כאשר אני נולדתי בשנת 1974, אוכלוסיית העולם הייתה קצת מעל מחצית ממה שהיא כיום. באמת שהרגיש פחות צפוף. למרות ההיסטוריה החקלאית במשפחה שלי, מחקלאי כרכור הראשונים, אני כבר גדלתי כילד עירוני ברחובות. האמת, שבתור ילד הייתה ההרגשה שלא קשה למצוא את הקשר לחוץ; היו את חורשות האיקליפטוס, היו פרדסים לרוב, היה מכון וויצמן, הייתה גבעת האירוסים. שטח היה נדמה שיש בשפע, והאפור של הבטון היה מפוספס בירוק וחום.
עברו מספר גלגולים, וחזרנו לכרכור. להיות שוב ליד הפרדסים, האיקליפטוסים, הפסיפס הירוק והחום. ואם להפליג לרגע לנוסטלגיה לא מבוססת, הרגשתי קצת קרוב יותר לסיפורים על בית החרושת לקרח של סבא, לאננסים הראשונים בארץ שגידל אחיו אהרון, לשדה שסבא רבא שמואל חרש ולמיץ פסיפלורה המפורסם של דבורה (לא זו מהפלאפל). היה נעים.
זה החזיק מעמד כשנה וחצי. לא הזיכרונות, הפלורה הסביבתית; הפרדסים, מרבית האיקליפטוסים ורוב הפסיפס הירוק והחום כבר אינם. וגם את התנים כבר שומעים פחות. "ככה זה, אין מה לעשות", אמר לי וואפיק, מנהל פרויקט הבניה הקרוב למקום מגורי. "צריך לפתח את הארץ".
ככה זה. בישראלית המודרנית פיתוח הפך למילה נרדפת לקוביות אחידות עם טיח בגוון 8213 של נירלט, רחובות הולנדים ותאורת רחוב מוגזמת. פיתוח מתחרז עם Wii, אייפון וGlee, ויללה של תן נשמעת הכי טוב בסאונד של הסוראונד בנשיונל ג'יאוגרפיק. הפיתוח עשה משאל עם, וברור לחלוטין מי המנצח.
אה, ויש איכות חיים. מושג רחב אבל די מוגדר - שיהיה לי נעים. ונדמה שיש חוקים די סטנדרטים בתעשיית הנעימות האורבאנית - שיהיה ירוק, שופע, מרווח, כפרי. ככה זה לפחות בכל השלטים על שכונות בבניה. לגור בעיר ולהרגיש בכפר. קרוב לטבע (אבל בלי ריחות, עלים מלכלכים וחרקים אם אפשר), ושהמזג אויר יהיה נוח. הסינים בנו סביב העניין הזה של הנעימות חצי דת, אבל הסינים תמיד לוקחים כל דבר יותר מדי ברצינות. ברווז בסלון? נו באמת.
ואיכות חיים זה לאכול בריא. כולם יודעים כבר שבריא זה סובין ומוזלי, זה בקטריה מועילה ביוגורט, זה יותר סידן בקוט'ג. אבל לאחרונה לבריאות גם יש צד נוסטלגי; בגדול קוראים לזה אורגני. עגבנייה אורגנית היא עגבנייה עם טעם של פעם, עוף אורגני הוא עוף שגדל שמח ואוכל מה שציפור אמורה לאכול, והחלב מגיע מעז שלועסת חובזה ולא מפרה שאוכלת שאריות תעשייה. נו, כמו פעם.
אז מה עושים עם זה? איך חיים היום עם טעם של פעם?
במאמר הזה אני לא מתכוון להתייחס לבעיית המים בבקבוקים, גוון הטיח או האנטנה הסלולרית המקושטת בשבלונות דו מימדיות, אבל אני כן אתייחס למזון שאנחנו צורכים, ואיך לגדל אותו.
מאז שהחלה המהפכה החקלאית לפני כ-10,000 שנה, כל מה שהפריד בין המין האנושי לכליה היא כ-15 ס"מ אדמה עילית וממטרים בזמן הנכון. ועדיין, האדם הגיע להישגים מרשימים; הביות של מאות זני צמחים והכישרון להשביחם, מאבק בלתי נלאה נגד מזיקים ותחלואות, והלחץ בצורך להאכיל יותר ויותר אנשים בשטחים הולכים ומצטמצמים. אבל ליכולת הזו יש מחיר, והמחיר הוא כבד. נדמה ואבדה היכולת לגדל יבולים ללא שימוש בכימיקלים, אלפי זנים מקומיים נכחדו כדי לפנות מקום לתעשיות מונו קולטורה, ועמם אלפי זני מאביקים וחרקים שהיו חלק ממארג אקולוגי עדין ומאוזן. הירקות והפירות חסרי טעם, והאלוהים החדש הוא חיי מדף וצורה מושלמת. מכל חושי האדם, חוש הראייה הוא המנצח הגדול של המאה ה-20. טוב מראה עיניים, כי כולנו הפכנו לסלקטורים של מועדון שהחברים בו לא ראויים לכך.
חלופות? יש. חוות זעירות, בינוניות ומסחריות, שחושבות ופועלות אחרת. חקלאות חכמה, אחראית, מקיימת. חקלאות שמנצלת למקסימום מקום, משאבים ופסולת. חקלאות מודרנית. חקלאות משולבת.
אקווהפוניקה (שילוב של המונחים אקווה קולטורה - חקלאות ימית, והידרו פוניקה - גידול מנותק מצע) היא שילוב של גידול מימי חצי - אינטנסיבי יחד עם גידול ירק הידרופוני במערכת אחת סגורה. המים העשירים בחומרי הזנה ממיכלי הדגים משמשים כדשן טבעי לגידול צמחים. שלושת האלמנטים החשובים בכל מערכת אקווהפונית הם הצמחים, הדגים והבקטריה המועילה (beneficial bacteria). בפשטות - מאכילים את הדגים, הבקטריה הופכת את הפרשותיהם לדשן טבעי וזמין לצמחים ואלו בתורם מטהרים את המים החוזרים לדגים.
במערכת אקווהפוניקה הדגים והצמחים גדלים על אותו גוף מים. אין צורך להוסיף דשן סינטטי כיוון שהפרשות הדגים מספקות את הרוב הגדול של דרישות ההזנה של הצמח. אין עשביה לא רצויה (ומכאן שאין שימוש בקוטלי עשבים), והדברה ביולוגית וצמחים מסייעים עוזרים בשמירה על היבול (השימוש בקוטלי חרקים אסור, כיוון שיפגע בדגים). אין בזבוז של מים למעט אידוי וצריכה וצפיפות השתילה גבוהה משמעותית מגידול קרקע מקביל. כיוון שאין צורך באדמה פורייה, מערכת אקווהפונית יכולה לגדל מזון במרכז עיר בקרבת שווקים מקומיים, באזורים צחיחים או בכל מקום בו יש דרישה למזון טרי, כגון חלבונים וויטמינים.
במערכות גידול דגים קונבנציונליות, ההפרשות מסולקות מהמים דרך פילטרים סינטטיים והחלפת אחוז מסוים מן המים כל יום. במערכות גידול הידרו-פוניות מוסיפים מלחים אנאורגנים כדי להזין את הצמחים. כאשר יורד ריכוז המלחים, אחוז מן המים מוחלף במים מועשרים. בשני המקרים הנ"ל, יש בזבוז וסילוק של מים עשירים בחומרי הזנה למערכת טיהור השפכים או אפילו ישירות לים או לסביבה, כלומר יצירת זיהום.
האקווהפוניקה מספקת פיתרון אידיאלי גם לחוות דגים שצריכות להפטר מכמות משקעים עצומה, וגם למגדלים הידרו פונים הזקוקים לתוספי דשן. האקווהפוניקה למעשה מחקה דפוסים טבעיים של מערכת אקולוגית מאוזנת ובריאה, אשר הסינרגיה בין מרכיביה הופכים אותה לדרך אינטנסיבית לגידול מזון בר קיימא.
כיום בעולם פועלות בהצלחה מספר חוות קהילתיות, כדוגמתGrowing power בארה"ב או עסקים משפחתיים קטנים ובינוניים כדוגמת S&S Aqua בארה"ב או Backyard Aquaponics באוסטרליה, שחרטו על דגלן את האיכות של התוצרת יחד עם השמירה על הסביבה והמשאבים. גם חקר התחום תופס תאוצה, מדענים מכל העולם בוחנים וכותבים פרוטוקולי גידול אשר ישמשו כבסיס לגידול מזון בעתיד; ובעזרת מערכות חינוכיות בבתי ספר, כפרי נוער וחוות חקלאיות, בני נוער נחשפים לכל הצדדים של חקלאות העתיד - טכנולוגיה, מדעים, אקולוגיה וכלכלה ברת קיימא.
העתיד יצמיח יותר ויותר חוות קהילתיות כיוון שיש יתרונות רבים לחוות קטנות באזורים אורבאניים - הם מספקות מזון טרי, מזין ובריא לאוכלוסייה המקומית, ללא צורך בשינוע ואריזה, וללא יצירת פסולת מזהמת. החיסכון בעלויות השיווק והשינוע, עליית מחירי הדלק, הקנסות על זיהום סביבתי והמודעות של הלקוחות למזון טרי ואיכותי הופכים את החוות הקטנות לרווחיות כלכלית.
אבל לא רק חוות מסחריות - תארו לעצמכם לגדל בגינה הביתית או במרפסת אוכל טבעי, מזין ובריא. לגדל גם מגוון של ירקות ועשבי תבלין וגם דגי מים מתוקים למאכל כאמנון או בורי. ירקות שגדלים בלי הורמונים ובלי ריסוסים, דגים שגדלים ללא אנטיביוטיקה, מזון תעשייתי או הורמוני גדילה. אוכל של פעם.
אחד היתרונות הגדולים של האקווהפוניקה הוא המודולריות - ניתן להתאים את גודל המערכת לפי הצורך, וכך לגדל מזון למשפחה או ליישוב. כיום האקווהפוניקה בחצר הבית היא הפופולארית ביותר; לאחר שהמערכת מתבססת היא אמינה מאד, קלה לתחזוקה ותענוג לעבוד בה. מגדלים מכל העולם משתפים מידע באחד ממספר פורומים הקיימים בתחום (לינקים בסוף הכתבה), ובאופן יחסי קל מאד להקים מערכת קטנה בבית. אנו ב LIVINGREEN מנהלים את הפורום הראשון בארץ שמוקדש כולו לאקווהפוניקה, וכל מי שמתעניין מוזמן להכנס, להתרשם לשאול וללמוד מנסיונם של אחרים.
למרות שהתהליכים הביולוגים המתרחשים במערכת אקווהפונית הם מורכבים ומרתקים, הציוד והתפעול של מערכת כזו אינם דורשים ידע מקצועי מוקדם. מערכת אקוופונית כוללת מיכל דגים, אגני גידול ירקות (המשמשים כפילטר ביולוגי), משאבה, מפוח אוויר, חלקי צנרת וחיבור למקור מים ואנרגיה וכמובן, דגים וצמחים.... ישנם הרכבים רבים של מערכות כאלו, בהתאם למקום
הזמין, לצרכים ולתקציב.
השילוב בין ההידרופוניקה למערכת אקווה-קולטורה מסתחררת (מיכל, משאבה, פילטר ביולוגי) הוא זה שיוצר את ה"קסם המיקרוביאלי" הנקרא אקוופוניקה.
יש מספר רב של תצורות והרכבים למערכות אקוופוניקה, כאשר הגיוון הוא בעיקר בשיטת גידול הצמחים.
על כל השיטות - יתרונות, חסרונות וטיפים מעשיים - בחלקו השני של המאמר.
כיוון שכל מערכת אקווהפונית היא מעל לכל יצרנית ולכולן יתרונות וחסרונות, הבחירה במערכת מסוימת תלוי בעיקר בשיקולים אישיים, מיקום, צרכים וזמינות משאבים.
ללא תלות בשיטת הגידול שנבחרה, מערכות אקווהפונית היא ברת קיימא ממספר סיבות :
§ גידול מזון בריא ומזין (אין שימוש בחומרי הדברה או אנטיביוטיקה)
§ שני גידולים במערכת אחת
§ דישון טבעי החוסך בעלויות
§ שתילה צפופה לגידול אינטנסיבי
§ גדילה מהירה יותר מגידול מקביל
§ צריכה פחותה של מים ואנרגיה מגידול מקביל
§ אין חשיפה לזיהומי קרקע
§ אין שפיכה של חומרים מזהמים לסביבה
§ רמת מודולריות גבוהה
§ ערך חינוכי רב
§ גידול אפשרי כל השנה (בחממה)
על סוגי הדגים שניתן לגדל במערכת נמנים דגים כאמנון (מושט), בורי, ברמונדי, פורל וכן דגי נוי כקוי, דגי זהב, גופי וכדומה.
מגוון הצמחים שניתן לגדל במערכות הוא רב ביותר, וכולל את כל ירקות העלווה, עשבי תבלין, עגבניה, מלפפון, סלק, פלפלים, קישוא, כרוב, ברוקולי ועוד ועוד.
חשוב לי לציין, כי הניסיון שלנו מגידולים במערכות אקוופוניות הוא חיובי ביותר. בחממה הקטנה שלנו בכרכור אשתי ואני מגדלים יבול רב של ירקות מזה שנתיים, ונהנים מאמנונים במשקל 800 גר' (!) מתי שמתחשק. כיוון שהמערכת מספקת תנאי גידול אופטימלים, קצב הגדילה של הירקות מואץ וניתן לשתול בצפיפות רבה. מערכת שבנויה נכון דורשת תחזוקה מועטה יחסית, מספר דקות ביום, אבל אני מבטיח לכם שתרצו לבלות לידה הרבה יותר!
הסוד להצלחה של המערכות הוא באיזון הנכון בין הדגים לצמחים, בהבנה בסיסית של התהליכים המשפיעים, ובכך שאנו מחקים את הטבע ביצירת אקו-סיסטמה זעירה שאנו מזינים בדגיגים חדשים ושתילים.
מערכת בוגרת ומבוססת מניבה בכל יום יבול של ירק טרי, טעים ובריא, ובין 30-50 ק"ג של דגים לשנה.
נספח א - קצת היסטוריה :
הרעיון של שימוש בהפרשות דגים לדישון ירקות (העיקרון הבסיסי של אקוופוניקה) הוא עתיק יומין. האצטקים נהגו להנדס 'צ'ינמפות', שתי וערב של תעלות ואיים מלאכותיים בהם הם גידלו יבולים מגוונים תוך ניצול הבוצה העשירה בתעלות. הסינים נהגו להקים מערכות אקולוגיות סימביוטיות שכללו דגים, ברווזים וצמחים אשר כל אחד בתורו מילא תפקיד בבריאות ושלמות המערכת.
בעת המודרנית, הראשונים ששילבו את התפיסה ההוליסטית היו ג'ון וננסי טוד, אשר יחד עם וויליאם מקלארני עיצבו ב1969 אב-טיפוס למעיין "תיבת נח" חקלאית שהייתה לחלוטין ברת קיימא ויכלה לקיים את צרכיהם התזונתיים של משפחה בת 4 נפשות לאורך כל השנה.
בשנות ה-80 צוות מאוניברסיטת צפון קרוליינה הקים מערכת אקווהפונית סגורה כניסוי מדעי. המחקר שפירסם אחד מהצוות, מרק מקמורתי, משמש כבסיס המדעי למערכות אקוופוניות בעולם כיום.
בתחילת שנות ה-90 זוג ממדינת מיסורי, פאולה וג'ון ספראנו הסבו את המערכת של צפון קרולינה ויצרו את ה-biofonics system, מערכת המחולקת לאונות שבה לכל אונה מיכל דגים מרכזי ו-6 אגני ירקות. המערכת שפיתחו הייתה אמינה, זולה, יציבה ומעל הכל מניבה, וככזאת שימשה ומשמשת מודל לחיקוי במקומות רבים בעולם.
בערך באותה עת, דוקטור ג'יימס ראקוצ'י ) (Rakocy) מאוניברסיטת איי הבתולה (UVI) ועוזריו פיתחו לראשונה מערכת אקווהפונית בקנה מידה מסחרי המבוססת על מיכלי דגים ותעלות ארוכות לגידול צף.
גם בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, גילו את הפוטנציאל הרב שטמון בגידולים אקוופונים וכבר למעלה מ-20 שנה שמבצעים ניסויים ואף מגדלים באופן תעשייתי ואינטנסיבי גידולים אקווהפונים. קיים שיתוף פעולה הדוק בין המוסד למחקר ופיתוח (מו"פ) לבין מוסדות שונים העוסקים בפיתוחים בתחומי החקלאות והמחקר, ובכללם תחנות הפיתוח והמחקר בגינוסר, דור, החממה המדעית בעין שמר, המכון הלאומי לחקלאות ימית באילת, מכון וולקני והפקולטה לחקלאות ומו"פ נגב והערבה.
* הכותב הוא שותף בחברת Livingreen שהוקמה ע"י ביולוגים ימיים בוגרי המסלול למדעי הים, מכמורת. החברה מתכננת ומקימה מערכות אקולוגיות כגון מערכות אקווהפוניקה - מערכות לגידול משולב של דגים וירקות, מערכות מחזור מים אפורים ביתיות, ובניית תוכניות לימוד במגוון תחומי קיימות ומחזור.
תמונות ואינפורמציה נוספת ניתן לקבל באתר שלנו:
www.livingreen.co.il
