אז החלטתם להתגרש. אתם אולי חשים הקלה מסוימת שכן זו לא החלטה קלה בכלל,
אבל מה בנוגע לילדים?
כיצד הם יחושו?
כיצד מודיעים להם?
מה יקרה אחר כך וכיצד דואגים שהילדים לא ירגישו נטושים או אשמים?
חשוב להבין שעבור ילדים חווית הגירושין היא חוויה קשה לרוב ומשונה, אתם משנים את חייהם לחלוטין, ומסיבה זו רצוי להסביר להם מה קורה במקום להניח שהם ממילא לא קולטים מה קורה (האמינו לי, ילדים, צעירים בככל שיהיו, קולטים הרבה יותר ממה שנדמה לנו), לשתף אותם בתהליך ולא להיעלם להם לפתע מהבית.
מה יטריד ילד שהוריו מתגרשים?
למרות שאתם שלמים (מי יותר ומי פחות) עם ההחלטה להתגרש, מבחינתו של הילד זו תקופה חסרת ודאות וחסרת ביטחון מה יקרה ואיך ישתנו החיים עבורו.
מה מעסיק את הילד בתקופת הגירושין?
ילדים עלולים לקחת את האשמה על עצמם בגירושין, שהם היו "לא בסדר" ולכן ההורים בוחרים להתגרש.
ילדי גירושין פוחדים מהצפוי להם; איזה קשר יהיה להם עם ההורים, עם איזה הורה יגורו, באיזו תדירות יפגשו את ההורה השני, אם ייאלצו לבחור בין ההורים ועוד.
עניין המגורים מטריד רבים מילדי הגירושין, איפה הבית, אם ייאלצו לעבור דירה ולעזוב את חבריהם ואת הסביבה המוכרת וכו'.
ילדים מבוגרים יותר יוטרדו מהשפעות הגירושין על המצב הכלכלי המשפחתי למשמעותו לגביהם ולגבי חיי היום יום שלהם.
איך כדאי להכין את הילדים לגירושין?
כדי לייעץ להורים להתמודד עם הילדים ולילדים להתמודד עם המצב, ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי משפחתי על מנת לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים בין כל המעורבים בגירושין, הורים וילדים.
אל מול איש מקצוע יכולות לצוץ שאלות ודאגות שלא יועלו בפני ההורים כדי לא להדאיג, או בגלל פחד (כמו: אמא כבר לא רוצה אותי, אבא לא רוצה אותי יותא וכדומה).
טיפול משפחתי ייעשה בכמה מישורים: מול ההורים; הדרכה לגבי התהליך ומה כדאי לעשות, מול הילדים; העלאת בעיות ודאגות, כל המשפחה יחד או הורה וילד.
תקשורת תקינה והתנהלות נכונה יכולה להקל על תהליך הגירושין, מבחינת כל הצדדים המעורבים, ילדים והורים.
הודיעו לילד על החלטת ההורים ברוגע ובצורה שקולה, רצוי ביחד כדי שהילד יראה שההורים עדיין מסוגלים לכך. כדאי לתת לילד זמן הסתגלות ולא שאחד ההורים ייעלם פתאום מהבית.
הקפידו לציין מדוע אתם נפרדים בנעימות (בלי להאשים אף אחד) על מנת שהילדים לא יאשימו את עצמם בכך.
הבהירו לילד שלגירושין אין קשר אליו או לאהבה שלכם כלפיו ושאתם הוריו ללא קשר למה קורה ביניכם.
הסבירו לילד את השינוי הצפוי בחייו.
פנו זמן לשאילת שאלות וענו עליהן כמיטב יכולתכם. אם הילד שואל משהו שאין לכם תשובה עליו, אמרו לו שאינכם יודעים עדיין והבטיחו ליידע אותו כשתחליטו.
נסו להשאיר את חיי הילד יציבים ככל האפשר מבחינה חברתית ומבחינת סביבת המחייה שלו.
ידעו את הצוות החינוכי לגבי הגירושין ואימרו להם לגלות עירנות וקשיבות לשינויים פוטנציאליים.
המנעו מלפצות את הילד במתנות, צעד זה עשוי לגרור בעיות אחרות ותחושת פגיעה עמוקה.
הרשו לילד להתבטא. סייעו לו לבטא את רגשותיו והבהירו לו שזה לגיטימי לכעוס ולהיות עצוב.
תגובות אופייניות לילדי גירושין
חרדת נטישה
תחושת אובדן
כעס
תחושת דחייה
תחושת אשמה
בדידות
תקווה שהגלגל יחזור לאחור
הפיכה להורה קטן עבור ההורה או האחים
מה השלבים שעל ילדי הגירושין לעבור?
חזרה לשגרת החיים.
לחדול מהאשמה עצמית ומכעס.
לחדול מתקווה שההורים יחזרו לחיות ביחד.
הכרה במציאות הקיימת.
השלמה עם המצב המשפחתי החדש.
