מהי נהיגה מתקדמת? 

קחו דקה אחת למחשבה ותנסו לענות לעצמכם, מה מסתתר מאחורי המושג המעורפל שנקרא "נהיגה מתקדמת"? מהו אותו הבדל מהותי ועקרוני באופי הנהיגה, בין הנהג המיומן, שעבר הכשרות ואימונים בנהיגה מתקדמת, לבין הנהג ה"רגיל" שההכשרה היחידה שלו היא זו שעבר לפני הטסט?

אני בטוח שרובכם עונים תשובות כגון ניסיון, אינסטינקטים, ידע בהיחלצות ממצבים, שליטה ברכב, הימנעות מכניסה למצבי חירום וכדומה. ובכן, אתם צודקים. יחד עם זאת, ישנו הבדל אחד מרכזי, שכל האחרים נובעים ממנו והוא, שהנהג המיומן נוהג מתוך "צפייה" בעוד הנהג הרגיל, נוהג מתוך תגובה. הנהג המיומן צופה ומתכנן כל הזמן את נהיגתו מספר שלבים קדימה ואילו הנהג הרגיל, מגיב לכל סיטואציה שקוראת לאחר שנתקל בה.

הדוגמא הקיצונית ביותר כמובן לנהיגה מתוכננת מתוך צפייה, היא נהיגת מרוצים. במרוצי מסלול למשל, בהם מקיף הנהג את המסלול כמה עשרות פעמים במרוץ, הרי שבכל נקודת זמן הנהג יודע בדיוק של סנטימטרים בודדים באיזה נתיב ינהג, באיזה הילוך הוא יהיה, מה מידת הלחץ המדויקת על דוושת הבנזין, מתי יתחיל לבלום ובדיוק באיזה עוצמה, מהי מידת סיבוב ההגה הנדרשת עבור כל סיבוב או עקומה ובאיזה קצב יסובב אותו, לאן הוא יביט בכל שלב וכו'.

במרוץ ראלי, המורכב ממספר קטעים השונים מאוד אחד מהשני, התכנון נעשה בצורה שונה. לפני המרוץ, נוסעים הנהג והנווט בכל אחד מהקטעים והנהג מקריא לנווט סימנים מוסכמים המתארים את תוואי הדרך. הנווט רושם את כל הסימנים ובזמן המרוץ הוא מקריא אותם לנהג על מנת שזה יידע בכל נקודת זמן לקראת מה הוא מתקרב ויוכל לתכנן את נהיגתו בהתאם.

כמובן, שבשני סוגי המרוצים, ההיכרות המוקדמת עם המסלול אינה מספיקה והנהג צריך כל הזמן לצפות קדימה ולתכנן את נהיגתו בהתאם בזמן אמת. צפייה זו נעשית כמובן בעזרת המבט, אשר לו תפקיד מכריע לא רק בנהיגת מרוצים, אלא גם בנהיגה היומיומית בכלל ובמצבי חירום בפרט (ועל כך ידידי, בהזדמנות אחרת).

כיצד נושא הצפייה בא לידי ביטוי בנהיגה הרגילה? ובכן אתן לכם דוגמא. נניח שאתם נוסעים בדרך בין עירונית, במהירות של 80 קמ"ש ומאה חמישים מטר לפניכם יש צומת "T" שבו אתם צריכים לפנות ימינה. באיזו מהירות אתם מתכוונים "לקחת" את הסיבוב? באיזו עוצמה עליכם לבלום ומתי כדי להאט למהירות הרצויה? לא בדיוק יודעים, נכון?

בכל מקרה, בשלב כלשהו תורידו את הרגל מהגז, אחר כך תעברו לבלימה הדרגתית, וככל שתתקרבו לסיבוב תוסיפו בלימה בהתאם לנדרש עד שתגיעו למהירות שנראית לכם סבירה. עכשיו הגיע הזמן לפנות. כמה הגה צריך לסובב לפנייה של 90 מעלות? ננסה ונראה. אתם מתחילים לסובב את ההגה והולכים ומוסיפים ככל שמתקדם הסיבוב. בזמן הפניית ההגה, האם צריך עדיין ללחוץ על הברקס או האם האוטו יהיה יותר יציב עם נלחץ על הגז? ואולי הכי טוב להרפות משניהם בשלב זה? בכל מקרה, בסוף הסיבוב אתם נותנים להגה להתיישר ויוצאים (בדך כלל בשלום) מעוד סיבוב.

לעומת זאת, הנהג המיומן, מסתכל על הסיבוב מרחוק, מעריך את המהירות המתאימה, מתכנן בדיוק את נתיב הנסיעה, מחליט מתי ובאיזו עוצמה יילחץ על הברקס במידה כזו שתספיק לו בדיוק על מנת לרדת למהירות הרצויה ללא צורך בהוספת לחץ לקראת הסיבוב, יודע מה מידת סיבוב ההגה המתאימה לסוג כזה של סיבוב ומחליט מהי הנקודה המדויקת שבה יפנה אותו ובאיזה קצב יעשה זאת, מתי יתחיל ליישר את ההגה ומתי בדיוק יעבור מבלימה להאצה.

הביצוע כמעט לעולם אינו זהה לתכנון, אך בעוד הנהג המגיב בעצם מתקן כמעט ב- 100% מפעולותיו בהתאם למה שקורה, הנהג הצופה מתקן רק בכ- 10% מהביצוע לעומת התכנון.

כמובן שאופי נהיגה שכזה הרבה יותר יעיל ומן הסתם הרבה יותר בטוח. בכל נקודת זמן, הנהג שצופה ומתכנן, מקדים את הנהג המגיב ב- 1-2 שניות. נראה מעט? ובכן, בוודאי תופתעו לשמוע שבשנייה אחת במהירות של 100 קמ"ש הרכב עובר 28 מטר.

משמע, אנחנו מדברים על הבדל של 28-56 מטרים! תחשבו כמה תאונות היו נמנעות אם המעורבים היו מעריכים 30 מטר לפני האירוע מה עתיד לקרות? והתשובה, הרוב המוחלט!

שלושת הפרמטרים העיקריים אותם צריך לקחת בחשבון בנהיגה מתוך צפייה הם:

א. תנאי הדרך - מצב הכביש והתנועה, מזג האוויר, רמת האחיזה, שדה הראייה וכו' .

ב. התנהגות המשתמשים האחרים - נהגים, רוכבים, הולכי רגל.

ג. התנהגות הרכב והנהג- מה קורה לרכב במצבים השונים? כיצד תהיה התגובה האינסטינקטיבית של הנהג? מהן הטעויות הנפוצות? מהי התגובה הנכונה? כיצד הכי נכון ובטוח לשלוט ברכב בכל סיטואציה?

האם זה קל? האם כל-כך פשוט וטריוויאלי? האם כל אחד יכול? ובכן, התשובה לשאלות אלו אינה פשוטה. כדי להצליח לנהוג כך, צריכים להתקיים שלושה תנאים:

א. מודעות ובחירה- ראשית, על הנהג להיות מודע שקיימת נהיגה שונה והרבה יותר יעילה ובטוחה מזו שהוא מכיר. שנית, עליו לבחור להיות מסוגל לנהוג כך (להשקיע זמן ומשאבים) ויותר מכך, עליו לבחור לנהוג מתוך צפייה. הרבה יותר קל ונוח לנהוג באופן ספונטאני מאשר כל הזמן לחשוב ולתכנן מספר צעדים קדימה.

ב. ידע- כדי לנהוג מתוך צפייה ולדעת לתכנן נכון, דרוש הרבה מאוד ידע תיאורטי על התנהגות הרכב במצבים השונים, מה נכון ומה לא נכון לעשות בכל אחד מהם, מהן היכולות ומהן המגבלות שלו ושל המשתמשים האחרים בדרך, מהי ההשפעה של כל מרכיב בתנאי הדרך, מהם האינסטינקטים האנושיים במצבים השונים וכיצד הם תורמים או פוגמים בנהיגה היעילה והבטוחה (רמז, בד"כ הפוכים) וכו'.

ג. מיומנות- בדיוק כמו שאי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות, כך לא ניתן להפוך לנהג מיומן רק בעזרת ידע תיאורטי והסברים לוגיים. חייבים להתנסות, להתאמן, לחוות ולהגיע לרמת מיומנות ושליטה גבוהות ע"מ להבטיח הצלחות בנהיגה היומיומית בכלל ובמצבי חירום בפרט.

עכשיו שאלת מיליון הדולר, כמה משאבים (זמן וכסף) נדרשים כדי להפוך לנהג מיומן?

ובכן, בוודאי תשמחו לשמוע, שמספיק חצי יום ועלות של ג'ינס אופנתי כדי להפוך כל אחד לנהג הרבה יותר בטוח ומיומן ולהפחית בעשרות אחוזים את הסיכון שלו להיות מעורב בתאונת דרכים.

ובנימה אופטימית זו אפרד מכם.

ראם סמואל

חברת מסלולים מציעה חוויות נהיגת מרוצים בארץ וכן קורסי נהיגת מרוצים בחו"ל