רק שיאכל משהו, הוא חייב לאכול, לא? 

"רק שיאכל משהו", הוא חייב לאכול, לא?

רציתי לספר לכם על יוסי, ילד מקסים שקיבל במתנה חיים חדשים.

לפני שאספר לכם על יוסי אני רוצה לדבר על נושא שקשור לסיפורו של יוסי.

אני כותב היום בנושא זה, כיוון שלאחרונה אני פוגש הרבה מקרים בהם ההורים "שכחו" להיות הורים.

אני שומע את זה המון, רק שהילד יאכל, אם אני לא מכין לו את זה, הוא מסרב לאכול בכלל.

אני לא מאמין למשמע אוזניי, הילדים היום מנהלים לנו את החיים, הילדים "מחליטים עלינו", כמו שהם אומרים.

מה קרה לנו ההורים שאנחנו לא מסוגלים "להחליט על הילדים", איזו מן סמכות אנחנו לילדים?

היום הרבה הורים פשוט לא רוצים להתמודד, קל יותר לפתור את העניינים ע"י כך שהם פשוט נותנים לילדים לעשות מה שהם רוצים, ובכך הם מקבלים שקט מיידי.

אני אומר לכם, השקט הזה הוא שקט רגעי, אין בו שום דבר טוב, הוא לא מלמד את ילדינו דבר, מלבד אולי שעלינו ההורים לצפצף אפשר.

ילדים זקוקים לחוקים וגבולות, זה דורש לפעמים מאיתנו ההורים להיות קצת יותר נוקשים, דורש אותנו להיות סמכותיים, חזקים לא לוותר לילדים במצבים לא רגילים וברגעים קשים.

השקט הזה הוא גורם לבעיות וצרות שמגיעות בשלב מאוחר יותר, השקט הזה מסוכן.

יוסי היה הילד הזה, שהוריו בשביל השקט עשו כל מה שהוא רוצה, נותנים לו ומכינים לו רק שיתרצה, יוסי הפך עם הזמן לילד שמן עצוב,בודד וחולה.

היום יוסי הוא ילד רגיל כמו רוב הילדים, נראה בריא, מלא מרץ וחיים. בשנתיים האחרונות עבר בהצלחה דרך ארוכה ובכלל לא פשוטה, בזכות עבודה רבה שלו ושל המשפחה.

יוסי השיל ממשקל גופו, משקל השווה כמעט למישקלו של ילד נוסף, ולמרות, עדיין ישנן פעמים שהוריו "נופלים" במלכודת, מלכודת השקט.זה מפחיד עד כמה הרסני השקט הזה.

אז תדעו שלפעמים כשהרוחות סוערות בביתכם והילדים לא קיבלו את רצונם, בסופו של דבר זה רק לטובתם