היונים היו בעבר חברים טובים שלנו. במלחמת העולם השנייה, הם עזרו לשאת מסרים חיוניים על קווי האויב. אבל כיום, הם עושים לנו בלגן רציני. עד כדי כך שהאכלתם נאסרה בערים רבות בעולם. הם משאירים את השאריות שלהם על פסלים ובחזיתות המבנים. לעיתים שחקני הטניס בווימבלדון עסוקים יותר בסילוק יונים שעטים למרכז המגרש מאשר במשחק עצמו. במקרים מסוימים נשכרו צלפים כדי ליירט את המזיקים האלה אבל אנשי איכות הסביבה באו לעזרתם. לכן, האדם נאלץ להמציא חלופות אנושיות לבצע סילוק יונים. אחד האמצעים היעילים כיום הוא דוקרני יונים. טכנולוגיה זו של סילוק יונים הפכה לאפשרות נפוצה לכל מי שכבר לא יכול יותר להתמודד עם המזיקים הלא רצויים האלה. דוקרני היונים מצילים כיום בעלי סירות, בעלי רכוש בעיר, אדריכלים, אוהדי ספורט ובעלי אצטדיונים. כמובן שהרשימה ממשיכה עוד ועוד.
יונה טיפוסית משליכה כ -25 קילוגרמים של צואה בשנה. הריכוז הגבוה של חומצת השתן הנמצא בצואת היונה יכול לטשטש צבעים, להכתים עצים, לשחוק מתכות, ואפילו להפוך אבן בטון לאבק. צואת יונים היא גם יקרה להסרה, במיוחד במקומות שקשה להגיע אליהם. צוותים עם צינורות קיטור יכולים לעבוד ימים שלמים כדי להסיר את הכתמים מן החזיתות של מבנים גדולים. לכן דוקרנים היא שיטת סילוק יונים שעוזרת לשלוט בנזק שיוצר המזיק המכונף. נזק המוערך בכמיליארד דולר בשנה בארצות הברית בלבד.
מעבר לכך, קיים כמובן הסיכון הבריאותי של חיידקים, פטריות וטפילים החיים בצואת היונים אשר יכולה לשאת ולהעביר 60 מחלות ידועות. פרעושים, קרדיות וקרציות יכולות גם הן לצרף את עצמן ליונים ולהעביר מחלות. שוב, גם נגד תופעות אלו דוקרני היונים באים לעזרתנו.
אמנם יש כל מיני דרכים אחרות אנושיות לבצע סילוק יונים ולהרתיע יונים מנחיתה וקינון באזורים שאנחנו מעדיף להימנע מהם, אך דוקרני היונים נשארו אחד המכשירים הנפוצים והיעילים ביותר. יתכן שהקוצים שלהם נראים מאיימים בהתחלה, אבל הם לא מזיקים ליונים ולציפורים אחרות. דוקרני יונים מומלצים על ידי אדריכלים, קבלנים וגופים ממשלתיים. הצבתם תמנע נחיתת יונים קירות המעקה, קורות, אדני החלונות, ובאזורים דומים. בהצלחה!
