מי הזיז את הגוף שלי?!!! או: מה בין הקשר בין תנועה ותהליכי שינוי? 

מי הזיז את הגוף שלי?

או: מה בין הקשר בין תנועה ותהליכי שינוי?

במשפט הפתיחה לספרו The Mastery of Movement, העוסק בדינאמיקה של התנועה ומשמעותה, אמר רודולף לאבאן: ''האדם נע על מנת לספק צורך. בתנועתו, הוא מכוון אל דבר מה בעל ערך עבורו. קל להבין את המטרה, כאשר מכוון האדם אל דבר או חפץ מוחשי, אולם קיימים גם ערכים בלתי מוחשיים המהווים השראה לתנועה.'' והוא ממשיך: ''התנועה מגלה לנו דברים רבים. היא התוצאה של השאיפה אל אותו דבר הנראה לנו בעל ערך, או של מצב רוח. הצורות והמקצב של התנועה מגלים את המצב הפנימי של האדם בסיטואציה מסוימת. היא יכולה לאפיין מצב רגשי רגעי, או לגלות לנו מאפייני אישיות קבועים יותר.''

כולנו, בני אנוש, נעים מתוך צרכים. בהביטנו על תינוקות וילדים צעירים, אנו רואים כיצד הם לומדים לנוע מתוך הצרכים, התשוקות והסקרנות שלהם. תנועה הינה הדרך בה כולנו גילינו את גופנו ואת העולם שסביבנו. גם כמבוגרים, הרעב, מקים אותנו מן הספה עד למקרר. תשוקה לאוכל טעים, תניע אותנו לבשל מעדן, או להיכנס למסעדה. גוף כואב ומכווץ מניע אותנו גופנית, על מנת לשחרר, לרכך ולרווח את המפרקים והשרירים. רצון בקידום וקריירה מניעים אותנו עד למשרדו של הבוס, או...החוצה ממקום העבודה. כל אלה הן פעולות היצרות שינוי, כשבכולן הכוח המניע (תרתי משמע) היא התנועה.

אולם, כפי שמגלה לנו לאבאן, אשר היה מחלוצי המחול המודרני במחצית הראשונה של המאה ה-20, והפך להיות ה- תיאורטיקן של התנועה כאשר מיסד את מה שקרוי ניתוח תנועה לאבאן-בארטנייף, לא רק צרכים גשמיים מניעים אותנו. גם מצבי רוח ורגשות מניעים אותנו, וגם השאיפה אל מטרות הנראות לנו בעלות ערך, לדוגמא- התגייסות והתנדבות למטרות חברתיות, סיוע לאנשים אחרים וכד', הינם כוחות מניעים.

מוסיף לאבאן ואומר: ''התנועה הן מייצרת והן מבטאת את עולמו הפנימי של האדם.'' כלומר, ישנם יחסים דו-כיווניים בין התנועה של גופנו, לבין רגשותינו ונשמתנו. מעין מראה דו-כיוונית היכולה לשקף, אך גם להשפיע ולשנות. דפוסי התנועה שלנו והאופן בו אנו 'שוכנים' בתוך גופנו משקפים את המשאבים הפסיכולוגיים שלנו, את ההיסטוריה שלנו ואת יכולותינו. אם כך, דרך התנועה שלנו (האופן בו חלקי הגוף שלנו משתתפים בתנועה, השימוש שלנו בחלל, איכויות התנועה שלנו, דפוסי תנועה דומיננטיים או חלשים, וכד')  ניתן להבין רבות על מצבנו הרגשי, על דפוסי התנהגות ותגובה המאפיינים אותנו, וכאלה שאינם נמצאים רבות בשימוש. יתרה על כך, אותם דפוסים רגשיים-מחשבתיים, המאפיינים את התנהלותנו בעולם, כשהם מקדמים או עוצרים אותנו בדרכנו- מופיעים באופן בו אנו נעים. או נכון יותר, הם אינם ניתנים להפרדה מהאופן בו אנו נעים, וייתכן מאד שמקורם נמצא באופן בו אנו נעים.

כאשר אנחנו מיומנים בזיהוי ופירוש תנועת הגוף, אנחנו יכולים להשתמש בידע זה על מנת להכיר, לזהות ולהבין את האופן בו אנו נעים, מתפקדים ומתקשרים את רצונותינו, מאוויינו, אמונותינו וערכינו בעולם. כלומר, זהו כלי בו דרך המודעות הגופנית אנו יכולים לפתח מודעות עצמית-רגשית-התנהגותית. זהו כלי לצפייה ותחושה של עצמנו בעולמנו. ה"אמא" של שיטות המודעות העצמית.

 מעבר לזה, אנו יכולים להשתמש בהבנת התנועה וביכולות הצפייה שלנו על מנת ללמוד ולהבין רבות על האנשים עימם אנו נמצאים ביחסים וקשרים: בבית, בעבודה, בקשרי עסקים, בקשרי מטפל-מטופל, ועוד.

נקודת הכוח הייחודית של התפיסה של רודולף לאבאן וממשיכיו נוגעת לדו-כיווניות של התנועה. כיוון שהתנועה גם מבטאת וגם מייצרת עולם פנימי, הרי שעבודה באמצעות תנועה יכולה לשנות ולהשפיע על עולם הרגש והחשיבה. דרך עבודה על חיזוק דפוסי תנועה המסייעים לנו, שכלול דפוסים חלשים והפחתה של דפוסים ה'מפריעים' לנו – אנו יכולים להשפיע על האופן בו אנו חווים את העולם שסביבנו, על התגובות שלנו לאנשים ואירועים, על ההתנהגות הגופנית-רגשית-מחשבתית שלנו. היזכרו באותו מקרה בו הייתם עצבניים כל כך שיכולם לדמיין שאתם "חונקים" את הבוס או את האישה או הבעל או הנהג שעקף אתכם בכביש (וביום טוב – רציתם לחנוק את כול אלה יחד), והחלטתם בינתיים לצאת לריצה,שחייה,הליכה,אימון בחדר כושר (מחקו את המיותר...) ואז, כשסיימתם – כבר שכחתם מכל העניין, או גיליתם שהזעם שכך.

בדרך של עבודה גופנית, המשולבת במודעות גופנית-רגשית, אנו יכולים ליצור את השינויים אשר יסייעו לנו שלא להגיע למצבים הנ"ל, נוכל לסייע לעצמנו ולאחרים (!) להגשים מאוויים וחלומות, נוכל למקד את דרכי הפעולה שלנו באופן יעיל ונכון יותר, כך שכאשר נזיז את הגוף שלנו, נעשה זאת מתוך השאיפה אל הערכים שלנו. בדרך זו איש לא יוכל "להזיז לנו את הגוף". לא רק כעיקרון תיאורטי, אלא כחוויה יומיומית אנו נהיה "בעלי הבית" של גופנו, רגשותינו ומחשבותינו. נוכל לפתח את הליבה הגופנית שלנו, ואיתה- גם את הליבה הרגשית-התנהגותית-חשיבתית שלנו.

בעולם כולו משתמשים בניתוח תנועה לאבאן-בארטנייף בתחומים רבים, ובעשורים האחרונים, כאשר גם בתחומי הפסיכותרפיה והאימון האישי /עסקי החלו להבין את חשיבותו של הגוף ביצירת שינוי, יותר ויותר מאמנים החלו להשתמש בשיטת לאבאן-בארטנייף כדי לסייע ביצירה והטמעה של שינוי אישי.  העיסוק בפוטנציאל האנושי מוביל אותנו חזרה אל הכלי הבסיסי דרכו אנו חווים ויוצרים את חיינו – התנועה. באמצעות התנסויות תנועתיות ותרגילים, נעשית עבודה על חיזוק ובניה של הליבה הפנימית הגופנית-רגשית של האדם, פיתוח כושר רצון, שכלול דרכי תנועה ואיכויות תנועה- כל זאת על מנת לפרוץ דרך החוצה מתוך תהליכים בהם יש קושי להניע שינוי, או כאלה בהם יש הסתובבות במעגלים פנימיים ודחיפה 'פול גז בניוטרל'.

מכאן, העיסוק בשאלה ''מי הזיז את הגוף שלי?'' עוסקת לא בהאשמת האחר, אלא דווקא באופן בו אנו יכולים לקחת אחראיות על הכלי החשוב לנו ביותר, "הבית" שלנו, והשימוש בתכונתו החשובה ביותר – התנועה- כמנוע ליצירת שינוי.