מהי מוסיקה בשבילי? 

בחושבי על המלה "מוסיקה",קצת מתקשה אני להגדירה בכמה מלים "יבשות".ובכל זאת,מתחילות לצוץ כמה השפעות מסביבי ביחס למלה זו.עוד מילדות,המפגש עם המוסיקה (הן בנגינה בפסנתר והן בהקשבה למוסיקות שונות) ניתק וחיבר כאחד.זוכרת ימים רבים בהם הייתי בחדר עם דלת סגורה וטייפ פשוט-שיצר ומילא עולם שלם.מתנתקת מהמציאות השגורה בבית ונפתחת לעולם קצת שונה-עם שקט אחר וקצב חיים אחר.הקשבה ועניין.נוצרה בי עירנות ובד בבד רגיעה עד כדי מנוחה. הרגשתי בתוך הבית.בביתי שלי עם משפחתי,בתוך הבית הפרטי:נפשי-רגשי.איזה עושר...

בדיעבד,ההתחברות למוסיקה איפשרה לי למצוא את עצמי בהתנהלות בחיים,בתיפקוד היום יומי.השקט והעניין שיצרה בי ההאזנה למוסיקה עזרו לי להגיב למציאות הסובבת אותי ממקום שקט ורגוע יותר.אפשר לאמר שהמוסיקה עזרה לי להרגיש נעימות ולהעבירה הלאה.ואם מסתכלת קצת מבחוץ,טבעי ובריא ה"דבר"-למצוא משהו שמעניין אותך ולהיות בו.להכירו טוב יותר ולהעמיק בעניין.אתה מרגיש טוב מזה?אתה מקרין זאת לאנשים שסביבך.התקשורת בפנים והתקשורת בחוץ יפה ובריאה יותר.זה כשלעצמו דבר לא פחות חשוב.אולי זו מטרת החוגים שאנו נוטים לקחת?האם אני כהורה מקשיבה לרצון ילדי או אולי בוחרת משהו שתואם את ציפיות הסביבה?שרק נראה טוב,אך לא מרגיש כל כך טוב בפנים.מי הבוחר? ידוע שרצון מפתח יכולת,מסוגלות.הקשבה לרצון הילד יכול להוביל לזריעת זרעים עתידיים למבנה האישיות שלו.לפעמים הילד לא ממש יודע מה הוא רוצה.הוא בוחר בזכות חברים שלו.רוצה להשתייך אליהם.גם זו דרך להתחיל משהו חדש.להיפתח למשהו נוסף.

אני מתבוננת בתוכי.מתבוננת סביבי.נמצאת בערנות.דברים מסויימים מתחברת אליהם,ואחרים-לא.בוחרת מה לקחת לתוך עצמי.מה לשייך לעולמי.מה טוב לי ומה לא.מזהה מי אני,ומי אני רוצה להיות.מעצבת את עצמי.לא מנסה לשנות את האחרים.יודעת שבחוץ יש הכל.חלק מתאים לי וחלק לא.לומדת כל הזמן אלו דברים נוגעים בי,ואיזה דברים,במודעות,לא נותנת להם להיכנס לתוכי.ובתור מטפלת במוסיקה,חושבת שזה אחד הדברים שאני עושה-עוזרת לאדם עצמו ,קודם כל ,להכיר את עצמו.לקבל את עצמו.לבנות מודעות גבוהה יותר ולקחת יותר אחריות על חייו.לא לשנות את המציאות,אלא יותר איך להגיב למציאות הסובבת אותנו,למצבים שלא כל כך נעימים לנו.להכיר יותר על מה אנו צריכים לעבוד-סבלנות,חשיבה חיובית,פרופורציות,הנמכת ציפיות ועוד.דרך הטיפול תהיה בהתאם לגיל המטופל,לרמת התפתחותו,לצרכיו.אין צורך לציין שקיים הבדל בין ילד למבוגר,בין צרכים "רגילים" לצרכים "מיוחדים".ההסתכלות היא אישית לאדם עצמו.כולנו מחפשים רגישות,יחס,מקום,הקשבה.אסיים במשאלה-שנזכה כולנו לגדול ולהתפתח.   ועוד משהו,ראוי לציין שהתייחסתי למטרת הטיפול והשמטתי מעט את השימוש במדיום של המוסיקה בזמן הטיפול.ואולי זו הייחודיות של סוג טיפול כזה,המאפשר לשלב מלים ומשחק צלילים כאחד.הנאה לצד למידה.גילוי לצד הפתעה.נחישות והתמדה.