איך להקשיב לילדים שלנו, ולמה? 

אם קראתם את הכותרת וציפיתם למצוא טיפים שיגרמו לילדיכם להקשיב לכם, הגעתם למקום הנכון.

לא יכולתי למצוא דרך יותר משמעותית לשכנע אתכם שעל מנת שהילדים שלכם ילמדו להקשיב לכם וגם ישתפו אתכם פעולה – עליכם ללמוד קודם כל להקשיב להם.

מה זה אומר לדעת להקשיב, הרי כולנו יודעים לעשות את זה לא?... בואו נחשוב רגע על כל מיומנויות התקשורת שלמדנו עוד מלפני שאנו זוכרים את עצמנו- דיבור, כתיבה, קריאה... הקדשנו שנים מחיינו כדי ללמוד אותן.  ומה עם להקשיב? איפה בדיוק וכמה זמן, למדנו להקשיב באמת?

כשאנחנו מקשיבים לאחרים, רוב הזמן אנחנו מקשיבים לעצמנו, למחשבותינו ולהרהורי ליבנו.

אשתף אתכם במקרה אישי, שאירע כאשר בתי הייתה בגן חובה. בוודאי מוכרת לכם הסיטואציה שבה אתם מאוד ממהרים בבוקר, אבל הילדים שלכם- הם לוקחים את הזמן. כך אירע לי עם בתי באותו בוקר. הכל הלך קשה- הבגדים לא מצאו חן בעיניה (מכירה את הטריק של לבחור יום קודם, זה לא עבד), את התסרוקת היא פירקה שוב ושוב וכל פעולה לוותה בכעס ובבכי.

כעסתי. על כך שהיא מעכבת אותי בבוקר, על כך שהיא עושה לי דווקא, על כך שהיא לא מרוצה משום דבר ועל כך שאינה מכבדת אותי ואת זמני. איך הגבתי? כמו שמגיבים כשכועסים. ברור שזה לא עזר, אולי רק החריף את העניין.

אחרי פרק זמן בו עסקתי בהקשבה לעצמי ולמר גורלי, נזכרתי שאני מומחית להקשבה והחלטתי להקשיב לבתי. לצורך כך הייתי חייבת להיזכר שאין מדובר בי, אף אחד לא עושה לי דווקא, ו"לתת כבוד" זה בכלל מושג של מבוגרים שעליו ארחיב בפעם אחרת.

כשהפעלתי את מיומנויות ההקשבה שלי, גיליתי משהו שלא הייתי יכולה לדעת בשום דרך אחרת.

מה זה היה?  גיליתי שקרה משהו בגן, משהו שבהקשבה של מבוגרים הוא לא משמעותי, אבל בעיניים של ילדים הוא מספיק לא נעים כדי שבתי פשוט לא תרצה ללכת לגן בגללו.  גיליתי את הסיבה לקושי שלה בבוקר. תודה לאל שהשכלתי להקשיב. כששיניתי ההקשבה שלי אליה, התאפשרו דברים שלא יכלו להתקיים קודם במערכת היחסים, ורק כך יכולתי גם לפעול עבורה. חשבו אם כך, כמה פעמים אנו "מפספסים" את ילדינו בחוסר ההקשבה שלנו, ולעיתים קרובות אנו אפילו לא נדע מזה..

הקשבה היא הכלי הכי משמעותי ליצירת מערכות יחסים טובות מכל סוג שרק תוכלו לדמיין. אנשים שילמדו וישקיעו בזה- יצליחו יותר בכל תחומי החיים שלהם. להקשיב לילדים שלכם משמעו להקשיב למה שהם אומרים, ובעיקר- למה שהם לא אומרים, להקשיב למי שהם כן, ולא למי שהם לא, להקשיב להם באופן שמעצים אותם ובונה את ביטחונם העצמי. כשהילדים שלכם ידעו באמת שאתם מקשיבים להם ומבינים אותם (לא תוכלו לזייף את זה), רק אז יש לכם סיכוי לשיתוף פעולה מעצים איתם.

ולסיום, ילדים כידוע אינם לומדים מדיבורים, אלא ממעשים. אם אתם דורשים מהם הקשבה והבנה, אך לא משמשים דוגמה אישית- זה לעולם לא יעבוד. אז אם אתם שוב מתלוננים שלא מספיק מקשיבים לכם, יש רק דרך אחת לשנות את המצב.

ומה קורה לאלה שזה מאוחר מדי עבורם? לא מאוחר מדי ללמוד להקשיב, גם אם הילדים שלכם כבר עברו את גיל 40. אבל תעשו טובה, תתחילו כבר.