בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 1059/09, בעניין חיים שביט) קיבל ביום 3/10/10 תביעה לדמי אבטלה של בעל שליטה ששימש כמנכ"ל החברה.
בית הדין קבע כי הייתה קיימת הפרדה בין עבודתו בחברה, לבין היותו בעל שליטה, ועל כן, הוא זכאי לדמי אבטלה.
תקציר עובדתי
המבוטח עבד כשכיר בחברה משנת 1992. מיום היווסדה הועסק בתפקיד זוטר והתקדם עד לתפקיד המנכ"ל, בעל מניות הרוב היה אחיו של המבוטח.
ביום 14/1/1998, הוחלט להקצות לו מניות בשיעור 4.95%, לנוכח תרומתו רבת השנים לחברה. באותו מעמד, הוקצה אותו סכום מניות, מאותן נסיבות, לעובד אחר, ללא קשר משפחתי לבעל השליטה בחברה.
המבוטח פוטר ביום 31/7/2008 עקב הפסקת פעילות החברה, יחד עם כל שאר העובדים,למעט 2 שומרים.
תביעתו של המבוטח לדמי אבטלה נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בנימוק שהיה בעל שליטה בחברת מעטים, ולכן אינו מבוטח בביטוח אבטלה.
לענין זה יצוין, כי חוק הביטוח הלאומי מפנה לסעיף 32 לפקודת מס הכנסה, המגדיר "בעל שליטה", כמי שמחזיק במניות במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, ב- 10% ממניות החברה, או ב- 10% מכוח ההצבעה בחברה, או בסמכותו למנות מנהל.
סעיף 76 (ד) לפקודה מגדיר את המונח "קרוב ": לענין זה - בן זוג, אח, אחות, הורה....."
סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי בעל שליטה בחברה אינו מבוטח בביטוח אבטלה מ- 1/1/2004.
לטענת המבוטח, בשל מחלת אחיו בעל השליטה בחברה בשנת 2000, מונה למנכ"ל החברה.
החלטה
בית הדין מציין כי המבוטח, בהיותו מנכ"ל ובעל אחוז מסוים מהמניות , הוא בעל שליטה בחברה, ולפיכך אינו יכול לקבל דמי אבטלה בהתאם לסעיף 6ב כאמור.
עם זאת, בית הדין נשען על הלכת גרוסקופף (עב"ל 20182/97) - לפיה אדם הוא עובד החברה כאשר מוכח כי העבודה מתבצעת כנגד תמורת "שכר" וכאשר שולמו עבורו דמי הביטוח כעובד.
בית הדין בחן האם במקרה הנדון ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של המבוטח כעובד לבין פעילותו כבעל שליטה.
בית הדין ציין כי המניות הרגילות שקיבל המבוטח הוקצו גם לעובד נוסף בחברה שאינו קרוב משפחתו של המבוטח.
התרשמות בית הדין, "כי מדובר בהעסקה אמיתית באדם שהחל עבודתו בחברה מלמטה, וטיפס בסולם המשרות עד למשרת מנכ"ל שהתפנתה בעקבות פגיעתו הרפואית של אחיו, בעל השליטה בחברה. כמו כן, התרשמותו שבהעברת 4.95% מהמניות לתובע (כך מופיע במקור - א.א.ח) לא היה כל קשר להיות בעל השליטה והתובע אחים והוכחה לכך מצאתי בכך שבאותו מעמד בוצעה אותה הקצאה לעובד נוסף, שאינו בקשר משפחתי עם בעל השליטה בחברה".
בית הדין העיר כי המל"ל לא בדק כל הפרטים לעיל ודחה את תביעתו של העובד רק בשל קרבתו המשפחתית לאחיו.
התביעה התקבלה.
לדעתנו, מדובר בהחלטה מפתיעה, שכן החל מ- 1/1/2004 מכוח סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, המל"ל נוהג באופן גורף לגבי כל בעל שליטה, ונוהג לדחות תביעות של בעלי השליטה לדמי אבטלה מבלי לבחון מהותית תנאי העסקתם, כמו כן נציין כי פס"ד בעניין גרוסקופף ניתן טרם שינוי החקיקה בסעיף 6ב לחוק.
חיים חיטמן
