הורות - שיעור בהתפתחות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הורות - שיעור בהתפתחות 

מאת    [ 22/09/2010 ]
מילים במאמר: 1563   [ נצפה 1931 פעמים ]

 
 

הורות - שיעור בהתפתחות

21/9/10. יום השיוויון. סתיו.  התקופה הזו מביאה עמה בדרך כלל מצב רוח הרהורי. אני מוצאת עצמי מתבוננת במערכות יחסים, במחוייבויות, בלקיחת אחריות, בשמירה על ארגון וסדר.     בתפיסה הסינית, אנחנו נמצאים בתקופת המתכת ( נהיה שם עד ה5/11 ). התקופה הזו מזמינה אותנו להיות בהירים עם עצמנו, לבחור, לדייק, להשיב איזון למקומות בהם הוא חסר.

הפעם, אני ממקדת את הכוונת על ההורות.

חגים. עיסה משפחתית. מי אצל מי, מי מביא מה, מי ישב איפה, מה "נכון" להביא, למה אני לא בחו"ל עכשיו, מי התחתן, מי נפרד, מי לא מדבר עם מי, מי יביא בדיוק את אותו הדבר כבר 20 שנה, מי נעדר בקביעות, מתי נהיה כבר אחרי??

חגי תשרי "נופלים"  סביב יום השיוויון. שיוויון בין שעות האור לשעות החושך. היקום מזמין אותנו לבדק בית. איפה האיזון שלי? האם פי ולבי שווים? האם אני מרוצה מהחלוקות שאני עושה בחיי? האם הייתי רוצה לחלק את "עוגת חיי" אחרת???  האם אני מרוצה מקשרי המשפחה שלי, קשרי החברה? האם אני מרוצה מהתזונה שלי, מהעבודה? האם יש לי פנאי ותחביבים, האם אני בריאה? האם אני יודעת לחוות אורגזמה, מה קורה עם הבטחון העצמי שלי? האם אני שבעת רצון מחיי????

מה אני אמורה לעשות אם אני רוצה לשנות???

התשובה הפשוטה, המוכרת והידועה היא פשוט לעשות!

ואני? שוב אני מוצאת עצמי מתחילה ברחם, מתבוננת בהורות שלי..

הרחם היא נקודת המוצא לכל המסעות שנצא אליהם אי פעם. בעצם, אין זו הרחם עצמה – אלא מי שנושאת אותה ומי שמלווה את ההריון של מי שנושאת אותה.

במילים אחרות, אמא שלנו ובן הזוג שלה. בעיקר אמא שלנו.

תורות רבות מעניקות חשיבות רבה לאווירה ולרגשות המלווים את מעשה האהבה עצמו – זה המוביל למפגש בין הביצית לזרע. המוביל לבריאת אדם (כנסו רגע לכאן ).

זו ראשית ההתחלה . התחלה, שבעצם אין לה סוף.

מה מצב בריאותה הריגשי והפיזי של האם שברחמה נוצרים חיים? האם היא שותפה לחווית הבריאה הקסומה שהיא זכתה לקחת בה חלק? מה היא אוכלת? האם היא ישנה מספיק? כיצד היא מתמודדת עם מצבי לחץ, חרדות ופחדים?  האם היא מודעת לכך שהנשמה שברחמה בחרה בה כאמא ומורה בגלגול הזה? האם הסביבה בה היא חיה אקולוגית עבורה? האם היא דואגת להיות רק בסביבה מפרגנת ותומכת?  האם כשהיא אומרת "כן" היא מתכוונת לכך? האם היא אוהבת את מה שהיא עושה? האם יש לה בטחון עצמי? האם יש לה חברים? האם היא נהנית מסקס? האם היא יוצרת? האם היא דואגת לממש את הפוטנציאל הטמון בה?

מי שקולט בצורה בלתי רגילה את התשובות והמשמעות של השאלות הללו, הוא העובר הנמצא ברחמה.

כבר ברחם, העובר חש, מקשיב וסופג את המורה הראשונה והעיקרית שתהיה לו בחייו. הוא יזכור כיצד הגיבה, התנהלה ופעלה בסיטואציות שונות. הוא מודע ושומע אותה כשהיא בוכה. כאשר ליבה הולם בחוזקה,  נדרך אף הוא. מרגיש, רואה  ולומד אותה כשהיא שמחה ונינוחה וכשהיא מוטרדת ומתוחה. היא המאפשרת. היא זו המעניקה לו חיים. בשנות חייו הראשונות היא בעצם "אלואמא".   חייו תלויים באופן מוחלט בה. הוא יעשה הכל על מנת לרצות אותה ולקבל ממנה תשומת לב. הכל!

קסם הבריאה מזמין את האישה ההרה להתכנס פנימה. להבין שאין מצבים מובנים מאליהם. שלכל פעולה שאנו עושים יש משמעות ותוצאות. שבחירות מסויימות מובילות לתוצאות מסויימות ועלינו לשאת באחריות שבאה איתן.

האם אני בתור אם, מודעת להשפעה העצומה שיש להתנהלות שלי במהלך ההריון על הבריאות הפיזית והנפשית של העובר שבתוכי?

אילו כל האמהות בעולם היו מודעות לכך, העולם היה נראה אחרת. היינו יולדות ילדים בריאים, נינוחים, שמחים. היינו הופכות להיות נשים מלאות שמחה, נשים המממשות עצמן. נשים לומדות ומאושרות. כאשר אנחנו מלאות חדווה, אנחנו מהדהדות אותה לסביבה בה אנו נמצאות. כולם מרוויחים מזה. ההיפך, פועל בדיוק באותה מידה.

הידיעה מעמתת אותנו עם עצמנו. עם החולשות והחוזקות שלנו. חודשי ההריון הם הכנה מעולה לשיקופים שנקבל מהילדים שלנו - החל מרגע הלידה ועד יום מותנו.

התפיסה הטבעית אומרת שכאשר פוגש אותנו מצב, אנחנו יכולים לו. הפוטנציאל שלנו יכול לו. השאלה היא אם אנחנו מודעים / קשובים / רוצים ומוכנים לממש אותו, את הפוטנציאל של מי שאנחנו נולדנו להיות.

חישבו רגע על הזוגיות וההורות האולטימטיביים. כיצד נראית זוגיות כזו? כיצד נראים היחסים עם הילדים?  הביטו סביבכם לרגע . כמה זוגות כאלה אתם מכירים? זוגות שבנו יחד קן והם חיים בסך הכל באושר עד היום? זוגות החיים בהרמוניה ובשלווה. זוגות הדואגים לצמוח יחד ולהתפתח כל אחד בכיוונו. זוגות שעדיין יש בינהם סקס טוב ותקשורת טובה – בינם לבין עצמם ובינם לבין ילדיהם.

אכן, מלאכה לא פשוטה. לא מלמדים אותנו זוגיות ולא מלמדים אותנו הורות.

כאשר אנחנו בזוגיות, אנחנו מוזמנים לשיעור בהקשבה ותקשורת. שיעור בגמישות, ויתור ואיתנות. אנחנו לומדים להכיר את עצמנו דרך בן הזוג שלנו וכך לגדול ולהתפתח. לעבוד על דפוסי הורינו  שדבקו בנו ואינם משרתים אותנו יותר, דרך הזוגיות שלנו.  הזוגיות מזמינה אותנו להיות אדם שלם בפני עצמנו. זוגיות טובה מעניקה מרחב. משלבת שני עולמות שלמים ומפגישה אותם בנקודות ההשקה. כל אחד מבני הזוג הוא גם הסיר וגם המכסה. שני סירים שכל אחד מהם עצמאי, מפותח ובעל עולם משלו. האושר הפנימי והעמוק של האחד אינו תלוי באחר.

נקודת מוצא זוגית של "אני הסיר והוא המכסה" תוביל לתלות, קנאות ולמחשבה שהקיום שלי והאושר האישי שלי, תלויים באחר. שאינני שלמה כאדם בפני עצמי.

תפיסה כזו, תעבור ותיצרב בתאים של הילדים לעתיד. הורה כזה, המחפש את האחר על מנת לקבל אישור לקיומו הוא, משכפל בעצם את תבנית התלות והקנאה.

בחזרה לרחם, לאמא. לאדמה.

אנחנו חקיינים. ככה הכי טוב. האדמה היתה פה הרבה לפניינו ותמשיך להיות הרבה אחרינו. יש לנו המון ללמוד ממנה, מההתנהלות שלה, מהאופי שלה.

היא מתמידה. מזינה את החי והצומח, מכילה את שינויי העונות ומגיבה בהתאם. האמא האולטימטיבית. קרקע בטוחה. ממנה באנו ואליה נשוב. גם כשהיא רועדת, מתפרצת, מטביעה, יבשה - היא תמיד שם. לא משנה מה עובר עליה, היא מגיבה תמיד. לא שומרת בבטן. מראה את כל מה שהיא חושבת ומרגישה. לא מרימה ידיים ולא מתייאשת. מתוך הקשבה מתמדת, יש לה היכולת לתת לכל ברוא את שהוא צריך. היא קוסמת מעצם היותה. מחזיקה במפתח "מסטר".  מזמינה אותנו להתבונן בה בדיוק כפי שהיא. לא זקוקה למתיחת פנים. גאה בקמטים, גאה בילדים.

הילדים הם כל מי שניזון ממנה. הצמחים, בעלי החיים ואנחנו, בני האדם.

הקמטים הם השיעורים. כל שיעור מתביע חותם, מחכים ומבשיל. ככל שרבים הקמטים, כך רבה היכולת שלה להמשיך ולהכיל. לתמוך, לחייך ולהתמלא גאווה על ילדיה. אשרי האדמה שזוכה לכך. אשרי האם המחקה את האדמה.

כולנו משתמשים בביטוי "אמא אדמה". היא המזינה, היא מעניקה לנו בית ובזכותה אנו חיים. פנינו כפניה.

פני ילדינו כפני האמהות שלנו. אנחנו, האמהות ( סליחה עם כל האבות!)  אחראיות על החינוך, על ההזנה. אנחנו הדמות העיקרית לחיקוי. איזה מודל רואים בנו הילדים שלנו? האם הם גאים בנו? האם הם בריאים בנפשם וגופם? האם הם שמחים? האם הם מממשים את הפוטנציאל שלהם?

תשובות חיוביות מעידות על כך שאנחנו עושות עבודה טובה עם עצמנו. אנחנו מתפתחות, לומדות, עצמאיות, חיוביות בתפיסה שלנו את החיים ושמחות בחלקנו באופן כללי. אנחנו מראה טובה לילדים שלנו.

כילדי האדמה, אנחנו לא מפסיקים לקחת ממנה, לקבל. זה מן סוג של אכסיומה: אמא אדמה נמצאת בכל מקום עבורנו. לתת, להקשיב, לתמוך. אנחנו בודקים כיצד היא מתפקדת, מותחים את גבולותיה – אם היא עומדת היטב במשימה הגדולה הזו של הזנה והכלה, של קבלה מוחלטת ללא תנאי.זוכרים את העץ הנדיב? הנה עוד דוגמא לאדמה הזו, לתפקיד ההורי. שיעור בנתינה וקבלה.   

עבורנו, הילדים, ההורה הוא מובן מאליו. תפקידיו ברורים כשמש.

עבורנו, ההורים, הילדים הם "לקחנים" עקביים. אל לנו לצפות לתמורה. התמורה הטובה ביותר היא ההתפתחות האישית שלנו עצמנו.

הקשיבו להגדרה של אבן שושן:

אב – יסוד, עיקר המשמש מקור לדברים אחרים המסתעפים ממנו.

אם -  אשה שממנה יצא שבט או עם.

הורות: יעודם ותפקידם של הורים: רגש ההורות.

אם אני אב, הרי שאשאף להיות מקור משפיע איכותי, קשוב וסבלני לכל מי שיסתעף ממני- דהיינו, ילדיי ( ממש כמו אדמה ).

אם אני אם, אשמח שהשבט / עם שיצא ממני יהיה מוסרי, בריא, שמח ומאמין בטוב האדם.

כהורים, נשמח ונשאף למלא את היעוד והתפקיד המכובד כל כך שניתן לנו – להיות מורים למי שבוחר בנו : להתנהל בעולם הרגש בתבונה. להבדיל בין עיקר לתפל. להיות  קרקע בטוחה לילדינו , ויהי מה .

באופן אישי, בכל הזדמנות אני מודה לילדיי על שבחרו בי להיום אמם בגלגול הזה. מאוד גאה ושמחה בתפקיד ובזכות להיות אמא.

יש ואני אמא לא מספיק קשובה או מקשיבה בחצי אוזן, קורה לא פעם שאני פורקת מתח שקשור לעבודה / לזוגיות על הילדים. אני שוכחת להפריד בין הילדה הקטנה שבי, הלא מסופקת, זו שלא ראו אותה – לבין האישה המבוגרת שאני. כשאני כועסת / מאבדת עשתונות, מי שמדברת מתוכי זו אותה ילדה קטנה. כאן מצוייה העבודה שלי כאדם וכהורה. לעשות שלום עם אותה ילדה קטנה, על מנת שאוכל להיות מודל ראויי לחיקויי.

יש ואני שקועה בכתיבה או הרהורים ואז קשה להם להגיע אלי ופעמים אחרות אני פשוט לא נמצאת.

כשהללו קורים, ילדיי מוכיחים אותי על כך. יש ביניינו הסכם. כשהם מבינים שאני  "לא מבררת עובדות" או "מאבדת פרופורציות", ש"לוקח לי זמן" להתפנות אליהם – הם אומרים לי: "אמא, חייכי!". זה הקוד ביניינו שאומר לי לנשום רגע ולהזכר במה שחשוב באמת. להגיב אליהם ממקום הורי ולא ממקום של ילדה פגועה. לשמחתי, זה עובד  מצויין ב85% מהזמן. שניהם מורים מופלאים. בזכותם אני גדלה ולומדת המון על עצמי, עליהם ועל תקשורת אישית.

הנה ציטוט שהגיע אלי היום:

If you have made mistakes, even serious mistakes, you may have a fresh start any moment you choose, for this thing we call "failure" is not the falling down, but the staying down.

~Mary Pickford

ענת שן המופלאה, תרגמה לשפת הקודש:

אם אי פעם טעית, אפילו טעות חמורה,

תוכל להתחיל מחדש בכל רגע שתבחר -

כי הדבר שאנו קוראים לו "כישלון" אינו הנפילה לתחתית

אלא ההשארות בתחתית.

ברוח הציטוט הזה וברוח ימי הסליחה בהם אנו מצויים, מאחלת לכולנו את היכולת לדבוק בדברים החשובים באמת.

זה הזמן לתת חיבוק לילדינו ולהורינו.

לא עוד מעט,

עכשיו!

בואו עם הילדים לסדנא!

        אפרת בנור L.Ac - מדברת סינית בעברית                                                                    דרך אפרתה -מגע מביא שלום                                                                           לתאום טיפולים / לימודי תעודה / סדנאות / הדרכה :                                                              054-4525259 04-6221592                                                                               www.efrata-way.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב