מה שלום החבר הדמיוני שלכם היום, ילדים? והאם ילדיכם בעלי ראיה על-חושית? 

מה שלום החבר הדמיוני שלכם היום, ילדים?

בעיתון היומי של היום מצאתי כתבה עם מסר להורים- כיצד לסייע לילדכם להבחין בין דמיון ומציאות בשעה שהוא מתחבר ל'חבר הדמיוני' שלו ואני רוצה להתייחס לנושא מנקודת מבט אחרת.

 אם נרשה לעצמנו לפתוח מעט את התודעה ולצאת מהקופסה, נוכל לאפשר לעצמנו להבין שנולדנו, כ ו ל נ ו, מחוברים לרובד הנשמה שלנו, ש'מדברת' איתנו ויוצרת קשר דרך התגלמות סימבולית, כדוגמת 'חבר', מלאך וכד'.

כילדים אנו רואים את העולם שמעבר, את ההילה, את מרכזי האנרגיה- הצ'אקרות, את מה שנמצא מעבר לחמשת החושים. רק אחר כך, כתוצאה מחיברות וחינוך לדרכי המחשבה של עולם המערבי המודרני, אנו מנתקים קשר זה ונכנסים במלואנו לתפיסה הארצית גרידה.

נסו בעצמכם ותיווכחו:
צרו דיאלוג עם ילד קטן, בגיל שבו הוא יכול לבטא מילים ראשונות, מבחין בצבעים וכד',
אך בשלב שבו עדיין לא התפתחה אצלו שפה עשירה. זה השלב שבו עוד לא 'התקלקלו' מנגנוני החישה הרוחניים שלו.
בזמן שהוא /היא רגועים מאד (וגם אתם..) תשאלו אותם איזה צבע הם רואים באזור הלב שלכם? ואיזה צבע באזור הגרון?.. כשניסיתי זאת עם בתי כשהיתה קטנטונת, היא דיווחה לי את צבע הצ'אקרה שנמצאת בכל אזור (ירוק בלב, כחול בגרון).

כשביקרנו פעם אצל זוג מכרים, יצא לי באקראי לספר על זה. שבוע לאחר מכן מתקשרת אלי המארחת, ובהתרגשות מספרת לי שקרה הלא- יאומן.
"בעלי, הציני, הריאליסטי לחלוטין, החליט לבדוק העניין" היא מספרת לי. בעודו עם בנינו בפינת המשחקים, שאל אותו מה הצבע שהוא רואה אצל אבא באזור מרכזי האנרגיה השונים. הילד, שלא יודע עדיין את שמות הצבעים, הצביע על חלק כזה או אחר של מתקני השעשועים, שיש לו אותו צבע של הצ'אקרה!

אני לא יודעת מה אתכם, מבחינתי עם עובדות אי אפשר להתווכח.

אחד הדברים שאנו חולקים בסדנאות שלנו הוא סיפור מקרה מקסים, שבו פגשנו בארוע חנוכת בית של חבר, אשה שישבה ליד העגלה שבה בנה בן 4 חודשים לערך. באופן טבעי ניגשנו לראות את הילוד בעגלה, ובעודנו מתפעלים ממתיקותו נפנית אלינו אמו ושואלת: תגידו, אתם חושבים שזה ב א מ ת  נכון מה שאומרים, שתינוקות רואים מעבר?

רניאל מיד הציע לה שהוא יבצע תרגיל קטן, והיא תיווכח בעצמה. "אני עומד להתבונן בבנך ישר אל תוך עיניו, ובעודי עושה זאת, אני מקפיץ כאן, מימיני, כדור אנרגטי, פשוט במחשבה שלי, ותראי מה יקרה.."
בעוד רניאל 'מקפיץ' בתודעתו את הכדור 'הדמיוני' מימינו, הוא מסתכל עמוק אל עיניו של התינוק, וכולנו רואים כיצד התינוק מסית מבטו לכיוון הכדור, ומחייך.. (בשלב זה נמסנו סופית בעוד אמו משתאה ומתפעלת ממוחשיות העל-חושי).

אז מה היה לנו כאן?
1. למחשבה ולתודעה שלנו יש ממשות, וזה עניין חשוב ועמוק בפני עצמו, שלא ארחיב עליו כעת, אך בבסיסו ההבנה שניתן לאמן יכולת לפעול עם תדרי אנרגיה (ממש כפי שיש שדה אלקטרו מגנטי, ואף גלי רשת ג' באוויר).
אנו יכולים לרתום עבודה עם כלי אנרגיה, ולא רק כדורי אור, ליצירת מציאות חדשה וקסומה בחיינו. כל בוגר שיטת אומגה עושה זאת.
כל מי שלמד רייקי, הילינג וכדומה. זה קיים, זה פועל וזה אפשרי!

2. לתינוקות וילדים ישנה יכולת מולדת, שהיתה פעם גם לנו ואיבדנו אותה, לחוש תדרי אנרגיה, 'לראות' אותם בראייה על-חושית, ולפעול איתם בצורות מופלאות.

3. אם ניתן לילדינו לגיטימציה למראות ולתחושות שהם חווים, ונעודד אותם להיות בקשר- בתקשורת עם החבר הדמיוני או המלאך המלווה וכד', הרי אנו מספקים להם בסיס נפלא לחיבור עצמי, וכן לרובד הנשמה שלהם, שיכול להפוך להיות יועץ הסתרים הפנימי. בבגרותם יוכלו להקשיב לאינטואיציה המפותחת שלהם ולנהוג בתבונה בנתיבי החיים.

4. יש עוד דרך ארוכה על-מנת לחבר בין העולמות, הריאליסטי והרוחני. לצערי עדיין קיימת בעולמנו ציניות רבה ופסילה של כל מה שאיננו תואם את מה שלימדו אותנו. יש בכך צרות אופקים, יצירת נפרדות, שנאת האחר, וחוסר גמישות משווע. כתבה זו שהתפרסמה בעיתון הינה דוגמה לפער בין התפיסה הקונבנציולית, לבין התפיסה הרוחנית -אלטרנטיבית. ( כמובן שיש לשים לב ליכולת האבחנה של ילדנו, ואם מדובר בסטייה מאיזון נפשי- מומלץ להתאים טיפול).
כלי התקשורת לרוב פועלים ממקום זה, אך לשמחתי יותר ויותר נותנים ביטוי גםלתפיסות אחרות, יותר הוליסטיות.

כשחושבים על זה מנקודת מבט הרמונית, ניתן לראות את היופי של החיבור בין המדע לבין הרוח. שימו לב שדווקא גדולי דור, כאיינשטיין ואחרים, הכירו באלוהי, באנרגיה שמעבר למה שהמדע יכול למדוד.

אכן, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, וכל שנוכל לעשות הינו להתבונן, להכיר בספקטרום הרחב של אפשרויות ולהודות על כך שנולדנו לעידן המאפשר נגישות למידעים על עולמות שלמים, עצומים וקסומים, הנגלים לעיניים הפנימיות בלבד.

ונודה על הזכות להיות במקום של אותה פתיחות, אותה יציאה מקיבעון מחשבתי ומתבניות עליהן גדלנו, שכן כל המצאה גאונית, כל פריצת דרך, התחילה בסטייה מהמוכר והידוע. במחשבה מחוץ לקופסא, ב'צירופי המקרים' ובטעויות מעבדה שהביאו להמצאה חדשה..

ומה אתם תוכלו לעשות כדי להרחיב את שדה התודעה שלכם?
ותחשבו על זה..

תבורכו באשר אתם
ויבורכו ילדינו הקסומים

אמן

שלכם אוריאלה

נ.ב- ובעצם אולי לא מקרי שכעת אנו מפתחים אומגה לילדים..

 למידע על שיטת אומגה לפריצת דרך

למידע על פעילויות מיוחדות

לכתבות מרתקות נוספות