כפי שנראה במחקרים שונים הרי שאינטואיטיביות מאפשרת ביטוי של אינטראקציות חברתיות טובה יותר בעוד שהרציונאליות מאפשרת הסתגלות גבוהה יותר במקומות עבודה. בסיס תיאורטי שיכול לתת הסבר למקומה ולחשיבותה של החשיבה האינטואיטיבית מצוי בתיאוריה הקוגניטיבית-חוויתית של אפשטיין CEST(Cognitive-Experiential-Self-Theory) (1990, 1993 Epstein : 1996, Epstein et al) לפי תיאוריה זאת אצל בני האדם קיימות שתי מערכות חשיבה מקבילות, המצויות באינטראקציה זו עם זו: המערכת הרציונאלית והמערכת החווייתית. לכל אחת מהן "חוקי פעולה" משלה, יתרונות וחסרונות ייחודיים לה וסיטואציות שונות בהם היא באה לידי ביטוי. המערכת הרציונאלית פועלת בעיקר ברמה המודעת, ומעבדת מידע באופן אנליטי ולוגי. היא מילולית בעיקרה, ולרוב מנותקת מרגשות. המערכת החווייתית היא אוטומטית, תת מודעת, הוליסטית, אסוציאטיבית, לא מילולית בעיקרה ונמצאת בקשר הדוק עם הרגשות.
המערכת החווייתית היא מהירה יותר, דורשת פחות מאמץ ועיבוד מידע, ולכן היא יעילה יותר המצבים מסוימים, למשל כאשר נדרשת חשיבה תחת לחץ זמן. המידע במערכת הרציונאלית עובר עיבוד עמוק ולכן הוא איטי יותר, והאינטראקציה המתאפשרת בעקבות עיבוד זה טובה יותר. בהמשך נראה כי לא ניתן לראות במובהק את הימצאן של נשים על סקאלת האינטואיציה בלבד כמו גם שלא נוכל לומר כי כל הגברים הנם רציונאלים מובהקים. רוב האוכלוסיה, גברים ונשים נמצאים על הרצף בהתפלגות נורמלית של פעמון גאוס, וככל שהחברה המערבית אפשרה לנשים לצאת מהמעגל הביתי ולעבור למעגל העבודה הקרייריסטי, ההשכלתי והעסקי, הרי שנשים פיתחו יכולות רציונאליות כשל עמיתיהן הגברים.
ההתנהגות והחשיבה המודעת הן בסופו של דבר פונקציה של השילוב בין שתי המערכות. לרוב שתיהן פועלות יחד ובאופן אינטגרטיבי אולם לעיתים יש ביניהן קונפליקטים הנחווים כמאבק בין הרגש לבין השכל. מידת הדומיננטיות היחסית של כל אחת מהמערכות בסיטואציות שונות נקבעת על ידי פרמטרים שונים, ביניהם הבדלים בין אישיים והעדפתו של היחיד להסתמך על מערכת אחת יותר מאשר על האחרת, מידת המעורבות הרגשית בסיטואציה והמידה בה הסיטואציה קשורה לדרך מקובלת של תגובה. טענה נוספת של אפשטיין היא כי שתי מערכות החשיבה הן אדפטיביות, ויש צורך להפעיל את שתיהן באופן גמיש כדי להגיע להסתגלות מיטבית. אדם עשוי להיות גבוה בסגנון חשיבה רציונאלי ונמוך באינטואיטיבי, גבוה בסגנון האינטואיטיבי ונמוך ברציונאלי או גבוה בשני הסגנונות או נמוך בשניהם. ( ,1996 Epstein et al) נמצא שרציונאליות ואינטואיטיביות הם אכן שני תהליכי עיבוד מידע עצמאים, שאינם תלויים זה בזה. כמו כן נמצאו הבדלים בין אישיים בהסתמכות על שתי מערכות חשיבה.
נמצא שבקרב אלו שגילו העדפה לסגנון אינטואיטיבי, הייתה הסתגלות טובה יותר בתחום של יחסים בין אישיים, כלומר דיווחו כי בתחום זה הם מרגישים יותר בנוח וחווים פחות קשיים מאשר אלו שהחשיבה הרציונאלית הייתה דומיננטית אצלם. לעומת זאת, סגנון רציונאלי דומיננטי נמצא כמנבא הסתגלות טובה יותר בעולם העבודה. בהמשך נראה כי אינטואיטיביות מתחברת עם סובלנות, ליברליות ודמוקרטיות בעוד שרציונאליות מתחברת עם סמכותנות, נוקשות ודוגמאטיות, אם כי נראה כי, רציונאליזציה המתחברת עם סמכותנות נובעת ממערכת של ערכים ואמונות עמוקים המושרשים באלו העושים שימוש "רציונאלי" בהסבר שלהם לשנאת האחר.
מאת- ענב גלילי
