בס"ד
לפני כמה ימים בערוץ 2 פורסמה כתבה מקיפה אודות התופעה של "דיכאון אחרי לידה".
מבלי להתייחס כרגע לתופעה עצמה, הייתי רוצה לכתוב כמה מילים על היום שאחרי גם בלי כל קשר לתופעת הדיכאון, ומתוך כך גם להתייחס לנושא של איזו מתנה נביא ליולדת.
ראשית, כמה טוב שיש עכשיו מודעות לנושא הדיכאון לאחר לידה. מאידך, עדיין נחשבת התופעה למשהו שונה ויוצא דופן שקורה רק ליולדת אחת מכל שמונה או שבע.
אולם מה לגבי שאר היולדות? האם חייבים להיות בדיכאון כדי לקבל תשומת לב? ומצד שני, האם יולדת שלא נמצאת בדיכאון היא בהכרח באופוריה??
אם תלכו למחלקת יולדות בבתי החולים ותיכנסו לחדרים, לא תגלו שם הרבה חיוכים. אמנם נכון שכמה מהיולדות תנסנה לחייך אל קרוביהם המגיעים לבקרם, אולם החיוך הזה לא יישאר על פניהן יותר משניות מספר.
יולדת מתמודדת עם קשיים רבים שגורמים לה עייפות ותשישות מרובה, וצריך לתת על כך את הדעת.
בהרבה מקרים, בעיקר לידה ראשונה, יש התמודדות פיסית עם תפרים כואבים מאוד, חוסר יכולת לשבת, להתפנות, ללכת.
וגם אם לא, יש התמודדות עם הנקה, והיום ידוע שלרוב הנשים יש בעיות בהנקה והן זקוקות להדרכה.
יש כמובן את ההתמודדות עם תינוק חדש עם צרכיו הוא.
ועם כל הזה היולדת צריכה להתמודד מייד לאחר הלידה.
הנה לדוגמא מה שמעסיק יולדת ממוצעת:
- הכאבים (תפרים, שרירים, גב)
- ההנקה
- למה הוא בוכה? מה עושים עם הגזים האלה?
- עייפות
- למה הבטן לא יורדת לי?
- איזה חיסונים נותנים לו? מה זה בכלל? האם אני חייבת להסכים לכל הבדיקות??
- עצות של הדודה/סבתא/אמא/חברה/גיסה
- איך אני מצליחה גם ללכת להתקלח וגם לדאוג שהתינוק לא יבכה בו זמנית?
- מתי אוכל ללכת ולשבת כמו שצריך?
- ועוד ועוד
היולדת נמצאת באופן טבעי בלחץ לא נורמלי. מצד אחד, עליה לשדר שמחה ואופטימיות ולענות בשמחה לברכות המזל טוב של כל העולם, מצד שני, אין לה לגיטימציה לכאבים שלה, לעייפות שלה ואולי אולי אפילו לאכזבה שלה (מעצמה? מהסביבה?).
מה אנחנו יכולים וצריכים לעשות בזמן כזה כאשר יקירתנו יולדת? כיצד נוכל להכיל גם את רגשות הכאב המעורבים בשמחה שלה?
ובמיוחד כאשר בהרבה מקרים היולדת לא תרצה לשתף אותנו במה שעובר עליה באמת ותשכנע אותנו שהכל באמת בסדר אצלה, ושאמא עוזרת והבעל מתפקד וכו'?
אז הרבה פעמים זה נכון, לא כל היולדות חשות לחץ ולא לכולן יש כאבים!
ובכל זאת?
מפרגנים, מקשיבים, מביעים הערכה, עוזרים (לא יקרה כלום אם תלכו אליה לביקור בית, ותתחילו לטאטא את הרצפה ולעשות כלים) ונותנים תשומת לב.
לא מעבירים ביקורת, לא מעירים שהתינוק בוודאי רעב/עייף/צמא/חולה, אלא אם היא שואלת לדעתכם במפורש.
לא מעירים לה על הבטן שלא ירדה, ולא שואלים אותה אחרי 5 חודשים אם היא שוב בהריון....
כאשר אנחנו רוצים להביע השתתפות בשמחה על הולדת התינוק/ת ומביאים מתנה, הייתי ממליצה ראשית כל לוודא עד כמה שניתן מה מצבה הפיסי של היולדת (אחר כך גם מה מצבה הנפשי/רגשי).
על פי זה אפשר לבחור יותר בקפידה את המתנה שנרצה להביא לה.
באופן אישי אני תמיד ממליצה לבחור מתנה אישית ליולדת. להראות לה שחשבנו עליה ושאנחנו יודעים להעריך את הקשיים שהיא עוברת.
מתנה אישית יכולה להיות קרם גוף או מגבת גדולה ומפנקת, אבל גם משהו שעוזר לה להתמודד עם הקשיים. הן בהנקה, או עם הכאבים שהיא חווה כתוצאה מהלידה, וגם עם קשיים קוסמטיים כמו סימני מתיחה שלא עוברים..
לעיתים מתנה אישית יכולה להיות גם עבור התינוק, אבל משהו שעוזר לה להתמודד טוב יותר עם הטיפול בו.
למשל, ערסל לתינוק שעוזר לו לחוש מכורבל כמו ברחם אמו וכתוצאה מכך להירגע יותר מהר, או טיפות אל-קוליק נגד גזים, או שמן עיסוי לאחר אמבט.
כך או כך, כאשר יש יולדת בסביבה צריך להיות מאוד רגישים וקשובים, להשתדל לא להעביר ביקורת ולדעת היכן לעזור.
מזל טוב!
גליה גינרמן היא אם לשתי בנות קטנות ובעלת עסק למתנות לידה - 7 פעימות - עוטפים תינוקות באהבה. מתוך אהבה לתינוקות והבנה של צרכי היולדת, החליטה גליה לפתוח עסק שישלב בין פריטים שימושיים לתינוק ולאמו ובין הצורך במתנה יפה ומרשימה שלא תעבור את התקציב הממוצע לאדם. המתנות שגליה מעצבת מכילות בתוכן כל טוב, החל ממגבות, שמיכות, ביגוד ראשוני לתינוק, וכלה במוצרי קוסמטיקה אורגניים לאם ולילוד המסייעים להתאוששות האם מהלידה ולטיפול יעיל יותר בתינוק. לפרטים נוספים וליצירת קשר כנסו לאתר.
