גיליתי, יש לי אבא
מאז ומתמיד הייתי ילדה של אמא
אולי כי אבא כמעט לא היה בבית
הוא היה מגיע מהעבודה כשאני כבר ישנה
די טבעי כשחושבים על זה
עד היום שאני בת 25
התעלמתי ממנו
אני חיה איתו תחת אותה קורת גג
אבל לא חשה בנוכחותו, מתעלמת מקיומו לחלוטין
אני מגיעה מהעבודה, וכמה מפתיע, היום הוא כבר בבית לפני
אני נכנסת כמו רוח, לא אומרת אפילו שלום והולכת לעניינים שלי
לא מרגיש לי טוב, התעוררתי
ניסיתי להבין למה
הרי בורכתי בזוג הורים ואני רואה רק אחד כקיים בשבילי
זה נורא כי אבא שלי הוא הדמות הגברית הראשונה שאני נתקלת בה בחיי
הגבר שאמור להוות לי דוגמה ולתת לי כל מה שאני זקוקה לו
תמיכה, אהבה, בטחון, תשומת לב
דברים שהיום בגילי, אני לא יודעת לדרוש מכל גבר אחר
הרי חסמתי את אבא שלי עד היום מלדבר איתי בכלל
אז גם ממנו לא ידעתי לדרוש, לא היה לי מה כי הוא כאילו לא היה
מהיום שהחלטתי לקבל את אבי ערכתי איתו היכרות מחדש
גיליתי אבא למופת, גבר שבגברים
הייתי כל-כך גאה לגלות שזה אבא שלי, כאב קצת לגלות שפספסתי אותו כמה שנים טובות
אבל עדיף מאוחר
זה התחיל בזה שהסתכלתי עליו ובחנתי אותו מהצד
בתוך תוכי אמרתי "נעים מאוד, זה אבא שלי"
אחר-כך ישבתי מולו וחקרתי איתו ביחד את הילדות שלי
שיתפתי אותו בעובדה שהיה חסר שם, עקב צורת החיים של פעם
אבא בעבודה ואמא מגדלת ילדים, ואני מצאתי את עצמי קשורה לאמא
בגלל זה יצרתי איזושהי התעלמות מקיומו עד היום
בתור ילדה שרואה את אבא שלה פעם באף פעם
וכשהוא כבר בא הוא נותן לך את החיבוק העוטף הזה שאת מרגישה כה מוגנת
אבל אחרי כמה רגעים הוא שוב הולך
את מפתחת איזושהי מגננה מהעניין ונאטמת כדי לא להתאכזב
כן, קוראים לזה היום חרדת נטישה, גם את זה הפנמתי
התחלנו את השיחה כשני אנשים בוגרים שמנהלים דו שיח
שוב, כשני זרים כי כך הרגשתי
הרי אני לומדת להכיר אותו לא?
במהלך השיחה התחיל לעלות פרץ רגשות שסחף אותי עד דמעות
פתאום הילדה שבתוכי דיברה אל אבא שלה
וזה כל-כך כואב שבת אומרת לאבא שלה את כל הדברים האלה
היה חשוב לי להבהיר לו שאני לא מאשימה, אני באה לתקן את המצב
מחשבות ורגשות של ילדה הן לא המציאות של בחורה בת 25 שמסוגלת להבין למה דברים קרו כמו שקרו בעבר.
תוך כדי השיחה איתו הגעתי להרבה תובנות לגבי מי שאני היום, ולגבי התנהגויות מסוימות שלי במיוחד עם גברים.
היום אני חיה איתו בשלום
הכניסה שלי לבית אחרי יום עבודה מתחילה ב"היי אבא, מה קורה"?
היום אני יודעת שיש לי גבר בחיים שילווה אותי ויהיה בגב שלי כל עוד הוא קיים
הוא יתן לי כל מה שאני צריכה, אני יכולה לבקש, ואני כבר יודעת לדרוש
והאמת היא שאין לי כל-כך מה לדרוש, כי מאז השיחה שלנו
הוא הכי מנסה ומשתדל להוכיח כמה הוא שם בשבילי
שנינו נהנים מתשומת הלב הזו
בשבוע שעבר היה לו יומהולדת
לקחתי אותו למסעדה, רק אני והוא לבד
הוא מדבר איתי חופשי ואני איתו, על הכל
אין לי בושה לספר לו על הגברים בחיי
הוא נותן לי טיפים כגבר
הוא מספר לי על העבודה שלו
מתייעץ איתי
משתף אותי בדברים שמציקים לו אם זה בענייני המשפחה או כל דבר אחר
אין ספק שנהיה לנו קשר מדהים
וכל זה קרה מצעד אחד קטן שעשיתי
רציתי שינוי וקיבלתי
זה לא היה קל אבל זה היה שווה
זכיתי באבא... ועוד איזה אבא.... זה אבא שלי.... ורק שלי!!!!
הזכויות שמורות למיטליסטית >!<
