בדיקות תוכנה הן שלב הכרחי שכל תוכנה חדשה חייבת לעבור, דקה לפני שהיא מגיעה ללקוח. ברם, לא כל חברת פיתוח תוכנות חושבת שכדאי להוציא כסף על חברה חיצונית לבדיקת תוכנה, וסבורה שהתוכניתן עצמו יכול לבדוק אם התוכנה מכילה באגים או תקלות. זוהי טעות ביסודה, מאחר ובודק התוכנה הוא בדרך כלל טיפוס אחר לחלוטין מאיש הפיתוח, ולא בהכרח שזה אותו טיפוס שיגויס לחברה בה עובד המפתח. בדיקת תוכנה דורשת משמעת סיזיפית ומתישה, בהרבה מקרים, כשבודק התוכנה עובר ממש על כל פרט ופרט בתוכנה ומחפש בעצם את התקלה שעלולה להרוס למשתמש הסופי את חווית השימוש. ברור שאף אחד לא כותב תוכנה עם באגים בכוונה, אך מה לעשות שבאגים מלווים את תהליך הפיתוח וכדאי מאד שמישהו חיצוני, שאינו מעורב בתהליך הדיזיין עצמו, יבדוק את התוכנה וימצא את הפגמים, אם יש, דקה לפני שזה מגיע ללקוח..
השלב האחרון המפריד בין המתכנת המותש, שמאחוריו שעות רבות של פיתוח, ובין עלייתה לאוויר של מערכת חדשה הוא בדיקת קבלה למערכת. מדובר בבדיקה אחרונה במתכונת המערכת הנוכחית, שמטרתה הסופית לא תמיד זהה. יש כאלה שסבורים שמטרת בדיקת קבלה היא מציאת תקלות אחרונות שלא אובחנו עד כה. מפתחים אחרים חושבים שבדיקת הקבלה אמורה להיות סוג של חזרה גנרלית: הרצת המערכת בסביבה חדשה, בדרך כלל סביבתו של מזמין התוכנה, כדי לראות איך היא מתפקדת ב"לייב", כלומר בתנאים חדשים ובסביבת עבודה חדשה. מאחר ומדובר במערכת חדשה שמוטמעת בתוך מערכת קיימת, נושמת ובועטת, עלולות לצוץ בעיות שלא ניתן היה לנבא אותן מראש, ובדיקת קבלה מהווה הזדמנות נהדרת לעלות על כל התסריטים העתידיים שעלולים לגרום לכך שהמערכת תיתקע, תיקלע לעומס או תיצור קשיים בעבודה היומיומית של הלקוח.
