מילים בשביל ההצלחה 

מילים בשביל ההצלחה

כשלון והצלחה הם שני קצוות על ציר אחד. בני אדם רבים גדלו והתחנכו על האמונה שכשלון והצלחה אינם יכולים להתקיים אחד בלי השני, ושכישלונות הם הבסיס להצלחה.
מכיוון שהרגשות, המחשבות והאמונות שלנו באות לידי ביטוי באופן בו אנו מדברים, בואו נבחן את השימוש שלנו במילים, בתחום ההצלחה.
כאשר בן האדם אומר "נכשלתי ב..." החוויה הפנימית שלו היא של תבוסה.
תחושת הכישלון גורמת לחוסר אונים וייאוש, אשר גורמים לאי עשייה.
אי עשייה מהווה פעמים רבות כשלון בפני עצמו וכך הלאה והלאה...
כאשר בן האדם אומר "טעיתי ב..." החוויה הפנימית שלו היא של מעשה שגוי, של התנהגות שאינה הולמת את המצב. המילה טעות, איננה קושרת בין האירוע לבין תחושת הערך שלו כאדם ובין היכולות שלו להצליח בפעם הבאה. טעות במהותה, היא סטייה מן הנכון, עקב אי-ידיעה, היסח הדעת או שיפוט לקוי.
בטעות גלומה הלמידה. טעות אפשר לתקן, לשנות, לבחור מחדש.
טעות הופכת לכישלון רק כאשר מרימים ידיים, רק כאשר מפסיקים לצעוד בדרך.
לאחר שבחרנו להחליף את המילה "טעות" ב"כשלון", נוכל לראות בה עוד תחנה בדרך להצלחה, עוד משוכה שכדאי לעבור כדי להשיג את המטרה ואולי הזדמנות נוספת לנסות שוב ולהפוך את הקושי לאתגר.
כפי שהיטיב להגדיר זאת תומס אלווה אדיסון "כאשר אתה טועה - משמעות הדבר שאתה פועל, ולומד כיצד להיות טוב יותר."

"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו"
את ההצלחה ניתן לחלק להצלחה חיצונית ולהצלחה פנימית.
בימינו, בעולם המצוינות, ההגדרה החברתית להצלחה הינה חומרית, כמותית.
ואילו הצלחה פנימית היא הצלחה אישית, היא האושר. לחיות בשלווה ובאהבה עם עצמי, ועם הסביבה.
הצלחה פנימית איננה ניתנת למדידה, ולכן אין מקום להשוואה. הצלחתו של האחד אינה מוגדרת ואינה מותנית בהצלחתו של האחר.

"ישנה רק הצלחה אחת-להיות מסוגל לחיות את חייך בדרך שאתה רוצה"
(כריסטופר מורלי)
בני האדם חוטאים כאשר הם שופטים, מעריכים, מוכירים ומתקנאים באנשים אחרים, על פי הצלחתם החיצונית. לעולם אי- אפשר לדעת האם באמת הם מאושרים? שלווים? רגועים? האם באמת הם חשים מוצלחים?
אנשים רבים מתקשים לקבל את הרעיון שהצלחה לא חייבת להימדד בפרמטרים חיצוניים.
אני מזמינה אתכם לדמיין פעוט, שזה עתה עשה צעד ראשון - נמחא לו כפיים ובתמימות דעים נאמר כולנו שהוא הצליח!
והנה, לאחר כמה צעדים, הוא נופל על הרצפה ומקבל מכה בראש! האם מי מאיתנו יאמר שהוא נכשל?
אצל תינוקות רכים קל לנו יותר לקבל את מה שקורה באהבה וללא שיפוטיות. הנפילה איננה מפורשת כמפלה, אנו מקבלים אותה כחלק מההתקדמות.
הפרשנות שלנו את התוצאות, שלנו ושל הסובבים אותנו, , בכוחה לפגוע ובכוחה להעצים- הבחירה בידינו!
ילד שלומד לכתוב אך כותב עם שגיאות האם נאמר עליו כי הוא כשלון? בטוחה אני כי יהיו מורים ואולי גם הורים שיאמרו תלוי בגיל, הרי אם הוא בכיתה ז' , אז אכן אי אפשר לומר שזו הצלחה!
אך אם הייתי מספרת את המשך הסיפור, שהילד הזה היה חולה בסרטן ושנתיים לא למד, האם גם אז תאמרו עליו שזהו כשלון?
וכבר אמרו חכמנו זיכרונם לברכה: "המקום בו אתם עומדים בסולם ההצלחה, אינו חשוב כמו מספר השלבים שטיפסתם".

מחקרים רבים, מצביעים על כך שאנשים מצליחים הם בדרך כלל בעלי מוקד שליטה פנימי.
המושג מוקד שליטה שייך לתחום הפסיכולוגיה והוא מגדיר את תפיסת האדם את עצמו כבעל שליטה על סביבתו.
אדם המאופיין במיקוד שליטה פנימי- הוא אדם אשר חי באחריות מלאה על חייו. הוא רואה את עצמו המקור היחיד להשגת המטרות שלו.
אדם המאופיין במיקוד שליטה חיצוני, מאמין שמידת השליטה שלו על סביבתו נמוכה ועל כן גם אין בידו לשנותה. אדם זה מאמין שקיימים גורמים חיצוניים המשפיעים על הצלחתו.
אמונה זו מפחיתה את המאמץ שהוא משקיע להגיע להישגים ואת היותו מסופק מיכולותיו.
לדוגמא, אדם אשר לא התקבל למשרה אותה מאוד רצה.
אדם בעל מיקוד שליטה פנימי יאמר, יש לי מה להציע, ועל אף שבחרו לו לקבל אותי, אעשה הכל כדיי להגיע לתפקיד אותו אני רוצה, אם לא בחברה זו, אז בחברה אחרת...
לעומתו, יאמר אדם בעל מיקוד שליטה חיצוני: לא התקבלתי כי מישהו חתר תחתיי, כי לא רוצים אנשים בגילי/במצבי...כי...וכי...

כשלון הוא רק הזדמנות להתחיל מחדש בדרך נבונה יותר (הנרי פורד)
ומה כאשר אני בעל מיקוד שליטה פנימי, לוקח אחריות, עושה ועושה ולא מגיע להצלחה אותה אני מבקש לעצמי?
אז עליי לבדוק את הדרך.
האם הדרך רצופה בטעויות או הזדמנויות?
רק אני יכול לדעת, זה תלוי רק בי ובפרשנות בה אבחר!
ביכולתי לבחור פרשנות מקטינה, מחלישה- ואז אהיה צודק.
וביכולתי גם, לבחור פרשנות מעצימה ולהתייחס אל הטעות, כאל שיעור, כאל מתנה, ואז- אהיה מנצח!

תפקידו של המאמן להצלחה הוא, לתמוך במתאמן לחיות מתוך מיקוד שליטה פנימי, תוך שימת לב אל האמונות המניעות אותו ואל שימוש בשפה התומכת ומעצימה אותו.
באהבה טל מזור