לו הייתי רוטשילד-קרנות פילנתרופיות יהודיות 

עמותות ומלכ"רים בישראל מרבים לפנות בבקשות תמיכה לקרנות מעבר לים, ובעיקר לאלו שבארה"ב. לאחרונה, התפרסם מחקר יסודי על הקרנות היהודיות המשפחתיות שם. ממצאיו חשובים מאוד למגייסי הכספים בישראל. בארה"ב פועלות כ- 13,000 קרנות, אשר מעניקות כל שנה מעל $25,000, כל אחת. 2,500 מתוכן הן קרנות יהודיות משפחתיות. פיזורן ברחבי ארה"ב דומה לפיזור האוכלוסייה היהודית - רובן בניו יורק, חלקן בקליפורניה והשאר באילינוי, ניו ג'רסי, פנסילבניה, פלורידה ומסצ'וסטס. קרנות אלה הופכות למקור מימון מרכזי לפעילות השוטפת של הקהילות, בהן הן נמצאות; ואף להפעלת פרויקטים חדשניים ויצירתיים שם. הגדרת מטרותיהם נגזרת, בדרך כלל, מתחומי ההתעניינות האישיים של העומדים בראשן; ומייצגת את הרגלי הנתינה היהודיים המסורתיים. בקרנות אלה באים לידי ביטוי האידיאולוגיות, התמורות, החיכוכים והמבנה של הקהילות היהודיות - כך גם אופי הקהילה, גישתה לזהות היהודית ומורכבות נושא המשפחה היהודית. הקרנות נבדלות במושאי תרומתן - יש שתורמים רק לגופים יהודיים (בכלל זה מדינת ישראל), ויש התורמים למטרות כלליות. התרומות בתוך הקהילה היהודית, מתחלקות לחמישה תחומים מרכזיים: שירותי רווחה, זהות יהודית, הצלת יהודים בסכנה, ישראל ומאבק נגד אנטישמיות. קרן יכולה לשנות את היחס, בין הסכום הניתן על ידה למטרות יהודיות לבין זה שהיא נותנת לאלו שאינן יהודיות. הנתונים, שנסקרו במסגרת המחקר הנ"ל, מצביעים על מגמה של הגדלת התמיכה במטרות יהודיות בלבד, על חשבון המטרות שאינן יהודיות. הקדשת הון הקרן למטרות יהודיות או כלליות, היא אחת מהסוגיות המורכבות ביותר בתוך הקרנות היהודיות המשפחתיות. ככל שעולה מספר בני המשפחה שאינם יהודים במשפחות היהודיות שבבעלותן קרנות, גדלה השפעתם על חלוקת הכספים. הרוב המכריע (95%) של הקרנות היהודיות נותנות מענקים תחת ההגדרה של "רווחה". מענקים, שניתנים מחוץ לקהילות היהודיות, מתמקדים במספר תחומים פונקציונלים: בראש ובראשונה חינוך (2/3 מהקרנות), לאחר מכן בריאות ורפואה (56%), תרבות (44%), מטרות חברתיות וכלליות (43%), נושאי סביבה, קהילה ופוליטיקה (22%). סוגיות משפחתיות הן גורם השפעה קבוע בקרנות המשפחתיות. הן ניכרות בכל תחומי הפעילות של הקרן, ומורכבותן הולכת וגדלה עם כל דור נוסף. היחסים בין הדורות, שהם לב הסוגיות המשפחתיות, מתמקדים בנושא העברת השליטה בקרן לדור הבא - על נכסיה, מטרותיה וערכיה. כיום, יותר מאי פעם, היהודים מתעניינים בנושאי זהות יהודית. הרצון לשמור על זהות נבדלת והפחד מהתבוללות, מוטבעים עמוק בקהילה היהודית בארה"ב. בעיני חלק מהיהודים, הקרן המשפחתית נתפשת כמנגנון לשמירת הזהות היהודית ובנייתה בקרב ילדיהם ונכדיהם. הם מקווים, שפעילותם בקרן תחזק את הקשר של אותו דור המשך לקהילה היהודית ולזהות היהודית. מציאות זו הופכת את ההתייחסות למענקים, הניתנים בתוך הקהילה ומחוצה לה, לנושא טעון רגשית. עתיד הקהילה היהודית והתא המשפחתי נתפשים לעתים על ידי דור אחד כנתונים בסכנה, בעוד שהדור האחר לא רואה זאת כך. מבנה הקרנות הללו אינו זהה. קיימים דגמים שונים - החל מקרנות ללא כל מועצת מנהלים ומבנה ארגוני; ועד קרנות עם היררכיה של חברות, אחריות ומועצות מנהלים. במועצות המנהלים שנסקרו במסגרת המחקר יש 2 עד 15 חברים, כשדרישות החוק והצורך באיזונים שונים משפיעים על גודלן. כמה מהקרנות יצרו מבנה מורכב, שמאפשר מידות שונות של מעורבות מועצת המנהלים. מבנים אלה מספקים כר אימון לדורות הצעירים, הזדמנויות לבני משפחה שבחרו לא לקחת חלק פעיל בניהול הקרן; ואפשרויות לעירוב גורמים חיצוניים בניהול הקרן, תוך שמירה על ההגמוניה המשפחתית. בעיות שונות יכולות להתעורר עקב דינמיקות משפחתיות בין בני זוג, ילדים, ענפים שונים של המשפחה ומתיחות בין הדורות. מידת גודל האיום על ההרמוניה המשפחתית בקרן, טמונה במידת המעורבות השונה של בני המשפחה השונים. יכול להיווצר קיטוב בתוך המשפחה, וכאן עשויה לסייע מעורבות של גורם חיצוני, שירגיע את הרוחות הסוערות באמצעות רעיונות חדשים. אופן ניהול הקרנות היהודיות המשפחתיות אינו אחיד. ניתן לראות בקרנות אלו דגמים שונים של ניהול, מדמוקרטי - קבלת החלטות באמצעות הצבעת רוב או קונסנזוס; ועד אוטוקרטיה בה בן משפחה יחיד שולט בכל תהליך קבלת ההחלטות. הכוח הפוטנציאלי של הקרנות המשפחתיות כגוף אחד, אינו ממוצה, עקב קשר רופף בין הקרנות. המחקר גילה, שהקרנות אינן מתקשרות ביניהן לצורך דיונים אסטרטגיים; ושהן יודעות מעט מאוד האחת על פעולות השנייה. מרבית הקרנות אינן ששות להיות תומכות יחידות בפרויקט או בפעילות, שכן מחויבות של מספר גורמים מממנים מעידה על חשיבות הפרויקט לקהילה. תפישה זו קשורה יותר לתדמית של הפרויקט ושל הקרן המממנת, מאשר לצרכים וליכולות הכלכליים האמיתיים של שניהם. קרנות אחרות מבקשות "לרכוש" פרויקט ולהיות המממנות היחידות שלו. התערבות של "מממן-על", עלולה להרתיע קרנות קטנות יותר מהתערבות בפרויקט. הקרנות היהודיות המשפחתיות אינן זהות בגישתן לפדרציה של יהודי ארה"ב. חלקן תומכות בה רק באמצעות תרומות של פרטים בקרן, ואחרות מעבירות אליה מענקים מטעם הקרן. יש הנמנעות מכל קשר עם הפדרציה - רבים מאנשי הקרנות חשים, שהם מייצגים אלטרנטיבה לפדרציה; ושתפקידם לפעול באופן עצמאי בציבור היהודי. חשוב להם לשמור על עצמאותם; ולא לקבל תכתיבים של הפדרציה לגבי סדרי העדיפויות וצורכי המימון של הקהילה. ברוב הקרנות המידע על תהליך קבלת המענקים אינו גלוי לציבור. רק 2% מהקרנות שנסקרו במחקר פרסמו קווים מנחים, 2% דרשו שהבקשות יוגשו על טפסים של הקרן, ורק 5% קיימו פגישות מועצת מנהלים סדירות. נראה, שקרנות אלה אינן מקפידות על קשר עם הציבור שלהן, ואין להן ערוצי התקשרות רשמיים עם הציבור הרחב. בפני הקרנות עומדות שתי החלטות משמעותיות: באיזה תחומים להשקיע את כספם (בריאות, חינוך, תרבות, איכות הסביבה וכו'); ולאיזה מגזרים בציבור לייעד את הכסף (חסרי בית, עניים, נכים, זקנים, נוער וכו'). לסינון תחומי הפעילות והפרויקטים חשיבות רבה ביצירת תדמית הקרנות: יש הרואות עצמן יוצרות, ניסיוניות או נוטלות סיכונים, כשאחרות חושבות שהן עמודי התווך של המבנה הנוכחי של הקהילה. גם הקרנות, המפרסמות קווים מנחים וטפסים להגשת בקשות - רבות מהחלטותיהן הן תוצאות של השפעות גורמים חברתיים או רגשיים: אינטרסים, רגשות, התנסות אישית, דחפים וקשרים אישיים. הקרנות המשפחתיות מתכננות את חלוקת המענקים שלהן בעיקר באמצעות פניות יזומות לארגונים להגיש פרויקטים, המלצות נאמנים של הקרן, המלצות יועצים והמלצות מהפדרציה. כמעט ואין בקרנות אלו תכנון חלוקת מענקים, המתבסס על בקשות המוגשות ללא שתדלנות. סקירת הקרנות המשפחתיות היהודיות מראה: 6% תורמות מעל מליון דולר מדי שנה, 18% - בין $250,000 ל-999,999 $, 32% - בין 100,000 $ 249,999 $ ועוד 34% תורמות בין 50,000 $ ל - 99,999 $. עשרת האחוזים הנותרים הן קרנות, שתורמות פחות מ- 50,000 $ בשנה. מרבית הקרנות נותנות מענקים קטנים יחסית למספר גדול של פניות. מעטות הקרנות, הנותנות חלק גדול מסך התרומה השנתית שלהן לגורם מרכזי אחד בשנה נתונה. במקרים בהם מועסקים אנשי מקצוע בקרנות המשפחתיות, מוטלים עליהם תפקידים שונים בעת ובעונה אחת. הם משמשים בתפקידים של יועצים, מסנני מידע, ראשי מדורים מנהליים של פעילות הקרן, מתווכים וגם מדריכים של אנשי הקרן הבלתי מקצועיים בפעילותם. אנשי המקצוע משמשים חיץ אנושי בין העולם החיצון ונאמני הקרן; ומגינים על אנשי הקרן מהטרדות של פרטים. המלצותיהם בעלות ערך רב בעיני אנשי הקרן. לסיכום, הקרנות היהודיות המשפחתיות מתפתחות והולכות ותופסות חלק מרכזי בתחום המענקים והתרומות בארה"ב. ככלל, הקרנות - גם הגדולות שבהן, פחות מובנות ומאורגנות, מכפי שניתן היה לצפות. רובן אינן מעסיקות אנשי מקצוע, אינן מפרסמות קווים מנחים; ואינן מקיימות מסורת עקבית של חלוקת מענקים או הערכה.