דגם דומיננטי - ערוץ התקשורת שלנו לעולם 

"שתי נשים מטיילות ברחוב להנאתן ובוחנות את מראה האנשים החולפים על פניהן. מיכל מספרת כי ראתה בחורה יפה שלבושה בסגנון אלגנטי, שהליכתה אצילית וכל כולה משדרת אלגנטיות ואילו אביטל מספרת כי ראתה את התכשיט העשוי מאבנים צבעוניות שענדה, את צבע הפוקסיה של החולצה והדוגמא הגראפית בסגנון רטרו שהודפסה עליה, את צבע עיניה הירוקות, וכן את החגורה עם הניטים המונחת למותניה".

מסיפור זה אנו למדים כי אביטל לוגית ואילו מיכל תבניתית.
הכיצד?

מיכל ראתה את דמותה היפה של הבחורה ואת התחושות שהיא משדרת ואילו אביטל הבחינה בפרטים. המוח שלנו מחולק לשתי המי-ספרות: ימנית ?תבניתית ושמאלית-לוגית. ישנם כעשרה אחוז מהאוכלוסייה בעלי המי-ספירה שמאלית תבניתית וימנית לוגית. ישנם הבדלים מהותיים בדרך בה כל המי-ספירה קולטת ומעבדת מידע. ההמי-ספירה הימנית - תבניתית - רואה את התמונה הכוללת, מעבדת מידע בעזרת תמונות, תנועה, רגש ואינטואיציה.

כשמשוחחים עם אדם שהוא תבניתי הוא יתייחס בשמיעתו לטון, למוזיקה של הדיבור, ולמשמעות. אדם כזה בדרך כלל ספונטאני, יצירתי, חופשי ברגשותיו, בעל חוש לזמן לא כל כך מפותח, מעבד מתמונה לחלקים וזקוק לתנועה בזמן למידה. במצבי לחץ בדרך כלל אדם בעל המי-ספירה תבניתית יפעל מבלי לחשוב, יתקשה להסיק מסקנות, יתקשה לזכור פרטים, ויראה רגשני. אדם לוגי - יראה פרטים, יעבד מידע מפרטים לתמונה, יתייחס לעובדות, ילמד דרך טכניקה, אדם כזה בדרך כלל ישלוט ברגשותיו, יראה מתוכנן, בעל מודעות לזמן, הגיוני, בדרך כלל טוב במתמטיקה, דקדוק וזקוק לשקט בזמן למידה. במצבי לחץ בדרך כלל יראה מכני בתגובותיו, חסר רגישות ומתוח.

הכותרת היא דגם דומיננטי הכיצד הוא מתקשר להמי-ספירות?
דגם דומיננטי הוא ערוץ התקשורת שלנו לעולם והוא משפיע על הדרך בה הגוף-מוח קולט ומעבד את המידע. ישנם 32 דגמים דומיננטיים ובעזרת מבחן שריר ובדיקות נוספות ניתן לבדוק לאיזה דגם אנו משתייכים. דגם דומיננטי בנוי מההמי-ספירה הדומיננטית ומאיברי החישה עיניים, אוזניים וידיים ובנוסף רגליים, איברים אלו שותפים ללמידה ביחד עם המוח. כל אחד מהאיברים מתייחס לצורת למידה שונה. העין מתייחסת ללמידה חזותית, אוזן שמיעתית, יד מילולית/תקשורת ורגל תנועתית. האיבר הדומיננטי נקבע ביחס להמי-ספירה לדוגמא: המי-ספירה שמאל, עין שמאל, אוזן ימין, רגל שמאל, יד שמאל. במקרה זה אנו למדים כי זהו דגם לוגי-שמיעתי.
לחלק מאיתנו יש מספר איברי למידה דומיננטיים ולחלק רק איבר אחד בנוסף להמי-ספירה. ישנם אנשים שכל איברי הלמידה שלהם נמצאים בצד ההמי-ספרה הדומיננטית - מצב זה יכול לפעמים להקשות בזמן למידה/התפתחות. ישנם הבדלים בסיסים באופן בו אנו קולטים ומעבדים מידע ביחס לאנשים בסביבתנו ובכלל.
לכל אחד מאיתנו יש דגם דומיננטי מולד המשפיע על יכולת הקליטה ועיבוד המידע. במשך השנים אנו מפתחים מעקפים כדי להקל על המגבלות שלנו. לדוגמא: בעידן של היום, אדם המתקשה בכתיבה ישתמש במחשב כדי להקליד את החומר הנלמד וכדומה.

אנו פוגשים את הדגם הדומיננטי שלנו בזמן מתח/לחץ, שם הוא בא לידי ביטוי. במצב זה נחסמת הגישה בין שתי ההמי-ספירות ע"י גשר הנקרא קורפוס קאלוסום והגישה לקליטת והעברת מידע מאיברי הלמידה הלא דומיננטיים נעשית מוגבלת. במצב זה נשתמש באיברי הלמידה הדומיננטיים שלנו.

ניקח לדוגמא את אחד הדגמים וננסה להבין את דרך הלמידה שלו ומה בולם אותו.
דני הוא גבר בן חמישים פלוס שסיים את לימודיו לפני כשנתיים לקראת קריירה שנייה. בכל פעם שהוא ניגש להיבחן בע"פ הוא נכשל, הוא מצוי במתח רב, מאבד ריכוז ומתבלבל ומתקשה לשלוף מידע מהזיכרון.
הדגם הדומיננטי שלו: המי-ספירה תבניתית - למידה: חזותית, תנועתית. המי-ספירה ימנית תבניתית, יד ימין, אוזן ימין, עין שמאל, רגל שמאל.
דני מגיש את החומר לבוחנים באופן חזותי ברור עם מפות תמונות והסברים כתובים. אולם לפי דבריו הוא היה מעדיף להיבחן כשהוא רואה חזותית בתלת-מימד את האלמנטים שעליהם הוא צריך לדבר, לנוע תוך כדי ההסברים ממקום למקום, לחוש את המרחבים מסביבו, לגעת ולהרגיש פיזית ורגשית את החומר עליו הוא נבחן. הוא מעדיף כל זאת על פני חדר סגור ובוחנים שאינם מקילים עליו ואפילו במתכוון מבלבלים אותו. בגלל היותו במתח רב בזמן הבחינה הוא מתבלבל בשמות, תאריכים ומקומות, חוזר על הדברים מספר פעמים, לא זוכר פרטים ועוד. במצב זה הוא מאבד את המיקוד והריכוז שלו ונכנס למצב של בלאק- אאוט. בשל כך הוא נכשל בבחינה בכל פעם. דני פנה לבוחנים לשנות את דפוס הבחינה מתוך הבנה שאם יהיה במקום שנוח לו הדברים יעבדו טוב יותר עבורו.

ננסה להבין מה קורה לדני לפי הדגם הדומיננטי שלו, יש לו שני איברי למידה דומיננטיים עין ורגל כפי שציינתי קודם העין היא למידה חזותית ואילו הרגל למידה תנועתית והמי-ספירה ימנית תבניתית .
אדם זה לומד באופן חזותי- תנועתי, באמצעות תמונות, גרפים, טבלאות, אלמנטים תלת-מימדים. כשהוא מביט באלמנטים שמניתי קודם הוא מתייחס באופן רגשי למידע שהוא קולט, איזה תחושה מעבירה התמונה, איזה תנועה יש בה, מה אומר הצבע. הוא זקוק לתנועה בזמן הלמידה. כשננסה להסביר לו תרגיל/עבודה שהוא צריך לעשות, במוחו הוא כבר יראה/ידמיין את התוצאה ורק אח"כ יתחיל לעבוד עליה מתוך אינטואיציה, מהיכן כדאי להתחיל ומה לעשות. הוא זורם בתנועותיו, הוא יצירתי/אומנותי, ספונטאני וחופשי ברגשותיו. במצבי מתח/לחץ אדם זה בדרך כלל יתקשה: לפרק מידע מתמונה שלמה לחלקים קטנים, לבטא את עצמו, לשמוע ולזכור. אם ננסה להסביר לאדם זה באופן מילולי,הוא יתקשה להבין. במצב זה יש לו גישה לעין ולרגל הדומיננטית וליתר האיברי הלמידה תהיה גישה מוגבלת.

נחזור לדני ונזכר בבקשה שלו להבחן במקום בו הוא רואה את האלמנטים וגם יכול לנוע בחופשיות. תוך כדי עבודתי עימו בזמן הליכת שמונה דני הצליח להתרכז ולזכור די בקלות תאריכים, שמות, מקומות וכדומה גם כשטעה בתשובה לשאלות, המשיך ללכת ותוך כדי הליכה תיקן את תשובותיו. מה שאומר שבהתחלה תנועה שיחררה ממתח ובנוסף הייתה עבודה על שילוב שתי ההמיספרות הנעשית בזמן הליכת שמונה. כשהוספנו תמונות הקשורות לנושא דני קישר בין השאלה לנושא בקלות רמת המתח ירדה והיכולת ריכוז גברה. כשיצאנו למרחבים הפתוחים זרם המידע ויצא באופן שוטף ובטוח.
לדני הוצע לתרגל את הצידיות של דניסון, הליכת שמונה תוך כדי קריאה בקול, להרכיב פאזלים, תרגילי מוח המותאמים למטרה שהציב ועוד.

אם נתייחס ללמידה בבית הספר נמצא כי חלק מהתלמידים/סטודנטים מצוי במתח ומתקשה בלמידה. בחלק מהמקרים נמצא כי אלו תלמידים בעלי דגם דומיננטי תבניתי. נמצא גם כי תכנית הלימודים במערכת החינוך בנויה עבור תלמידים בעלי דגם לוגי.

הדגם הדומיננטי מאפשר לנו למצוא את דרך הלמידה המתאימה לכל אחד ולהציע לו אפשרויות לשיפור הלמידה, זאת ע"י שחרור מתחים בעזרת תרגילי מוח. תרגילים אלו פותחו ע"י דר' דניסון ומאפשרים הפגת מתחים ושיפור היכולת שלנו להשתמש באיברי למידה נוספים. ניתן גם להציע היכן כדאי שהתלמיד ישב בכיתה על מנת להפיק את המירב, איזה סוג של פעילויות יכול לשפר, לתרגל אינטליגנציות מרובות בתנועה לפיתוח מיומנויות ועוד.