כאשר מוגש כנגד נאשם כתב אישום הוא מוזמן לבית המשפט ובשלב הראשון עליו להתייחס לאמור בכתב האישום שהוגש נגדו. במעמד זה יתכנו שתי אפשרויות- האחת: שאדם מודה באישומים המיוחסים לו ואז בית המשפט שומע טיעונים לעונש וגוזר את דינו ואפשרות אחרת היא שאדם כופר בעבירה המיוחסת לו והתיק נקבע למועד מאוחר יותר לצורך שמיעת ראיות.
עורכי דין מקצועיים מנסים על פי רוב לבחון את האפשרות להגיע להבנות עם התובע בתיק, היה והמהלך מצליח נרקמת לה "עסקת טיעון" שמשמעה: התובע והסניגור מודיעים לבית המשפט כי הגיעו להסכמות ומפרטים את ההסכמות שהושגו. לעתים עסקת טיעון מביאה למחיקת חלק מהעובדות ו/או המעשים המיוחסים לנאשם ולעתים התביעה והסנגוריה מבקשים מבית המשפט עונש מוסכם לנאשם ו/או טווח ענישה מוסכם. על פי רוב,עסקת הטיעון טובה לשני הצדדים שכן הנאשם "זוכה" לעונש קל יותר ממה שהיה עלול לקבל אם יורשע והתביעה חוסכת זמן ומאמצים והעדת עדים. גם בית המשפט יוצא נשכר שכן בתי המשפט עמוסים לעייפה בתיקים רבים ו"עסקת הטיעון" מביאה לחסכון של זמן שיפוטי יקר. ואולם ראוי לציין כי השופט שיושב בדין איננו חייב לכבד את עסקת הטיעון.
חובה על עורך הדין להודיע ללקוחו כי גם אם התביעה הסכימה לעונש מוסכם ייתכן שבית המשפט ידחה את עסקת הטיעון ויחליט להחמיר בעונשו של הלקוח. החוק קובע מפורשות כי השופט בפניו מובאת עסקת הטיעון חייב להודיע לנאשם כי אין הוא חייב לקבל את עסקת הטיעון.
ככלל בפועל, רוב רובם של עסקאות הטיעון מתקבלות ובית המשפט לא חורג מהם ואולם קיימים מקרים בהם העונש שמוטל ע"י בית המשפט חמור יותר ממה שסוכם והנאשם מוצא את עצמו כמי שהודה וקיבל עונש שעולה באופן משמעותי על מה שהוסכם.
עורך דין מנוסה ומיומן יודע להעריך מראש את סיכויי קבלת עסקת הטיעון על ידי השופט הספציפי שיושב בדין ובהתאם לכך מנווט את דרכו ומכין את טיעוניו בפני אותו שופט.
מניסיוננו כעורכי דין למדנו שאותם שופטים הנוטים לכבד את עסקאות הטיעון יעשו זאת באם תוצג להם עסקת הטיעון באופן ראוי. באותם מקרים בהם ניסיוננו לימדנו כי השופט הנדון לא יכבד את עסקת הטיעון על עורך הדין לחפש פתרונות יצירתיים אחרים כמו למשל העברת הדיון בפני שופט אחר ואמצעים משפטיים נוספים שיכולים להביא לתוצאה רצויה עבור הלקוח.
לדעתנו השימוש במנגנון של "עסקאות טיעון" מביא עימו יתרונות רבים. יש לציין כי בשיטת המשפט הישראלית ששורשיה בשיטת המשפט האנגלית המכונה "COMEN LAW" הינה שיטה יריבותית (אדוורסרית) המנוהלת כך שבמהלך המשפט הצדדים נאבקים ביניהם ונציגי המדינה על פי רוב מנסים להציג את הנאשם באופן שלילי ככל שרק ניתן.
כאשר אדם מנהל מערכה משפטית וטוען לחפותו הרי שבאם יורשע בסופו של הליך אחרי שמיעת עדויות על פי רוב עונשו יהיה חמור יותר מהעונש שהיה מושת עליו באם הובאה "עסקת טיעון" בפני שופט הדן אותו.
ייעוץ משפטי הולם יסייע לנאשם לתכנן את מהלכיו ולדעת באם כדאי לו לחתום על עסקת טיעון ואם לאו.
(**האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ע"י עורך דין.)
עו"ד רום הנו מומחה בתחום המשפט הפלילי והמנהלי , ניהל מאות תיקים ומביא עימו נסיון משפטי ומקצועי עשיר במשך שנים רבות.
מאחריו הצלחות רבות ותקדימים שיצר בשדה המשפט חלקם בפרשות שהתפרסמו והפכו לנקודות ציון במשפט הישראלי.
