התקשרתי להזמין כרטיסים להצגה ומשום מה, המחיר שהתבקשתי לשלם נשמע לי קצת גבוה מהמקובל, סכום שנשק למאה שקלים. לא היה מדובר בהצגה מחו"ל, גם לא להיט הסטרי שצריך להזמין כרטיסים שבועות מראש, סתם הצגה ששמעתי עליה דברים טובים.
כאשר הבעתי את דעתי על המחיר בפני הגברת בטלפון היא מיד החלה לתשאל אותי ולהציע לי הנחות. מנוי כמובן יוזיל לי בחצי את מחיר הכרטיס, אבל כבר מזמן למדתי שאין טעם לקנות פרה שלימה אם אתה מעוניין בכוס חלב.
משסירבתי להצעת המנוי החלה לבדוק האם אני זכאי להנחה. עברנו מהר על סעיפי נוער, חיילים, סטודנטים ופנסיונרים ודי מהר הגענו ביחד להנחה של כמעט חמישים אחוז (בזכות כרטיס האשראי) ושילמתי את המחירים הרגילים להצגות תיאטרון (50-60 ש"ח לכרטיס).
עשיתי חיפוש מהיר בגוגל ומצאתי לא מעט אתרים שמציעים קופונים, מבצעים ובכלל הנחות של הרגע האחרון להצגות תיאטרון ולמופעי בידור מכל הסוגים. עושה רושם שהמחיר הנקוב הוא ליחידי סגולה שלא מתווכחים, לא שואלים וגם חיים במנותק לגמרי מהעולם הזה, או במילים אחרות פרייארים.
אינני יודע האם במחירים הללו ההצגה מרוויחה או מפסידה, האם אלו מחירים הוגנים שמצליחים לקיים ברווחה. אני גם לא רוצה להיכנס לכל המודל העסקי של תיאטרון, של להקת תיאטרון או של מפיקים. אני מניח שהם מרוויחים מספיק כדי להתקיים, אני לא משוכנע שהם מתעשרים, ואני גם מודע לכך שיש תמיכה מסוימת של המדינה בתרבות.
מה שכן מעניין אותי הוא האופן בו מחירי הכרטיסים מוצגים לציבור. כאשר רשת סופרמרקטים יוצאת במבצעים למוצרים אלו או אחרים, כל הקונים נהנים מאותם מחירים. מי שעוקב אחר מחירי המוצרים יוכל לדעת שמדובר במבצע/הנחה אמיתי או לא.
כאשר מדובר במחירים להצגות ומופעים העניין שונה לחלוטין. עושה רושם שההפקה קובעת את מחיר המינימום לכרטיס שלרוב יסתכם בחמישים עד שישים שקלים.
איכשהו יש לי הרגשה שזה פשוט לא רציני. יותר מזה, נדמה לי שאם יפרסמו מראש את מחירי המינימום ויהיה ברור שמדובר במחיר סופי ולא אם אתה שייך למועדון זה או אחר תקבל עוד הנחות, וגם אם המחירים יהיו סבירים (והרי הם יהיו סבירים, מדובר בשוק תחרותי), הרי שבפרסום ובשיווק נכון יחשפו לקהלים רחבים יותר ולחשיפה גדולה יותר למופע /הצגה.
גל דביר
גל דביר
