וידוי אישי
"את תאהבי לעשות את זה" - כך אמר לי מי שהיה המורה הראשון שלי לציור, כאשר הייתי בשנת לימודיי הראשונה באוניברסיטה בחוג לאמנות. זה היה כאשר המטלה שקיבלנו הייתה לצייר דיוקן עצמי. בציטוט זה אני גם פותחת את הפרולוג בעבודת הדוקטורט שלי, שאותה כתבתי למעלה מעשרים שנה אחרי שמשפט זה נאמר, כשכבר באמת היה ברור שאני אוהבת לעשות את זה.
המשפט שנאמר לי אז, מפי מי שהיה אמון עלי כמבין עניין מאין כמוהו, חלף מעלי כמו שגם חדר אלי. לא הבנתי מדוע הוא אומר זאת, גם לא ידעתי מה המשמעות של דברים אלה, וכשהתמסרתי לביצוע התרגיל, בעודי יושבת מול מראה, בוחנת את דמותי ומתמודדת עם כל השאלות ששואל את עצמו צייר כאשר הוא צריך לצייר את פניו שלו, לא הפסקתי לתהות ולשאול את עצמי "איך הוא ידע?"
הדמות שעלתה על הנייר אם בפחם, אם בעפרון, אם בצבע ובכל טכניקה אפשרית הטרידה את מנוחתי, ובכל פעם שבתי אל המראה על מנת לבצע ניסיון חדש שהעלה תוצאה אחרת. שכן, אני הייתי המודל, אני הייתי הסובייקט שבחן את עצמו האובייקט שנשקף לו מהמראה. תמיד אולי אותה אחת אך הציור גילה לי שבכל פעם הייתי אחרת.
זה הפך להיות חקר עצמי מודע ולא מודע - ולימים זה הפך להיות הנושא המרכזי בעבודת הדוקטורט שלי. אכן, הוא, מורי דאז, צדק בהנחת היסוד שלו. אך המילה אהבה היא לא המילה שמתארת אל נכון את הסיטואציה. זו חקירה, זה חיפוש, זה אולי גם חוסר נחת במידה מסוימת, זה מסע.
הענקתי לעצמי את השוטטות במסע זה, הפכתי זאת למחקר ממשי ואמיתי, מסרתי את עצמי לעצמי ולמטרת המחקר, ויצאתי ממנו עם חומרים, תוצאות ותובנות שגם אחרים יכולים לקחת ממנו משהו ויותר.
המעבדה הפרטית שלי הפכה לימים להיות ,וכתוצאה ממנה, סדנה פתוחה שבה גם אחרים יכולים לקחת בה חלק ולקצור כל אחד את פירותיו הוא. ניסיוני הרב בתחום, הכולל גם את תוצאות המחקר ואת דרכי החקירה, והשילוב שאני מציעה בין הרוח והנפש היוצרת, המחפשת, המתהווה, ובין ההבנה המודעת - מתממשים עתה ומתקיימים בסדנה ליצירת הדיוקן של ה 'עצמי' שמשתמשת בפעולה האמיתית של ציור דיוקן עצמי כבסיס למסע חווייתי של האדם עם עצמו.
בסדרת המאמרים הבאים אציג את השאלות השונות שנשאלתי ביחס לסדנא זו ואת תשובותיי אשר אליהן אני מתייחסת אחת לאחת בהרחבה ובתשומת לב.
רבים גילו עניין, ולא תמיד הבינו מדוע הם עצמם מתעניינים בסוג זה של פעילות. לפיכך ביקשו לחקור עניין זה לעומקו ולרוב ביקשו שאחדד ואפרט, ושאלו
למי מיועדת הסדנא -
המשפט "אני מחפש את עצמי" הפך להיות שחוק במקצת, כמו שגם המילה "העצמה", נראה שכולם מחפשים את עצמם, נראה גם שאין הם ממש מכריזים על כך קבל עם ועדה, נראה שיש כאן מצד אחד כמיהה אמיתית פנימית של חיפוש אך מצד שני קיים סוג של חשש להודות בכך אם בפומבי ואם בפני עצמך.
בעידן שבו אנו חיים, מרכזיותו של הסובייקט, המודעות לעולמות הנפש הפנימיים, הרצון לחיות חיים בעלי משמעות, למימוש עצמי, להגשמה, וכן, גם להעצמה הם חלק מחיינו. מושגים אלה קיבלו מקום, הכרה, ומוכרים ומוגדרים כצורך לגיטימי. פרנקל בספרו 'אדם מחפש משמעות' אף מדגיש וטוען שהצורך לחיות חיים בעלי משמעות הוא צורך קיומי, בסיסי ועובדתי. אדיר כהן בספרו 'אלף הפנים של האני", מסביר שהצורך של האדם לגלות את סיפור חייו, לעצב אותו, להרחיב אותו ולתת לו מקום, הינו חלק מתהליך פסיכולוגי שתורם לבריאות הנפש ולחיזוקה. זוהי כלשונו "עבודת הבנייה באתר של הנפש".
דברים אלה שהם רק מקצת ממה שנאמר בספרות המקצועית על הצורך של האדם לחבור אל נפשו פנימה, ולהציב את קיומו שלו כעניין בעל ערך, בבחינת 'מי אני' ברוח השאלה הסוקראטית ו'מהו האדם' ברוח השאלה הבובריאנית.
סדנת 'דיוקן עצמי' מציעה דרך חווייתית שהיא מעין יציאה למסע אישי ויצירתי לגילוי, עיצוב, הכרה והתפתחות ה' עצמי'.
למי, אם כן, היא מתאימה?
- למי שסקרן ומתעניין בעולמו הפנימי הפרטי שלו, ומעוניין להגיע למקומות שיובילו אותו לצמיחה, התפתחות, העצמה וחיזוק.
- למי שמעוניין להעשיר את עולמו הפנימי ולהשיג מימוש, השלמה וגיבוש של אישיותו (או כמו שאומרים בפסיכולוגיה - לחבר את כל החלקים של אישיותו ליחידה אחת שלמה וזורמת).
- למי שמעוניין, בתוך תהליך התפתחות זה להתנסות בפעילות ייחודית שמעניקה בו זמנית תהליך חווייתי מעצים.
- למי שמעוניין לחוות חוויה של עשייה, יצירה והתפתחות שיש לה מרכיב מתגמל אפקטיבי בזמן אמת (התוצר/ציור המוגמר).
- למי שמעוניין בתוך תהליך זה וכחלק נלווה ובלתי נפרד ממנו לפתח גם כישורים יצירתיים מעשיים, לשכלל מיומנויות, לרכוש כלים חדשים וטכניקות. במילים אחרות להרוויח בנוסף להתפתחות הנפשית הפנימית גם ידע ומיומנות חדשים.
- למעוניינים להוסיף לחייהם ערך, עניין ומשמעות - ולעשות זאת בדרך אחרת ושונה.
- למי שחלם להתנסות בציור ולא העז.
- גם למי שכן עוסק בציור ומעוניין לפגוש ולהכיר דרך אחרת, שונה, וייחודית ולהרחיב את עולם הידע שלו ואת היכולות בתחום זה.
- ומעבר לכל מה שנאמר כאן, סדנא זו מיועדת לכל מי שפשוט רוצה, גם אם אינו מבין עדיין מדוע הוא רוצה בכך.
אפשר לסכם זאת ולומר שסדנא זו מתאימה למי שמעוניין לקחת את נפשו שלו ל"חדר כושר" להפעיל אותה, לאמן אותה, לפתח אותה וכל זאת למען 'תחזוקת העצמי".
גם כאשר הגיעו אלי מתעניינים, אם מטעמם עצמם ומתוך דחף אישי ועצמי שהוביל אותם אלי, או אם משום ששמעו, גילו או קראו את דבריי במקומות אלה ואחרים, עדיין לפעמים עלתה שאלה נוספת, שנשמעה קצת כללית יותר.
מהן מטרות הסדנא ?
היו אלה אנשים שאכן כבר ידעו והבינו מה הם רוצים מעצמם. עכשיו הם ביקשו לדעת ממני מהם המטרות של סדנא זו באופן ספציפי, וכיצד היא באמת יכולה לתת להם מענה, כמי שאכן באמת רוצים לצאת למסע חווייתי ולקחת את העצמי שלהם למסע העצמה.
עדי צמח מסביר לנו שתפקידו של האדם וחובתו כלפי עצמו הוא להתעצם, כלומר להיות יותר. הפוטנציאל שגלום באדם הוא עצם - גרעין - משהו שיכול להתפתח ולהיות עץ בעל נוף רחב, כלומר להיות עצום ורב - זהו העצמי, מעצם בסיסי, יכול להיות עץ עצום. במילים אחרות, העצמי הוא מה שהינו ומה שהוא יכול להיות.
אחת הדרכים לתת לנפש מרחב על מנת שתוכל אכן להתרחב היא דרך מה שנקרא, 'משחק' 'שעשוע' במובן המאד רציני של המילה כפי שאומרת ג'וליה קמרון "הפרדוכס של החיים היצירתיים טמון בכך שכדי לקחת את עצמנו ברצינות עלינו ללמוד להשתעשע".
אם כן, מה מטרות הסדנא הזאת, כאשר היא מכוות כלפי האדם ונפשו מצד אחד, ומעניקה תחום ייחודי ומיוחד מצד עצמה.
- לאפשר לאדם לבטא את עצמו, לתת דרור לעולמו הפנימי ולדעת להשתמש בכלים שמאפשרים לבטא באופן אישי וייחודי את עצמו.
- להשתמש בכלים ייחודיים שמאפשרים גילוי וחשיפה של העצמי, לעצמי.
- להשתמש בכלים שמאפשרים ליצור תוכן בחיים, ומכאן גם משמעות.
- לאפשר יצירת תוכן שמגיח מתוך עולם ויזואלי - צורני, פיזי, חושי ומוחשי.
- לפגוש את העצמי ולייצר תהליך שתורם לחיזוק העצמי, ולחיזוק הדימוי העצמי.
- לאפשר למשתתף לעבור תהליך ייחודי ולא שיגרתי שתורם לגיבוש האישיות ולמימושה.
- לאפשר למשתתף לגלות בעצמו יכולות חדשות (שהיו מודחקות, או חסומות, או לא ידועות).
- לפגוש את תחום ציור דיוקן עצמי מזווית ראייה אחרת.
- להכיר עולם של ידע ושל דרכי יישום חדשים (למי שלא מגיע מתחום האמנות)
- לאפשר למשתתף ליצור לעצמו מרחב אישי ועצמי חדש (בפסיכולוגיה מטרי מתאר זאת כ 'בית לנפש', וברוח וירג'יניה וולף, יהא זה 'חדר משלך' לגבר או לאשה.
סדנא זו מתכוונת להפגיש אותך במודע עם עולמות אחרים שקיימים בך. כמו שאומר יונג ש"התודעה היצירתית משתעשעת באובייקט שהיא אוהבת". סדנא זו מאפשרת למשתתף להימצא בסביבה מאפשרת כפי שמתאר זאת ויניקוט, שבה התודעה היצירתית אכן תוכל להשתעשע באובייקט שהיא אוהבת. שכן אמנות ויצירה הנם משחק ושעשוע מאד רציניים, כפי שנראה במאמרי ההמשך.
השאלות שהוצגו למעלה מתייחסות מצד אחד למשתתף, ומצביעות על המשתתף שאליו מכוונת הסדנא, ומצד שני מציגות ומתארות את הסדנא מבחינת מטרותיה.
התשובות מצביעות על פעילות מסוימת שמאפשרת למשתתף להגיע לרווחה נפשית, התפתחות גילוי, והעצמה, בדרך חווייתית. צריך לציין שגם תיאור המשתתפים, וגם מטרות הסדנא כפי שהן מוצגות כאן, הם למעשה דברים שניתן להשיג בדרכים שונות ואחרות. אך כאמור, סדנא זו מתמקדת באמנות, יצירה, ובז'אנר הספציפי שעולם האמנות מגדיר כ 'ציור דיוקן עצמי'. לפיכך השאלה הבאה שנשאלתי הייתה מדוע אם כן, דווקא ציור? ומדוע דווקא ובמיוחד ציור דיוקן עצמי?
במאמרי הבא ( חלק II ) - אתמקד בשאלות שאכן מתייחסות לנקודות אלה - מדוע ציור? מדוע ציור דיוקן עצמי? מה אפשר לומר על שפת הציור? ואיזה צורה של עבודת ציור אמורה להיות בסדנא?
נורית-ארט:סטודיו ליצירה מחקר. ד"ר נורית צדרבוים - יוצרת וחוקרת בינתחומית http://www.nuritart.co.il >
