תאורת לדים- הסיפור שלי. הסיפור שלי עם תאורת לדים התחיל לפני שנתיים בערך, בשנת אלפיים ושמונה, עבדתי במשרד יחסי ציבור ונשכרנו לעשות קמפיין כדי לעודד שימוש בתאורת לדים בתוך גופי תאורה. לכאורה זה לא נשמע מיוחד, כי כל הזמן שוכרים אותנו לעשות דברים, כאלה ואחרים. המיוחד בזה היה שהלקוח הוא משרד איכות הסביבה הממשלתי, כך שלכאורה אין פה כוונת רווח. הגעתי למשרדים והתחלתי ללמוד על גופי תאורה ובעיקר לדים.
הסיבה היא שלפני שאנחנו מטפלים בלקוח, אנחנו קודם כל משקיעים בלימוד התחום שלו. התוצאה היא שישבתי שבוע שלם מול המחשב ולמדתי על לדים. קשה להגיד שזה היה הנושא הכי מעניין, אחרי הכול גופי תאורה זה לא החלום של איש יחסי ציבור.
אבל היה משהו שקנה אותי, עשיתי המון קמפיינים בחיים שלי, כמעט כולם, אפילו נכון יותר כולם היו למטרה של להרוויח כסף. הפעם הזאת לא היה שום דבר מאחורי היוזמה, רק הרצון להיטיב עם הסביבה.
ברגע שהבנתי שיש לי סיכוי לעשות משהו משמעותי למען העולם שבו אני חי ואין פה מטרת רווח, התגייסתי כל כולי למטרה. אני לא רוצה לספר לכם על הקמפיין, פשוט כי זה לא מעניין, אני מעדיף לספר לכם על הממצאים שלי, זה הרי העניין האמיתי כאן.
הממצאים הדהימו אותי, גפי תאורה שפועלים על לדים חוסכים חמישים אחוז מצריכת החשמל. המחשבה שעלתה לי בראש כאשר גיליתי את זה היא מה היה קורה אם כל הגופי תאורה בעולם היו עוברים ללדים? כמה תחנות כוח היה אפשר להוציא משימוש באותו הרגע? בטח אלפים.
זה בטח נשמע לכם נתונים יבשים, אבל ברגע שמתחילים לצרף את המספרים אחד לשני, מבינים שמה שקורה כאן זה מדהים, מעבר לחיסכון האדיר בצריכת חשמל, לדים מתפרקים מעצמם בטבע, דבר שהוא ערך מוסף לא פחות חשוב מהצריכת חשמל.
הבעיה הכי גדולה עם מנורות שהן מכילות רעלים וכימיקלים, ברגע שהם מתחילים להתפרק בטבע הם גורמים זיהום אדיר שנשאר לדורות רבים. גופי תאורה מבוססים לדים, מתפרקים בצורה הרבה יותר טבעית ומקטינים את הנזק בהמון. יתרון ענק ללדים.
