הסיור יתמקד בחמשת השכונות שמהם מורכבת נווה צדק, כפי שהיא נראית היום.
נתחיל את הסיור בנווה שלום המסורתית, שייסד זרח ברנט, נמשיך לשכונת האמידים, אחווה, נספר על שתי השכונות התימניות מחנה יוסף ומחנה יהודה ולסיום נגיע לשכונת נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו.
בסיור יושם דגש על האופי השונה של כל שכונה, לצד סיפורים מרגשים ומרתקים
המסלול: שכונת נווה-שלום, שכונת אחווה, רחוב שבזי, רחוב שלוש, מרכז סוזן דלל, גשר שלוש, בית הסופרים, בית שמעון רוקח, בית התאומים וסיום בקולנוע עדן.
נווה צדק
בחורף 1886 התכנסו חברי "עזרת ישראל" לכנס חשוב. המזמינים האחים הירושלמים, שמעון ואליעזר רוקח. בכנס הם מציגים את מודל הקמת השכונות בירושלים מחוץ לחומה, והם מציעים את המודל גם ליהודי יפו. זמן קצר לאחר הכנס נרשמו 48 משפחות.
בסיועו של אהרון שלוש, איש עסקים עשיר ובעל אדמות, שמחליט למכור להם שטח אדמה בפחות ממחיר הקרן, הם בונים את בתיהם.
בקיץ 1887 קמה השכונה. בירושלים הופיעה כתבה "זה עתה נגמר בניין עשרה הבתים הראשונים. כל בית יכיל שני חדרים ולפניהם שתי אכסדרות. לכל בית - בית תבשיל ובית כסא ולפני כל בית כברת ארץ לנטוע גן". הכול התפעלו מהבתים המרווחים וכינו אותם "הבתים הפריזאיים".
בעקבות שכונת נווה צדק בשנת 1899 הגיעו קבוצת יהודים עמידים מירושלים והקימו את שכונת "שערי אחווה".
נווה שלום
שנה אח"כ ב1890 רוכש זרח ברנט, ממקימי מאה שערים ופתח תקווה, חלקת אדמה ובונה עליה את שכונת "נווה שלום". ברנט נהג לנסוע מפעם לפעם לעסקיו בלונדון, לעשות כסף מפרוונות ולחזור ולעזור בתקומת ארץ ישראל. אחרי חזרתו בפעם התשיעית מלונדון הוא מחליט שהוא עייף מעבודת החקלאות בפתח תקווה, מקים שני תורים של בתי כורכר ומציע ליהודי יפו לרכוש אותם במחיר זהה למחירי השכירות ששילמו. הכול לעגו לו, עד שיום אחד אשתו של רבה של יפו, הרץ הלוי חלתה, ורופאיה חייבו אותה לעבור למקום עם אויר נקי ליד הים. הבחירה הייתה בתי זרח ברנט.
בעקבות הרץ הלוי, הגיעו משפחות רבות ברובם מסורתיות, ותוך זמן קצר הפכה נווה שלום לגדולה מנווה צדק. ב 1904 בחר להתיישב בה הרב קוק, שלימים יהפוך לרבה של ארץ ישראל.
ש"י עגנון, שאף הוא התגורר בשכונה מתאר בספרו "תמול שלום" את בתי השכונה "הולכים לשם מנווה שלום דרך בתי זרח ברנט עד שמגיעים לבית הספר הישן לבנות. הגיעו, רואים כמה בתים מבצבצים ויוצאים מתוך החול, וביניהם בית המדרש החב"די מצד ימין וביתו של הרב קוק מצד שמאל".
במהלך הסיור נתעכב ליד בית המדרש "שערי תורה" בו נהג להתפלל הרב קוק.
נעבור ליד בית הספר הישן לבנות בו שבין מוריו שמחה בן ציון, אביב של נחום גוטמן, וברנר שהיה חילוני גמור. בהמשך נגיע למרכז סוזן דלל, בו שכן בית הספר החדש לבנות בו לימדו בשפה העברית ובעברו השני בית הספר לבנים בו לימדו בשפות זרות.
נעבור ליד ביתו של אהרון שלוש, ונספר על אהבה הנכזבת בין ש"י עגנון לנכדתו של שלוש, מרגלית, שגרמה לעגנון לחזור לגרמניה, וכנקמה לא להזכיר באף אחד מספריו את בית שלוש.
נלמד מהו הסימן המוכר שהיה לנשות הישוב לכניסת מאהבים, מה קורה כשהנכד הצעיר של שלוש מתחתן לפני הבכור ולמי נבנה הגשר שעבר מעל המסילה שהובילה לירושלים.
www.siyur-sipur.com 0547926474 ארז דיין
