ניהול ההון האישי - חלק II (המטרה: חופש כלכלי, או אם תרצו, הווה ועתיד טובים יותר) 

ניהול ההון האישי - חלק II

 (המטרה: חופש כלכלי, או אם תרצו, הווה ועתיד טובים יותר)

(תמיר חכם, MBA, מומחה לכלכלת המשפחה)

חלק II

בחלקו הראשון של המאמר בנושא דברתי על משק הבית וציינתי שהוא למעשה סוג של יחידת רווח והפסד, עסק בזעיר אנפין ובדומה לעסק, גם כלכלת המשפחה ובמיוחד ההון המשפחתי, דורשים טיפול מקצועי על מנת שזו תצעד בבטחה אל רווחה ועצמאות כלכלית.

ציינתי את שלושת ההיבטים פיננסים של ניהול ההון המשפחתי וכתבתי בהרחבה על השלב הראשון בו הוא התכנון, התקצוב והבקרה של התקציב השוטף. בחלק זה של המאמר אפרט על שני ההיבטים האחרים בניהול הון המשפחה:

• תכנון וניהול התקציב לטווח ארוך
• ניהול תיק החיסכון המשפחת

ישלב 2: תכנון וניהול התקציב לטווח ארוך  

התקציב לטווח הבינוני והארוך בא לתת מענה לסיכונים כלכליים אשר רובנו אינם ערוכים להם וחלקנו אף אינו מודע להם. שורות התקציב לטווח הבינוני והארוך כוללות סעיפי הוצאה לא קלים (מימון ביטוחים, הפרשות לחיסכון לימי צנע ולימי סיעוד, וכמובן היערכות להגשמת חלומות) ואותן צריך לכסות מוקדם ככל האפשר. כך למשל, את החיסכון למימון את החיסכון לילד למימון רכישותיו בצעירותו, למימון החופשות איתו, למימון השכלתו הגבוהה, למימון נסיעתו לחו"ל, למימון חתונתו ולמימון גחמותיו האחרות עלינו להתחיל בכר מהרגעים הראשונים לחייו.

על מנת להבין ולהמחיש את המשמעות לכך, לא אדבר על הסיכונים שבפניהם אנו חייבים להיערך מבעוד מועד אלא אסתפק בדוגמה חיובית אחת, אף שהיא בנאלית, אינה מובנית לכולם. לצורך זה, אשתמש במחקר חדש של בנק ישראל, המפרט את הקשר בין השכלה לשכר (www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/papers/dp0703h.htm).

אם ניקח לדוגמא את התוספת הממוצעת של כ-2,150? לשכר של בעלי תואר ראשון (תוספת של כ-30% על השכר הממוצע במשק לפי המחקר) ונחשב את ערכם המצטבר על פני 40 שנות עבודתו של ילדנו (בהנחה של ריבית בגובה 3.5% על הסכום), נקבל 2,235,850?, כאשר  1,119,729? מתוכם הם הריבית על הסכום.

בנקודה זו, ניהול הון המשפחתי מקבל משנה משמעות: כדי שילדנו ייהנה מערכה זה של ההשכלה הגבוהה, עלינו להכניסה אל תקציב המשפחה ולהפריש לטובתה כ-120? לחודש במשך 20 שנה (מיומו הראשון ועד ליציאתו ללימודים). חיסכון זה לטווח הארוך, ישא את פירותיו ויניב לנו, ערב פרישתו של הבן מהשירות הצבאי, למעלה מ-40,000? למימון השכלתו.

ועל הפנסיה חשבתם? לא אגזים אם אומר שכל משפחה זקוקה לסכומי עתק לממן את פרישתה לגמלאות. לדוגמה, לקצבה חודשית של כ-6,000? דרושים לא פחות מ-1,000,000?. כיצד נשיג מליון שקלים למימון הפרישה אם לא באמצעות היערכות מתאימה!?

שלב 3: ניהול תיק החיסכון המשפחתי

כפי ששמתם לב, בסעיף הקודם הראיתי כי לחיסכון לטווח הארוך כוח רב ובידיו לאפשר לנו לממן יעדים כלכליים וחשוב מכך, לממן סיכונים שאנו מדחיקים. השאלה הבסיסית כיצד והיכן לחסוך. מכיוון שאינני יועץ השקעות ומכוח החוק אסור עלי לייעץ ולתת מענה לשאלה זו אסתפק באמירה כללית האומרת נצלו הזדמנויות בשוק ההון אך זיכרו לעשות זאת בסיוע יועץ השקעות. ההזדמנויות הן רבות אך סיכונים בצידן.

לניהול לא נכון של הון המשפחה השלכות קשות על איכות החיים בהווה ובעיקר בעתיד כאשר גירעון כרוני בתקציב המשפחתי מחייב היערכות וטיפול שיטתי ובמקרים לאו דווקא קיצוניים, יש צורך בהתערבות יועצים חיצוניים לטיפול בבעיה ובהשלכותיה. נכון הדבר, לא רק למשפחה בעלת גרעון אלא גם למשפחה בעלת הכנסה גבוהה וגם למשפחה אשר אינה חווה את מצבי הקיצון של בזבוז (או קמצנות יתר). כמעט לכל משפחה יש מקום אפילו רב, לשיפור וייעול הקצאת המשאבים!!!

עלינו לתקצב כל אירוע כלכלי עתידי ו/או סיכון כלכלי ולא להסתמך עוד על המשפט "יהיה בסדר" או "כשנגיע לגשר נעבור אותו". ללא היערכות מתאימה, נגיע לגשר אך לא נוכל לעבור. בידיה של קבוצת "העתיד" (www.haatid.co.il) הכלים לתכנון וניהול התקציב לטווח ארוך ובכוחה לסייע בידיכם לשפר את היערכותכם ליעדים וסיכונים כלכליים עתידיים בצורה מתודית.