אבנר (שם בדוי) שיתף אותי בקושי שלו עם ערן (גם זה שם בדוי) - השותף שלו בעסקים. כבר שלוש שנים הם ביחד, והעסקים עובדים יפה. אבנר, מומחה במחשבים, פיתח תוכנה פשוטה ומקורית, שמאפשרת לכל אדם ליצור לעצמו אתרי אינטרנט בקלות ובזול.
ערן, מומחה בשיווק, חבר אליו בכדי לשווק את התוכנה. שניהם מפרנסים את משפחותיהם ברווחה, ואפילו מאמינים שהם בדרך להתפתחות עסקית גדולה. הם מעסיקים 5 עובדים קבועים, גם הם בעלי משפחות, וכולם נראים מרוצים.
אלא מה? אבנר אומר שמצטברת אצלו מועקה, שהוא לא יודע איך לצאת ממנה. למרות כל החדשות הטובות בקשר לעסקים שלו עם שותפו ערן, הוא לא שקט. בשבועות האחרונים הוא מרגיש אווירה לא נוחה עם ערן. בעומק לבו הוא מאד חושש שמשהו לא טוב קורה ביניהם, אבל ברמה היום-יומית הרציונאלית הוא לא יכול ל"שים את האצבע" על מה בדיוק מדובר.
כששאלתי את אבנה אם דיבר על כך עם ערן – הוא ענה לי: על מה אני יכול לדבר אתו? אין לי שום דבר מבוסס ואני לא רוצה לעשות מעצמי צחוק...
המקרה של אבנר הוא בעיני מקרה אופייני: על מה יש לנו לדבר, אם אין לנו מידע מוצק, עובדות ברורות, מעשה שקרה ושאפשר לתארו, ורצוי גם שאפשר להוכיח אותו?! מוטב לשתוק, מוטב להתאפק, מוטב לא לעשות מעצמי צחוק, או מוטב לא להסגיר את ה... חולשה שלי? את החלק הפגיע שלי? את מה שיכול לשמש ככלי משחק בידיו של האחר?
אלא שלאבנר, כמו לכולנו, יש צרכים. הרגשות הלא נעימים שהוא חווה, ושאפילו איננו יודע לקרוא להם בשם, קשורים לצרכים שלו. לדברים שחשובים לו וכנראה אינם מתקיימים, או שלפחות כרגע, אבנר איננו בטוח שהם מתקיימים, ואולי איננו יודע איך מקיימים אותם. גם אבנר, כמו כולנו, זקוק לדברים מסוימים, הם חיוניים בשבילו, ובלעדיהם הוא מרגיש רע.
זה יכול להישמע כמובן מאליו, שיש לכולנו צרכים, ולא זו בלבד – אלא שכולנו זקוקים להגשים אותם, למלא אותם. ועוד יותר מזה: שכולנו היינו רוצים לדבר עליהם עם מישהו, להיעזר במישהו בכדי להגשימם ולמלאם.
זה מובן מאליו?
אני לא בטוחה שזה כל כך מובן מאליו. מתי פגשתם מישהו, לאחרונה, או לפני שנים, אשר דיבר אתכם על הצרכים שלו? מתי הרגשתם בפעם האחרונה את החשק לדבר עם מישהו על הצרכים שלכם?
אז מה עושים???
אתם מוזמנים להגיב, לשאול, לבקש... מה שבא לכם.
