פעולת גיזום עצים.
 
בפני בית המשפט עמדו שני כיוונים אפשריים: האחד, להשתמש בדברי ההסבר של בריסל, ולקבוע כי מדובר במוצר משלים למכסחת דשא, המכסח דשא וגידולים אחרים, ושסיווגו בפרט 84.67. השני: לא להכיר בהבחנה בין מכסחת דשא למוצר משלים למכסחת דשא, להשתמש בכללי הסיווג המופיעים בפסיקה ובצו תעריף המכס, ולקבוע כי הפונקציה העיקרית של המכשיר הינו כיסוח דשא, וכי פרט 84.33 הוא המתאים לסיווג המכשיר, שכן הוא נותן תיאור מפורט יותר מאשר פרט 84.67.
 
בית המשפט העדיף את החלופה השניה. לאחר בדיקה מקיפה קבע בית המשפט כי אין לתת לדברי ההסבר של בריסל מעמד פרשני הגובר על כללי הסיווג שבתעריף המכס ובפסיקה. לכן הגיע בית המשפט למסקנה כי פרט 84.33 הינו הפרט הנכון לסיווג המכשיר וקיבל את עמדת היבואן.
 
בשולי הדברים: פסק דינו של בית המשפט אינו חף מביקורת. הנמקתו של בית המשפט בענין אי מתן מעמד פרשני מועדף לדברי ההסבר לוקה במספר בעיות. כמו כן, פסק הדין מנוגד לפסיקה מפו רשת של בית המשפט המחוזי בחיפה הקובעת שלדברי ההסבר של בריסל קיים משקל רב בפרשנות צו תעריף המכס.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ מקצועי יש לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין.

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב