הנוטריונים הם עורכי דין המוסמכים על פי חוק, לאשר, לאמת, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים, אשר נועדו לשמש כראיה בהליכים משפטיים שונים, הן בישראל והן מחוץ לה.
הנוטריון הוא נאמן הציבור והאחריות המוטלת עליו, היא בעלת חשיבות אדירה. במתן חתימתו, מעניק הוא למעשה, אישור לכך כי המסמך שהובא לפניו, תקין בעיניו ואין כל מניעה כי המסמך ישמש לביצוע הפעולות המשפטיות, שלשמם מיועד הוא.
אם סבר הנוטריון כי יש ספק בתקינות המוסמך או אם לא הוצגו לפניו כל המסמכים הדרושים, לשם הוצאת האישור הנוטריוני, לא יעניק נוטריון את אישורו.
האמון הרב אשר ניתן בציבור הנוטריונים, כמו גם כללי האתיקה, אליהם הם כפופים, דורשים מכל נוטריון, לבצע את הפעולה הנוטריונית, באופן מקצועי ומדויק.
על הנוטריון לנהוג בזהירות, טרם יחתום על האישור, הן בשל חובת הזהירות לה הוא מחויב, כלפי הפונה והן בשל ההשלכות של אישור נוטריוני על מסמך בלתי חוקי.
חוק הנוטריונים – מה הוא קובע?
הנוטריונים הם עורכי דין במקצועם, אך סמכותם לכהן כנוטריונים, הנה על פי חוק הנוטריונים ולא על פי, חוק לשכת עורכי הדין.
חוק זה איננו ארוך אך מעגן את עיקרי הסמכות הנוטריונית, על ענייניה השונים. להלן הקביעות המרכזיות של חוק הנוטריונים:
1. סמכות ועדת הרישיונות : סעיף 1 לחוק, עוסק בסמכותה של ועדת הרישיונות, אשר אחראית על מתן רישיון נוטריון לכל מועמד מתאים, העומד בקריטריונים הקבועים בסעיף הכשירות, סעיף 2.
האם רשאית הועדה לדחות בקשה לקבלת רישיון נוטריון? כן, בשני מקרים. היה והמבקש לקבל רישיון נוטריון, אינו עומד באחד התנאים שבסעיף 1, הוא איננו כשיר לכהן כנוטריון ועל כן, תדחה הוועדה את בקשתו. כמו כן, אם הוגשה התנגדות למינויו של מועמד כנוטריון והועדה סברה שיש ממש בהתנגדות זו, לאחר ששמעה את טענות המבקש.
2. תנאי הכשירות לכהונה : סעיף 2 לחוק מונה מספר תנאים אשר המבקש לכהן כנוטריון, חייב לעמוד בהם. קבלת רישיון נוטריון, כרוכה בהגשת בקשה מסודרת לועדת הרישיונות ובמסגרתה, יסביר המועמד, כיצד הוא עומד בתנאי הכשירות.
3. התנגדות למינוי : אם מצאה הועדה כי מבקש מילא אחר תנאי הכשירות, עליה לפרסם את דבר הבקשה לקבלת רישיון נוטריון. פרסום הבקשה, מאפשר לכל אדם להגיש התנגדות למינוי.
הועדה לא תדחה את בקשתו של מועמד לכהונה נוטריונית, על סמך ההתנגדות בלבד, אלא היא מחויבת לתת הזדמנות למבקש, להשמיע טענותיו. קביעות אלו הן על פי סעיף 4 לחוק.
4. רשימת הסמכויות : סעיף 7 לחוק כולל רשימה סגורה של סמכויות הנוטריונים ומשמעות הדבר היא כי נוטריון רשאי לבצע רק את הפעולות המנויות בסעיף זה. אחת מסמכויותיו של נוטריון היא תרגום נוטריוני, הכוללת למעשה שלוש סמכויות. מיד נרחיב על כך.
5. איסור שימוש בסמכות : לשם שמירה על טוהר מידות, קובע חוק הנוטריונים בסעיף 10 כי נוטריון לא ישתמש בסמכויותיו בעניין אישי שלו, של קרוב, של שותף, עובד או של תאגיד הנמצא בשליטתו.
6. משמעותו של האישור הנוטריוני : סעיף 19 לחוק קובע מהו כוחו של האישור הנוטריוני: ראייה מספקת בהליך משפטי,ללא כל צורך בראייה נוספת, אשר תאמת את דברי הנוטריון, מעשיו ודברי ומעשי אחרים, כאמור באישור הנוטריוני.
האם כל עורך דין הוא נוטריון?
נוטריון הוא עורך דין במקצועו, הנדרש לעשר שנות וותק לפחות, לפני שיוכל להגיש מועמדות לקבלת רישיון נוטריון. מכאן, אנו למדים כי לא כל עורך דין יכול להיות נוטריון ולו רק מפאת דרישת הוותק המקצועי בעריכת דין.
כמו כן, על המועמד, לעמוד בשאר תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 2 לחוק ולכן, רק עורכי דין העומדים בקריטריונים, יוכלו לקבל רישיון נוטריון.
הנוטריון נתפס בעיני הציבור כעורך דין בעל ניסיון וידע רב, היות שהנוטריון תמיד יהיה עורך דין וותיק. כמו כן, ישנה מודעות לכך כי שכרו של נוטריון קבוע בחוק, זאת בניגוד לשכר טרחה של עורך דין.
מהו תרגום נוטריוני?
נוטריון מוסמך לבצע את הפעולות המנויות בסעיף 7 לחוק. כאמור, מדובר ברשימה סגורה, כך שהנוטריון איננו רשאי לבצע פעולה שאיננה בחוק.
אחת מסמכויותיו של נוטריון היא תרגום נוטריוני, והיא מנויה בסעיף 7(4) לחוק. הסמכות הרשמית היא "לאשר נכונותו של תרגום מסמך" כאשר פירושה של סמכות זו, הלכה למעשה היא משולשת:
1. הסמכות לאשר נכונות תרגום : נוטריון מוסמך לקרוא את תרגומו של מסמך ולאשר את נכונותו.
2. הסמכות לתרגם את המסמך : לצד הסמכות לאשר נכונות תרגום, רשאי גם נוטריון לתרגם את המסמך בעצמו.
3. הסמכות לאשר הצהרת מתרגם : הפעלת סמכות זו הנה למעשה על פי סעיף 7(5) המאפשר לנוטריון לאשר תצהירים והצהרות אחרת. כאשר מתורגמן מתרגם מסמך משפטי ומצהיר על כך בתצהיר, יכול נוטריון לאשר את התצהיר.
לקריאה נוספת >> סמכויותיו של נוטריון - סקירה מעניינת
