הפסיקה דנה רבות בשאלה הנדונה מה קורה שהורה מעסיק את בנו ו/או בתו במשרדו למשל? הפסיקה לא שללה את העובדה שקרובי משפחה אשר עובדים יחדיו לא יכירו בינהם יחסי עובד מעביד אבל קבעה כי הבדיקה תהיה יותר קפדנית.
המבחן העיקרי שבו יבחן בית הדין האם נרקמו בין אב ובנו יחסי עובד מעביד 1. האם עבודתו במפעל של הבן הייתה באופן סדיר 2. ואלמלא עשה אותה הוא הייתה נעשית ביד עובד אחר.
כלומר, בית הדין בוחן האם העסקתו של הבן במפעל אביו הינה הכרחית, האם באמת היה זקוק לעובד, האם בנו לא היה עובד עימו היה משלם לעובד אחר.
בית הדין יבחן את שעות העבודה והאם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה לבנו הוא ריאלי או סימלי.
נטל ההוכחה רובץ על בן המשפחה שטוען כי כן נרקמו יחסי עובד מעביד!
דוג' נדונה תביעה של תובע להכיר בתאונה שהתרחשה לו כתאונת עבודה. התובע עבד אצל אביו, ובעת פריקת מטען נפל לו מסור מהידיים ונגרם לו חתך עמוק באצבע.
התובע פנה לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה אך תביעתו נדחתה, גם בית הדין דחה את תביעתו של התובע וטען כי לא נרקמו יחסי עובד מעביד במקרה זה. בית הדין התרשם מעדותו הסותרת של התובע וקבע כי גירסתו איננה אמינה.
לסיכום, אם העסקת את בנך במפעל שלך, עדיף שזה יהיה באופן מסודר עם שעות מוגדרות ושכר הולם אחרת בית הדין עלול לא להכיר בינך לבין בנך ביחסי עובד מעביד ואם בנך יפגע תמצא את עצמך ניצב מול שוקת שבורה ואתה זה שיאלץ לשאת בכל ההוצאות לבדך של פגיעת ילדך.
