בזכות המעשה והנס - צפת במלחמת העצמאות 

אחרי סיום מלחמת העצמאות אמר אחד מרבני צפת למפקד הפלמ"ח יגאל אלון: דע לך שצפת נצלה בזכות שני דברים – המעשה והנס. מה היה המעשה? שאנשי צפת אמרו תהילים (שהרי אמירת תהילים זהו המעשה בצפת) ומה היה הנס? שמחלקת הפלמ"ח הגיעה בזמן...

סיפורה של צפת במלחמת העצמאות הוא סיפור מופלא של קומץ יהודים שרק 19 שנים קודם לכן במאורעות תרפ"ט (1929) חכה לחסדי השליטים – המנדט הבריטי - שיציל אותם מציפורני הפורעים הערבים - ובמאורעות עצמם נהרגו 21 יהודים, ובשנת תש"ח (1948) הצליח לעמוד מול כח התקפה ערבי עודף בנשק, תחמושת וכמובן לוחמים רבים במשך קרוב לחצי שנה של מצור כמעט מוחלט.

מלחמת העצמאות בצפת החלה למעשה כמה שנים לפני פרוץ הקרבות בפועל כשאנשי צפת יודעים שהמלחמה תפרוץ בעתיד, ומתכוננים בכל האמצעים הדלים שהיו ברשותם לפריצת מלחמת העצמאות בצפת.

המתיחות בין היהודים לערבים התחילה למעשה למחרת הכרזת האו"ם על תכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 וב13.12.47 נרצח הנער – הלוחם הראשון מנחם מזרחי.

הדרך הראשית לצפת עברה דרך שכונות ערביות רבות כך שלמעשה הדרך הייתה חסומה מתחילת הלחימה ורק לעתים בחסות הבריטים הצליחו שיירות אספקה לעבור בחירוף נפש.

ב 16.4.48 יוצאים הבריטים בהפתעה מצפת כשהם נותנים את עמדות המפתח החשובות השולטות של העיר ובכך מתחילה התקפה שאורכת 16 שעות רצופות על הרובע היהודי הנצור. הנצורים בקשו תגבורת והעדיפו לקבל מחלקת פלמ"ח אחת על פני שתי מחלקות חי"ש...

יגאל אלון מפקד מבצע "יפתח" לשחרור צפת והגליל המזרחי עולה לצפת ומפקד על ההתקפה השניה לכיבוש עמדות המפתח השולטות על העיר, לאחר שההתקפה הראשונה נכשלה. ב- 11 במאי שוחררה העיר צפת וכל תושבי העיר הערבים ברחו ללבנון.

עד היום זוכרים ומזכירים לוחמי העיר צפת את קרבות מלחמת העצמאות בעיר ומספר פעמים בשנה מתאספים ומסיירים בעקבות הלוחמים שבזכותם עמדה צפת היהודית על נפשה.