affiliate program או תוכנית שותפים - חלק 2 

מאת יורם אזרק
חלק 2 מתוך  3

חישוב העמלה המגיעה לאתר המפרסם 

אחד התפקידים של תוכנת האפיליאייט הוא לחשב את העמלות המגיעות לכל אפיליאייט. החישוב נעשה לכל אפיליאייט בנפרד, וכל אפיליאייט יכול לראות את הכספים שהצטברו לזכותו בחשבונו בתוכנית. בחלק מהתוכניות ישנו מינימום מסוים שצריך להצטבר בחשבונו של אפיליאייט לפני שהוא יוכל לבצע משיכה.

2 tier או "אפיליאייט של אפיליאייט" 

העמלה המגיעה לאפיליאייט, כמו כל דבר בחיים, נתונה למשא-ומתן, ואם מדובר באפיליאייט שיודע לייצר טראפיק ולהביא לקוחות, הוא בהחלט יוכל לקבל עמלות גבוהות יותר מהאתר המסחרי. אחת התוצאות לכך היא יצירת שכבה שנייה (ולפעמים גם שלישית ורביעית) של אפיליאייטים. כלומר, אם אתר מסחרי מציע לדוגמה, לאפיליאייט, 25$ עבור כל לקוח שיבצע רכישה באתר, אפיליאייט גדול יוכל במשא-ומתן לקבל נניח 30$ ללקוח. המשמעות היא שכעת יוכל האפיליאייט להציע, נניח, 27$ לכל אפיליאייט שירשם דרכו (כאפיליאייט) לאתר המסחרי (סכום גבוה יותר מאשר בתוכנית המקורית באתר המסחרי). כלומר, תוכניות אפיליאייט שמאפשרות 2 tier הופכות להיות אטרקטיביות לאפיליאייטים גדולים. זו גם הסיבה להקמת חברות אפיליאייט – כלומר, חברות שאינן מייצרות או מוכרות דבר, וכל תפקידן הוא לגייס לקוחות ואפיליאייטים לאתרים אחרים. דוגמה לחברה כזו היא אמפייר פוקר של נועם לניר שהונפקה בבורסה. החברה עסקה בשיווק הקזינו של 888 ובפוקר של PartyPoker כאשר על כל לקוח שהגיע דרכה או דרך אפיליאייט שהיא גייסה חתכה החברה אחוזים. כלומר, לאפיליאייט קטן היה עדיף להירשם לתוכנית האפיליאייט דרך גורם משנה ולא באופן ישיר.

הונאות של אתרים מפרסמים  

חלק מתוכניות האפיליאייט, בגלל התנאים שהן מציעות למפרסמים, נחשפות להונאות. ישנן צורות רבות ומגוונות לרמות תוכנית אפיליאייט, ולמעשה כמעט בלתי אפשרי להקים תוכנית אפיליאייט שתהיה חסינה מפני רמאויות. גם היום לא מעט אנשים מרוויחים לא מעט כסף מהונאות שיטתיות של תוכניות אפיליאייט. אחד הדוגמאות המפורסמות להונאה של תוכנית אפיליאייט היא תוכנית ה-Adsense של Google. מדובר בתוכנית שבה האתר המפרסם מקבל תשלום בכל פעם שמבקר באתר מקליק על פרסומת של Google (למעשה הפרסומת היא של אתר מסחרי אחר, צד ג', המשתתף בתוכנית הפרסום של Google, ולא בפרסומת של Google עצמה). תנאי התוכנית הביאו לכך שחלק מהאתרים המפרסמים בנו רובוטים שכל תפקידם היה לבצע הקלקות פיקטיביות על מודעות של גוגל באתר שלהם. מי ששילם את מחיר ההונאה היה האתר המסחרי ולא Google עצמה. למעשה Google אפילו הרוויחה מההונאה מכיוון שעל-פי תנאי התוכנית, Google והאתר המפרסם מתחלקים בכסף שמשלם האתר המסחרי עבור כל הקלקה. למרות זאת, מכיוון שהדבר פגע באמינות של תוכנית הפרסום של Google, נדרשה Google לפתח כלים לזיהוי ולמניעה של הונאות מסוג זה.

כסף ותשלומים  

רוב תוכניות האפיליאייט מציעות מגוון צורות תשלום לאפיליאייטים, מהעברות בנקאיות, דרך שיקים, ועד תשלום באמצעות צורות תשלום אלטרנטיביות (כגון PayPal). מכיוון שפעילות האפיליאייטים היא גלובלית, לאתר מסחרי קשה מאוד לבצע הנהלת חשבונות רב-לאומית (איך מחשבים את אחוז המע"ם וכמה מס צריך לנכות לאפיליאייט טורקי שהוא הבעלים של חברה גרמנית שיושבת על שרתים באוסטרליה?). לכן ברוב התוכניות חבות הדיווח והתשלום לרשויות המס היא על האפיליאייט ולא על האתר המסחרי. כלומר, האתר המסחרי מעביר את התשלום לאפיליאייט ללא ניקוי מס כלשהו, ועל האפיליאייט להסדיר את נושא המיסוי בהתאם לשטח השיפוט בו הוא נמצא. כמובן ששיטה זו טובה הן לאפיליאייט והן לאתר המסחרי. האתר המסחרי נמנע מהצורך לבצע חישובים מורכבים ולנהל הנהלת חשבונות רב-לאומית עבור כל אפיליאייט בנפרד, ואילו לאלפי אנשים בעולם מהווה השתתפות בתוכנית אפיליאייט השלמת הכנסה למשכורת החודשית.

כיצד לחשב החזרות, הונאות, וביטולי עסקה באתר המסחרי?

כל תוכנית אפיליאייט קובעת את המדיניות שלה באופן עצמאי. ישנן תוכניות שבהן האפיליאייט הוא שותף מלא. כלומר, מחשבונו של האפיליאייט יקוזזו עסקות שבוטלו, החזרות, והונאות, ואילו באתרים אחרים האתר המסחרי יספוג את ההפסדים והאפיליאייט יהיה שותף רק בהכנסות. גם פה חשוב לקרוא את תנאי התוכנית, ובמידת הצורך אפילו להתמקח.